Page 116 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט טמר‬ ‫מאמרים ומילואים‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫מאמרים ומילואים‬ ‫דכר אגרות‬

‫הצלחתי לפעול ולהביא לביטולה‪ .‬עד שנתתי‬ ‫הימצאו של אורחו הבעש"ט‪ ,‬אחר שלא ראהו‬ ‫והנה אמרו חכז"ל (תיקוני זהר י')‪ :‬אורייתא‬ ‫וזהו המבחן אם הוא מצד הקדושה או מצד‬
‫קולי ונפשי בשאלתי‪ ,‬ושאגתי בכל כוחי‪ ,‬כי‬ ‫בעת התפילה בבית הכנסת‪.‬‬ ‫בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא‪ .‬הענין‬ ‫הסטרא אחרא‪ .‬כי במקום של טרחה שם הוא‬
‫הנני מוכן למסור נפשי בשביל להציל את‬ ‫הוא‪ ,‬כי עיקר מקור הנפש מחצבה באה ממקור‬ ‫מקום הס"א‪ ,‬ואילו בקדושה שם נמצא תמיד‬
‫ישראל ( ִאיך ִגיּב ַא ֶוועק ַמיין נשמה ַפא ְרן ָפא ְלק‬ ‫חלפה לה שעה‪ ,‬ועוד שעה נוספת‪ ,‬וגם‬ ‫שמחה‪ ,‬כי עוז וחדוה במקומו‪ ,‬והשמחה‬ ‫אושר שלמות ושמחה‪ ,‬כמ"ש (דברי הימים א'‪,‬‬
‫ישראל)‪ .‬תיכף כאשר אמרתי זאת‪ ,‬שמעתי קול‬ ‫בשולחן הסדר נפקד מקום הבעש"ט‪.‬‬ ‫במעונו‪ ,‬ולכן בעליות הנפש ע"י תורה ומעש"ט‬ ‫כט‪ ,‬ט')‪" :‬וישמחו העם על התנדבם‪ ,‬כי בלב‬
‫כרוז כי נתבטלה הגזרה‪ .‬כמו כן ממש באותו‬ ‫לא תוכל לעלות רק ע"י שמחה‪ ,‬כי זהו מקומה‬ ‫שלם התנדבו לה'‪ ,‬וגם דוד המלך שמח שמחה‬
‫הרגע גם החזירו את נשמתי חזרה לתוך גופי‪.‬‬ ‫הרהיב בעה"ב עוז ופנה לחדרו של הבעש"ט‬ ‫מתחלה‪ ,‬ולכן כל חלקי המקור המה משתוקקים‬
‫על כן בעת שחזרה נשמתי לגופי שמעת צעקה‬ ‫לראות מה זה ועל מה זה העיכוב‪.‬‬ ‫לשוב אל ד' אל מקורם‪ ,‬לא יכלו עדי יהיו באותו‬ ‫גדולה"‪.‬‬
‫שהיא כצעקת התינוק בעת שנולד‪ ,‬שנשמתו‬
‫היא הבוכה על צערה הרב בירידתה לעוה"ז‪,‬‬ ‫ויהי אך פתח את הדלת כמציץ בחרכים‪,‬‬ ‫הבחי' אשר הי' שם אהלם מתחלה‪.‬‬ ‫ובפרי חכם (אגרות קס"ג)‪:‬‬
‫אחר שהייתה בעולמות ובמדורים העליונים‪".‬‬ ‫נפלה עליו חרדה ופחד גדול‪ .‬המראה שנגלה‬ ‫ובאמת תכונת הנפש להיותה באה ממקורה‬ ‫"ואין לדחוק ולחלק‪ ,‬שענין תשובה ומעשים‬
‫טרם היה סיפק ביד בעה"ב להשיב נפשו מן‬ ‫לעיניו נרא כלא מעלמא הדין‪ .‬הבעש"ט‬ ‫מקום השמחה‪ ,‬לא תוכל לסבול בעוה"ז עצבות‬ ‫טובים הוא דבר של טרחה וסבל‪ ,‬והטרחה‬
‫הדברים הנשגבים וסתומים ששמע‪ ,‬ולא שח"ו‬ ‫שוכב היה במיטתו‪ ,‬עיניו זולגות דמעות כנהר‬ ‫הגוף ומקריו‪ ,‬והוא שנאמר 'נבהלה נפשינו מרוב‬ ‫והיגיעה הריקנית מתענוג‪ ,‬הוא משובח‬
