Page 114 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט אנר‬ ‫מאמרים ומילואים‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫מאמרים ומילואים‬ ‫בכר אגרות‬

‫כשהגיעו לבית אם המלך ובקשו להכנס‬ ‫זה גזרו למעלה שיאבד הבעש"ט את שכר‬ ‫שם)‪ .‬את יוסף‪ ,‬ועוד יוכל לגרום לחבר יחד‬ ‫בזוה"ק (ע' ח"ב קסא‪ ,.‬וע' ח"ב ר‪ ,.‬בר"ר א א') בי‬
‫אצלה בשעה מאוחרת כזו נחרדה אם המלך‬ ‫עולם הבא לגמרי‪ ,‬כששמע זאת הבעש"ט נענה‬ ‫התרין משיחין‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫איסתכיל הקב"ה וברא עלמין‪ ,‬בי מסתכלין‬
‫מאד‪ ,‬כי הבינה שדבר נחוץ הוא וקבלה אותם‬ ‫ואמר בשמחה ״אם כן אעבוד את ה' מעתה‬ ‫צדיקייא ומקיימין עלמין‪ ,‬וכמו שהקב"ה ברא‬
‫בסבר פנים יפות‪ ,‬וספרו לה מהגזירה שגזר בנה‬ ‫ללא שכר עולם הבא״ וכך אוכל לעבדו ללא‬ ‫ועוד ייזכר כאן לטובה הכלל הידוע של מדת‬ ‫העולם תולה ארץ על בלימה (איוב כו‪ ,‬ז)‪ ,‬כ"כ‬
‫על תושבי העיר היהודים‪ ,‬והזהירוה שתטכס‬ ‫שום פניה כלל וכלל‪ ,‬כשראו בשמים מסירותו‬ ‫ההשתוות‪ ,‬וכמו שמופיע בליקוטי אמרים (ע'‬ ‫מחויב האדם לעבוד בבחינת אין‪ .‬ובזה שאדם‬
‫בחכמה גדולה עצה לבטלה שלא יודע לבנה‬ ‫שמוסר נפשו עבור עבודתו יתברך במסירות‬ ‫אוחז במדת אין‪ ,‬מעורר שפע ממזלא קדישא‪,‬‬
‫שהיו הם אצלה‪ .‬ובחסד ה' עלה לה ברעיונה‬ ‫נפש כזה פסקו ואמרו שיזכה שוב לעולם הבא‪,‬‬ ‫ט"ז)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫אין מזל לישראל (שבת קנו‪ .).‬וזפ"ה עזי וזמרת‬
‫עצה‪ ,‬והלכה תיכף באמצע הלילה והעירה‬ ‫וגם זוג עקרים אלו יזכו לבנים‪ ,‬ומזה בא לו‬ ‫הבעש"ט זלה"ה אמר‪ ,‬שאם לא יהי' לאדם‬ ‫יה‪ ,‬כי עז בגימטריא מזלא עה"כ‪ ,‬וזהו עזי‪,‬‬
‫את בנה המלך משנתו בחרדה גדולה‪ ,‬וספרה‬ ‫שום פני'‪ ,‬שיהי' הכל שוה אצלו‪ ,‬בודאי זוכה‬ ‫שמשה רבינו ע"ה אמר זאת בשם כל ישראל‪,‬‬
‫לו שבעלה המלך המנוח שהוא אבי המלך בא‬ ‫שימחה ואור גדול בפניו‪.‬‬ ‫לכל המדרגות‪ ,‬שהענוה גדולה מכולם‪ .‬ואפי'‬ ‫עזי ‪ -‬המזל שלי‪ ,‬וזמרת ‪ -‬ואע"פ שאני בעצמי‬
‫אליה בחלום הלילה במורא גדול ואמר לה‪,‬‬ ‫הבעש"ט ז״ל ערך את הסדר בהתלהבות‬ ‫ענוה שלא לשמה גדולה מתורה לשמה‪.‬‬ ‫אפס ואין‪ ,‬אעפ"כ ארית ואכתת השונאים‬
‫שאין לו בעולם האמת מנוח ומרגוע מחמת‬ ‫נוראה וללא שום דבורים יתירים‪ ,‬וכשהגיע‬ ‫בשביל שיהיה כבוד שמים‪ ,‬וז"פ עזי וזמרת‬
