Page 115 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט גכר‬ ‫מאמרים ומילואים‬
‫בחוסר סיפוק ואין לו הנאה שלימה‪ ,‬כי רק‬
‫ע"י השפעה מקבל הנאה אמיתית כי יש בה‬
‫שלימות‪.‬‬
‫או בדרך חיובית‪ ,‬שמאמין לדברי הרופא‬
‫שהדבר יזיק לו‪ .‬כמו"כ הכרת הרצון לקבל‬
‫לעצמו כרע‪ ,‬הכרה זו מושגת ע"י אמונת‬
‫חכמים שמנסיונם המוחשית השיגו שהרצון‬
‫לקבל לעצמו הוא רע‪ ,‬כי גורם לשינוי צורה‬
‫ומרחיק אותם מהשי"ת‪ ,‬ואילו על ידי מעשי‬
‫השפעה לזולת‪ ,‬מאירה בענף שנעשה משפיע‬
‫הארת הבורא ית' שהוא שורש ההשפעה‪ ,‬ואז‬
‫נמשך לו טעם הטוב העידון והנועם‪ .‬ובאותה‬
‫עת ממילא מתגלה וניכר בו שפלות 'הרצון‬
‫לקבל לעצמו' שהוא רע‪ ,‬כי מפריע לקבלת‬
‫הטוב הנועם והעידון הנמשכים מן השורש‪.‬‬
‫האדם מצד טבעו לדחות ולבער כל רע"‪ .‬ואם‬
‫כמ"ש רבנו להלן בפרק ו'‪:‬‬
‫"בדרך העבודה להשי"ת‪ ,‬מתפתחת בנו‬
‫אותה ההכרה (של הרע)‪ ,‬בלי שום הקדם‬
‫של יסורין וחורבנות‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬מתוך הנועם‬
‫והעידון שאנו מרגישים בעת העבודה הטהורה‬
‫להשי"ת לעשות נחת רוח אליו‪ ,‬מתפתח בנו‬
‫יחס רלטיבי להכיר את שפלות הניצוצים הללו‬
‫של אהבה עצמית‪ ,‬בהיותם מפריעים לנו על‬
‫דרכנו לקבל את טעם העידון הזה של השפעה‬
‫להשי"ת‪ ,‬באופן‪ ,‬אשר החוש ההדרגתי של‬
‫הכרת הרע הולך ומתפתח בנו מתוך העתות‬
‫של עונג ושלווה רבה‪ ,‬דהיינו על ידי קבלת‬
‫הטוב בעת העבודה להשי"ת‪ ,‬מתוך הרגשתנו‬
‫את הנועם והעידון שמגיע לנו אז מפאת‬
‫השתוות הצורה ליוצר"‪ .‬עיי"ש‪.‬‬
‫כי מעשים טובים מצד הקדושה נעשים‬
‫מתוך תענוג ואושר‪ ,‬כי טבע נפשו של האדם‬
‫שבמקום שהוא מכיר ומוקיר למי הוא משפיע‪,‬‬
‫אינו מרגיש שום טורח ויגיעה‪ ,‬ואדרבה לכבוד‬
‫ותענוג ייחשב לו‪ ,‬כמ"ש (ישעי' מ‪ ,‬לא)‪" :‬וקוי ה'‬ ‫יגרום לו לחולשה וכו' או חלילה למחלת‬
‫יחליפו כח‪ ,‬יעלו אבר כנשרים‪ ,‬ירוצו ולא יגעו‬
‫ילכו ולא ייעפו"‪ .‬ואילו מצד הס"א העשיה היא‬
‫הוא ע"י משיג קנינים לעצמו‪ ,‬אבל ע"י יסורין‬
‫מתוך כפיה וטורח‪.‬‬
‫אין אדם מת וחצי תאותו בידו‪ ,‬ותמיד נשאר‬
‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫מאמרים ומילואים‬ ‫רנ אגרות‬
‫ט)‪" :‬הכרת פניהם ענתה בם" ‪" -‬הכרה בחוש‬ ‫סיפור נסיעת הבעש"ט לארץ ישראל‪( .‬גרס' אחרת)‬
‫וידיעה בשכל"‪ .‬והחושים מתפתחים על ידי‬