‫פקפק באמיתותם‪ ,‬אלא שכפי הנראה לא‬ ‫( ַט ְיי ְכ'ן פּון ְט ֶרע ְרן)‪ ,‬ומראה פניו משתנה בכל‬ ‫עצבונינו'‪ ,‬כי לשון בהלה היא הבאה לאדם‬
‫הורגלה אוזנו בשמיעת רזין דרזין כגון דא מן‬ ‫רגע‪ .‬כמשותק מפחד נשאר בעה"ב על עומדו‬ ‫סיבה אשר לא תוכל לסבול‪ .‬וכן אמר (תהלים ו‪,‬‬ ‫מתענוג הרוחני שבעולם הזה וכו'‪.‬‬
‫הנעשה בעולמות העליונים‪ ,‬הוסיף הבעש"ט‬ ‫ד) 'ונפשי נבהלה מאד'‪ ,‬כי עצבות הזמן יבהלו‬ ‫אולם דברים כאלו אינם מתקבלים רק בין‬
‫ואמר‪" :‬וזה לך האות שאמת בדברי‪ ,‬כהנה‬ ‫בלא שיעז לעורר את הבעש"ט משנתו‪.‬‬ ‫את הנפש‪ ,‬ומתנגד לז"ש 'שמח נפש עבדך'‬ ‫קטני הדעת‪ ,‬ולא יבואו על שולחנם של חכמים‪,‬‬
‫וכהנה תשמעו אתה והעם היושב כאן‪ ,‬מחר‬ ‫עודנו עומד כך‪ ,‬מציץ נפחד ונרעש‪ ,‬שמע‬ ‫להיות נפשו תמיד בשמחה‪ ,‬כי אליך ד' נפשי‬ ‫כי כבר הגדירו לנו חז"ל בזוהר הקדוש‪ ,‬אשר‬
‫כעין שאגה וקול גדול יוצא מפיו של הבעש"ט‪,‬‬ ‫אשא‪ ,‬ולא תוכל להתדבק בשרשה רק בשמחה‪,‬‬ ‫באתר דאית טרחותא תמן אית ס"א‪ ,‬בגין‬
‫בבית הכנסת‪".‬‬ ‫כי עיקר הדביקות במס"נ צריך להיות בשמחה‬ ‫דס"א איהו בגריעו וכן כל הכרוכים אחריה‪,‬‬
‫ויהי למחרת‪ .‬עת נאספו הקהל לתפילת‬ ‫שבזה הרגע הקיץ וניעור משנתו‪.‬‬ ‫ואהבה‪ ,‬כמבואר הענין אצל ר"ע (ברכות סא‪,‬‬ ‫מה שאין כן הקדושה תמן אית שלימו‪ ,‬וכל‬
‫שחרית של חג‪ ,‬נפקד מקומם של שניים‬ ‫לגודל התדהמה שאחזתהו נשא בעה"ב‬ ‫ע"ב) 'כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה'‪ ,‬שהיה‬ ‫עובדין דקדושה איהו בשלימו בלי טרחא‪ ,‬רק‬
‫מראשי הקהל מבית הכנסת‪ .‬בהתארך הזמן‪,‬‬ ‫רגליו ונס בחזרה אל ביתו פנימה‪ ,‬והבעש"ט‬ ‫מכוון אל מס"נ ודביקות האמיתי בשמחה"‪.‬‬
‫לא נותרה כל ברירה בידי שמש הקהילה‪ ,‬והורה‬ ‫תיכף נטל את ידיו והחל להתפלל ערבית‬ ‫בתענוגים ואושר‪.‬‬
‫על תחילת התפילה בלעדיהם‪ .‬אך נסתיימה‬ ‫עיי"ש‪.‬‬ ‫וצריך אני להסביר כאן ענין עבודה זרה‬
‫התפילה הופיעו ראשי הקהל‪ ,‬ובהתרגשות‬ ‫בכוונה גדולה‪.‬‬ ‫בשורשה‪ ,‬והוא על דרך שאיתא בספרים על‬
‫גדולה ספרו לקהל הרב את הבשורה הטובה‬ ‫אחר שנסתיימה התפילה נכנס הבעש"ט אל‬ ‫ובמאמרים לרב"ש (מאמר כא‪ ,‬תשמו)‪:‬‬ ‫הפסוק (תהלים פ"א‪ ,‬י')‪' :‬לא יהיה בך אל זר'‪.‬‬
‫והניסים הגדולים שהתרחשו עמם‪ .‬וכה‬ ‫הבית פנימה‪ ,‬התיישב על מקומו והחל בעריכת‬ ‫"כי לא יכולים להכיר ברע ‪ -‬אלא כשיש‬ ‫אשר המובן הוא שהשי"ת לא יהיה אצלך כמו‬
‫סיפרו‪" :‬אחד משרי הממשלה שהינו שונא‬ ‫הסדר כהלכתו ובגדלות המוחין‪ ,‬וכמובן שהיה‬ ‫טוב‪ .‬למשל‪ :‬היושב בבית חשוך ‪ -‬אינו מבחין‬ ‫זר‪ ,‬כלומר כי העבודה לאדם זר הוא של טורח‪,‬‬