‫שעד למחרת בבקר לא ישאר לו שום שארית‬ ‫לתיבות ״לעושה נפלאות גדולות לבדו״ חזר‬ ‫כדאיתא (בעירובין דף ט"ז ע"ב)‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫י"ה ‪ -‬בשביל כבוד השי"ת‪ ,‬ויהי לי לישועה ‪-‬‬
‫מבניו ונכדיו ויאבדו הם לעד ולנצח‪ ,‬ושאלה אם‬ ‫הרבה על התיבות ״לבדו״ ״לבדו״ בהתעוררות‬ ‫ואע"פ שכוונתי רק להשי"ת‪ ,‬אעפ"כ תבוא אלי‬
‫המלך את בנה איזה דבר נוראי נעשה במלכות‬ ‫וחשוב מאד לעיין בקדושת לוי (פרשת שמות‬ ‫ג"כ הישועה‪ ,‬וכאשר פירשנו (פ' בהעלותך ד"ה‬
‫שעל ידה בא למשפחתנו גזירת כליון נורא‬ ‫גדול מאד‪.‬‬ ‫והמן) על פסוק וברדת הטל על המחנה לילה‬
‫כזה? והתחיל למנות לה אי אלו עולות שאולי‬ ‫והנה אז בסטאנבול גזר המלך בהתייעצות‬ ‫ד"ה לכה אשלחך וכו' עד סוף המאמר)‪.‬‬
‫מחמת זה נגזרה עליהם גזרה זו‪ ,‬ואמרה לו כל‬ ‫שריו גזירת מיתה על היהודים באופן אכזרי‬ ‫ירד המן עליו (במדבר יא‪ ,‬ט)‪ ,‬יע"ש‪.‬‬
‫הזמן ‪ -‬לא לא‪ ,‬אין מתקבל על הדעת שמחמת‬ ‫ביותר‪ ,‬כי גזרו להרוג את כל היהודים ביום‬ ‫הבדלה‬ ‫ויבואו אלימה ושם שתים עשה עיינות‬
‫עולה זו יגזר על משפחתנו גזירה נוראה כזו‪,‬‬ ‫אחד ביום א' של פסח‪ ,‬והשביעו השרים אחד‬ ‫בעניי לא מצאתי דברים ברורים ומבוארים‪,‬‬ ‫מים וכו' (טו‪ ,‬כז)‪ .‬ובהקדם נפרש הפסוק (שמות‬
‫עד שהודה לה הוא בעצמו מהגזירה שהחליטו‬ ‫את השני שלא יגלו את הגזירה לאף אדם‪ .‬וכדי‬ ‫אבל אם נשים לב נראה שבכל מעשי בראשית‬ ‫א'‪ ,‬ח) ויקם מלך חדש וכו'‪ .‬על פי מה דאיתא‬
‫לגזור גזירת מיתה על היהודים למחרת היום‪,‬‬ ‫שלא ישתדלו היהודים לבטל גזירה זו‪ .‬בין אלו‬ ‫ובכל יום יש הבדלה‪ :‬יום ראשון בוקר וערב‪,‬‬ ‫בספרי המקובלים (ע"ח ש"י פ"ג)‪ ,‬שבעולמות‬
‫ותיכף שאמר זאת המלך פנתה אליו בצעקה‬ ‫השרים היה שר אחד אוהב ישראל והלך ובא‬ ‫ביום ב' הרקיע המבדיל בין מים עליונים ומים‬ ‫העליונים בא אליהם שפע בכל יום‪ ,‬ונקרא מה‬
‫בודאי בודאי עבור זה נגזר על משפחתנו גזירה‬ ‫בבהלה בליל הפסח אל פרנס היהודים וגלה לו‬ ‫תחתונים‪ ,‬יום שלישי יקוו המים אל מקום אחד‬ ‫החדש‪ ,‬ולהבין זאת ג"כ בזה העולם שמעתי‬
‫זו‪ ,‬ואמרה לו בכעס‪ ,‬וכי אם עם היהודים הנך‬ ‫בסוד גדול מגזירה זו והפטיר ואמר לו‪ :‬״חיי‬ ‫ותראה היבשה‪ ,‬וכו' עד"ז‪ .‬וכל ההבדלות האלה‬ ‫מכאדמו"ר מוהרי"י זצלל"ה שאמר בשם‬
‫מתחיל? וכי לא ידעת שכל מי שהתחיל להציק‬ ‫נתונים בסכנה אם יתגלה למלך שיודעים אתם‬ ‫הם גם הוראת דרך למבקשי ה'‪ .‬וגם אמרו‪ :‬אם‬ ‫הרב הגאון מבארדיטשוב זצלה"ה‪ ,‬שהאדם‬