‫והנה הבעש"ט כשהגיע לסטאנבול‪ ,‬הלך גם‬ ‫ספור נסיעתו של הבעל שם טוב לארץ‬
‫מעשים טובים‪.‬‬ ‫הוא לבית מלון זה‪ ,‬רק מחמת עניותו הגדולה‬ ‫ישראל (המופיע בשיח שרפי קדש –ברסלב)‪.‬‬
‫וצריך לדייק במ"ש הכרת הרע שבקרבו‪ ,‬כי‬ ‫שכר לעצמו חדר קטן במרתף המלון‪ ,‬ושאלה‬
‫לפי התורה עובד ה' עבודתו היא מול השי"ת‪,‬‬ ‫אותו בתו אדיל כל הזמן מה יהיה לנו לסדר‬ ‫הבעש"ט היה נוהג לבלי להשהות אצלו שום‬
‫לכן צריך לזכך את הרע שבקרבו‪ ,‬משא"כ לפי‬ ‫הפסח והיכן נאכל וכו' לא ענה לה אביה‬ ‫ממון מיום לחברו וגם בנסיעתו לארץ נהג כך‬
‫האתיקה צריך להסיר את הרע המביא נזק‬ ‫הבעש"ט כלום רק הפטיר כל העת ואמר לה ה'‬ ‫שדאג כל יום לכסות את כסף הוצאותיו לאותו‬
‫לחברה‪ ,‬ואין זה קשור לזיכוך פנימי‪ .‬וכמובן‬ ‫יעזור! ה' יעזור! והלך לבית הכנסת ושהה שם‪,‬‬ ‫יום‪ ,‬וכך נסע מכפר לכפר ומעיר לעיר כי לא‬
‫שבדרך תורה‪ ,‬כאשר כל אחד יזכך את הרע‬ ‫והיא מרוב בטחונה בדברי אביה שוב לא דאגה‬ ‫דאג אלא לכסות את הוצאות הנסיעה לכפר‬
‫כלל ויצאה לכבס את הבגדים הנצרכים כבוס‬ ‫ועיר הסמוך לו‪ ,‬ושם בטחונו בה' שיעזרו לכל‬
‫שבקרבו יסורו הנזקים החברתיים‪.‬‬ ‫הצטרכותו ממקום למקום‪ ,‬ונסעו עמו בתו‬
‫לכבוד החג בחוף הים‪.‬‬ ‫אדיל ושמשו רבי הירש סופר‪ ,‬וכך נסעו מעיר‬
‫הכרת הרע מתפתחת בדרך החיובית או השלילית‪.‬‬ ‫נגש גם אליה הגביר לשאלה אם ראתה‬ ‫לעיר ומכפר לכפר עד שהגיעו בערב חג הפסח‬
‫ותחילה צריך להבין‪ ,‬מדוע צריך לפתח את‬ ‫את הבעש"ט מגיע לחוף הים‪ ,‬ענתה לו‪ ,‬״כן‬
‫חוש הכרת הרע‪ ,‬הרי להלן כתוב "כי כבר מוכן‬ ‫הבעש"ט הגיע‪ ,‬והוא אבי‪ ,‬ומתאכסן בבית מלון‬ ‫לעיר סטאנבול‪.‬‬
‫פלוני בקומה התחתונה״‪ ,‬שמח הגביר לשמוע‬ ‫בבערלין דר יהודי עשיר גדול‪ ,‬שהיה חשוך‬
‫הדבר כבר טבוע באדם‪ ,‬הרי אין צורך לפתח‬ ‫זה ואמר לה שיחזרו לעיר כי יתאכסנו אצלו‬ ‫בנים רחמנא ליצלן רבות בשנים‪ ,‬ושמע הבעל־‬
‫בחג כי כבר הכין מכל טוב לעריכת הסדר גם‬ ‫שם־טוב ומופתיו הגיע לאזניו‪ .‬יעצוהו אוהביו‬
‫אותו‪.‬‬ ‫עבורם‪ .‬כשחזרה אדיל‪ ,‬ספרה לאביה בשמחה‬ ‫והפצירו בו שיסע אל הבעש"ט ויבקשו ברכה‬
‫והענין הוא‪ ,‬כיון שבאדם טבוע הרצון לקבל‬ ‫רבה מהנס שהקרה להם ה' שהזמין להם מקום‬ ‫שיזכה לבנים‪ ,‬וכך עשה‪ ,‬הכין לו עגלה עם‬
‫לעצמו‪ ,‬וכל מה שמקבל לעצמו‪ ,‬הרי הוא נהנה‬ ‫נאה לעריכת הסדר‪ ,‬לא ראתה שום שנוי בפני‬ ‫סוסים טובים עם הרבה מעות כדרך הגבירים‪,‬‬