‫גדול לישראל הכין 'פרוטוקול'‪ ,‬ובו פקודת‬ ‫בלכלוך‪ ,‬אלא כשמדליקים את האור‪ .‬כמו‬ ‫ועל כן הוא עבודה זרה‪ ,‬אלא עבדות השי"ת‬
‫גירוש לכל יהודי סטאמבול‪ .‬כה חמורה הייתה‬ ‫ע"פ כל הכוונות‪( .‬ל' בעה"ס)‪.‬‬ ‫כן‪ :‬אם אין אדם עושה מעשים טובים‪ ,‬היינו‬ ‫צריכה להיות באהבה ובשמחה‪ ,‬ואז מקומה‬
‫ההוראה‪ ,‬עד שהיא נועדה לביצוע מיידי וללא‬ ‫שאינו עוסק בתורה ותפילה ורוצה להתקרב‬
‫כל שהיות‪ .‬המסמך שהוכן על ידו הועבר כבר‬ ‫***‬ ‫לה' ‪ -‬אין לו שום אור שיאיר את לבו‪ ,‬ותהיה‬ ‫בקדושה ולא זולת"‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫לחתימה וכמעט שכבר נחתם‪ ,‬כאשר בליל‬ ‫לו היכולת לראות את כל הרע הנמצא בלבו"‪.‬‬
‫אמש באמצע עריכת הסדר ובדרך לא דרך‪,‬‬ ‫כל אותה עת התבונן בהעה"ב במעשיו‬ ‫כי כאשר הוא נמצא תחת שליטת הרצון‬ ‫ובתפארת שלמה להרה"ק רבי שלמה‬
‫נודע לנו על כך‪ .‬תיכף ומיד שמנו פעמינו אל‬ ‫של הבעש"ט ולא העז לשאול ולו ברמז על‬ ‫לקבל‪ ,‬הרי הוא כמו יושב בבית חשוך‪ ,‬ואינו‬ ‫מרדומסק זצ"ל‪ ,‬בלקוטים‪:‬‬
‫אחד השרים שהוא מידידנו הקרובים שירחם‬ ‫מה שראו עיניו‪ .‬רק בשעת לילה מאוחרת‪,‬‬ ‫יכול להבחין בין אור לחשך ובין טוב לרע‪,‬‬
‫עלינו וימנע ויבטל את הגזרה הנוראה‪ .‬לאחר‬ ‫ומשנסתיים גם סדר זה‪ ,‬טרם קם הבעש"ט‬ ‫כמ"ש (שמואל א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ט)‪" :‬ורשעים בחשך ידמו"‪,‬‬ ‫"יש להבין נתינת הטעם (תהלים פו‪ ,‬ד')‪ַׂ' :‬שֵּמח‬
‫שתדלנות מרובה ומאמצים מרובים שארכו‬ ‫מן השולחן‪ ,‬פנה אליו בעה"ב בשאלתו‪" :‬רבי‬ ‫ונמצא מתחת מדרגת הבחירה והבירור‪ .‬אלא‬ ‫נפש עבדך כי אליך ד' נפשי אשא'‪ ,‬למה דוקא‬
‫זמן רב עלה הדבר בידינו והגזרה נתבטלה‪.‬‬ ‫כשמתחיל לעסוק במעשי ההשפעה‪ ,‬אז מתחיל‬ ‫בזה נכון לשמוח כאשר נפשו ישא אל ד'‪ .‬אמנם‬
‫קדוש מה אירע לך בשנתך שכך וכך היה?"‬ ‫עיקר העבדות המרוצה להש"י הוא להיות‬
‫עכ"ל‪.‬‬ ‫השיב לו הבעש"ט‪" :‬בשנתי עלתה נשמתי‬ ‫המצוה נעשית בשמחה‪ ,‬כי כל כוונת הבריאה‬
‫למעלה לשמים‪ ,‬ושמעתי קול כרוז המכריז‬ ‫מתחלה הי' שישמח ד' במעשיו‪ ,‬ויהיה להש"י‬
‫כי נגזרה גזרה על יהודי סטאמבול שיגרשו‬
‫את כולם מן הארץ‪ .‬תיכף ששמעתי זאת‬ ‫נ"ר מבוראיו‪ ,‬כאשר ישמח ישראל בעושיו‪.‬‬
‫התחלתי לבכות ולהתחנן בבקשת רחמים‬
‫עליהם‪ ,‬לביטול הגזרה הקשה‪ .‬אלא שבשום‬
‫פנים ואופן בכל טענותי מענותי ודברי‪ ,‬לא‬