‫מכך‪ ,‬לכן קשה לו לשפוט אם הדבר רע‪ ,‬כי‬ ‫ונסע עם זוגתו למעזבוז‪ ,‬ותיכף בבואו ברר‬
‫אדרבה הוא נהנה מכך והדבר טוב לו‪ .‬כמ"ש‬ ‫אביה‪.‬‬ ‫היכן שוכן הבעש"ט‪ ,‬ואמרו לו בני הבית שהנה‬
‫רבנו בפרי חכם (מאמרים‪ ,‬סוד העיבור ג)‪" :‬להכיר‬ ‫אחר תפלת ערבית נכנס הבעש"ט הישר‬ ‫עתה נסע מכאן בדרכו לארץ ישראל‪ ,‬וברר דרך‬
‫איזה דבר‪ ,‬צריכים בעיקר להתבונן לתכונות‬ ‫לחדר הגביר ולא דבר שום דבורים כלל רק‬ ‫נסיעתו ורדף אחריו ובכל מקום שהגיע אמרו‬
‫הרעות שבדבר‪ ,‬ומתוך שאין האדם יכול‬ ‫ערך את הסדר כדרכו‪ ,‬אחר שערך חצי הסדר‬ ‫לו כזאת‪ ,‬שהנה עתה נסע מכאן‪ .‬עד שהגיע‬
‫לראות נגעי עצמו‪ ,‬מטעם כי כל רע הבא לכלל‬ ‫פנה אל העשיר וזוגתו ואמר להם‪ :‬״יודע אני‬ ‫גם הוא לסטאנבול בערב חג הפסח‪ .‬והנה הוא‬
‫קבלה לאדם‪ ,‬הרי מגיע לו בעונג‪ ,‬שאל"כ לא‬ ‫עבור מה באתם הנה וכבר נושעתם״‪ .‬תיכף‬ ‫מחמת עשירותו המופלגת שכר לו חדר נאה‬
‫היה מקבלו‪ ,‬וחוק הוא שכל דבר שיש בו תענוג‬ ‫אחר שאמר מלים אלו עלה בעלית נשמה‬ ‫בקומה העליונה שבמלון ודאג לכל מחסוריו‬
‫אין אדם מחשיב אותו לרע‪ ,‬זולת ע"י הנסיונות‬ ‫בהתדבקות נפלאה וראו בו התאמצות נוראה‬ ‫ביד רחבה‪ .‬כדי שיוכל לערוך את הסדר כדבעי‪,‬‬
‫ולא ידעו על מה ולמה זה‪ ,‬וכך בתוך השהיות‬ ‫ואחר שסדר לעצמו כל מחסוריו‪ ,‬הלך לחפש‬
‫רבים וכו'"‪.‬‬ ‫שמעו איך שהפטיר ואמר‪ :‬״אם כן אעבוד את‬ ‫אחר הבעש"ט‪ .‬והרהר בדעתו שבעיר גדולה‬
‫למשל כשאדם אוכל ממתקים‪ ,‬הרי נהנה מכך‬ ‫ה' יתברך בלי עולם הבא״‪ ,‬ואחר כך ראו שמחה‬ ‫כסטאנבול בודאי יהיה לו קשה למצאו‪ ,‬ויישב‬
‫וטוב לו‪ ,‬ואפילו חברו יסביר לו שזה רע ומזיק‪,‬‬ ‫ואור גדול על פניו ונתעורר מדביקותו‪ ,‬וספר‬ ‫עצמו בדעתו והלך לחוף הים במקום שכל‬
‫אבל הוא בהכרה מוחשית מרגיש בזה תענוג‬ ‫שבעת שברכם שיזכו בבנים התעורר עליו‬ ‫הנוסעים מגיעים‪ .‬כדי שיברר אצלם שמא ראו‬
‫וטוב‪ ,‬לכן רק ע"י יסורין‪ ,‬כאשר רבוי המתוק‬ ‫קטרוג גדול בשמים היות שזוג זה עקרים הם‬ ‫הם את הבעש"ט או שמא יודעים הם היכן‬
‫מבטן ומלידה ולא היה באפשרותם כלל ללדת‪,‬‬
‫הסוכר‪ ,‬אז יבין במוחש כי רע הוא‪ .‬כמו"כ קשה‬ ‫ועתה מחמת ברכת הבעש"ט שברכם‪ ,‬צריכים‬ ‫הוא מתאכסן‪.‬‬
‫להכיר את רצון לקבל לעצמו כרע‪ ,‬כי אדרבה‬ ‫לשנות עבורם את הטבע לגמרי‪ ,‬ומשום קטרוג‬
‫אפשר לזכות להכיר בו כרע‪ ,‬כי בסופו של דבר‬