‫להם לא יצא בשלום מזה!! לך וקרע מהר את‬ ‫מגזירה זו‪ ,‬ועל כן אין לי שום עצה לתת לך‬ ‫אין דעת הבדלה מנין‪ ,‬צריך לדעת להבדיל בין‬ ‫מחויב לעורר על עצמו מדת אין ולהיות שפל‬
‫כתב גזירה זו ללא שהיות ושלא יודע כלל וכלל‬ ‫אולם באתי רק להודיעך שתדע מגזירה זו‪ .‬ודע‬ ‫קודש לחול‪ ,‬בין טוב לרע‪ .‬ואין זה פשוט כל‬ ‫בעיניו‪ ,‬ולהיות מוסיף והולך בזה בכל יום‬
‫שהיתה קימת גזירה כזו‪ ,‬ומחמת פחד לקח‬ ‫את אשר לפניך לטכס עצה לזה״‪ .‬קרא הפרנס‬ ‫עיקר‪ ,‬כמו בין חסד לחסד‪ ,‬שזה לעומת זה עשה‬ ‫יותר ויותר‪ ,‬וע"י שמוסיף בעבדות הש"י יכיר‬
‫המלך תיכף את כתב הגזירה וקרעה בפניה‪,‬‬ ‫לרבני העיר להתייעץ ביניהם מה לעשות‪,‬‬ ‫אלקים‪ ,‬ויש חסד לאומים חטאת‪ ,‬שע"ז אמרו‬ ‫גדולת הבורא ושפלות עצמו‪ ,‬ומחדש בעצמו‬
‫וחזרה לביתה ובשרה להפרנס ורבני העיר‬ ‫והחליטו היות שאם המלך אוהבת ישראל היא‬ ‫רז"ל‪ :‬כל חסד דעבדין לגרמייהו הוא דעבדין‪,‬‬ ‫מדת אין‪ .‬עכדה"ק‪ .‬וזפ"ה ויקם מלך חדש‪ ,‬רומז‬
‫שהמתינו לה בביתה שכבר נתבטלה הגזירה‪,‬‬ ‫על כן ילכו אליה ויטכסו עצה עמה בחכמה מה‬ ‫וכן ובחנוני נא בזאת וכו' ושבתם וראיתם בין‬ ‫למ"ה החדש‪ ,‬מלך הדר‪ ,‬אילני דחיי‪ ,‬שלא הוזכר‬
‫ויכולים הם לחזור לביתם ולהודיע ליהודים‬ ‫בו מיתה כלל (ע"ח שם)‪ .‬ומי שהולך בד"ז ואוחז‬
‫שיודו לה' על חסדיו הטובים שגמל עמהם‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫צדיק לרשע בין עובד אלקים ללא עבדו‪.‬‬ ‫במדת אין‪ ,‬יוכל לעורר בחינת מה החדש‪,‬‬
‫תיכף אחר עריכת הסדר הלכו הפרנס ורבני‬ ‫[ו]נקרא מלך חדש על מצרים‪ ,‬ויוכל למשול על‬
‫לבדו ללא ידעתם‪.‬‬ ‫העיר לבית אם המלך‪ ,‬בהלכם עברו ליד בית‬ ‫האלקי מוהרי"ל אשלג זיע"א במאמר מהות‬ ‫מצרים ‪ -‬על מצערי השכינה‪ ,‬וישלוט עליהם‬
‫בחזרם לאחר כמה שעות‪ ,‬עברו שוב דרך בית‬ ‫מלונו של הבעש"ט ושמעו איך שחוזר הרבה‬ ‫הדת ומטרתה‪ ,‬כותב‪" :‬מהות הדת הוא לפתח‬ ‫שלא יוכלו להרים ראש‪ .‬וזה אשר לא ידע‪ ,‬כי‬
‫מלונו של הבעש"ט‪ ,‬ושמעו אותו איך שאוחז‬ ‫על התיבות הנ״ל ״לעושה נפלאות גדולות‬ ‫בנו את חוש הכרת הרע"‪ .‬ובביאור אור חדש‬ ‫בבחינת מ"ה החדש מלך הדר‪ ,‬לא היה שם‬
‫עדיין בקטע זה של ההגדה וחוזר על התיבות‬ ‫לבדו״ — לבדו‪ ,‬נענו ואמרו הם זה לזה אלו ידע‬ ‫להאדמו"ר מסטרטין הגה"צ ר' אברהם זלה"ה‪,‬‬ ‫שבירה כלל מז' מלכין קדמאין‪ ,‬כידוע (ע"ח‬
‫יהודי זה מהגזרה הנוראה המרחפת על בני‬ ‫מרחיב בהרבה ענין זה של הכרת הרע‪ ,‬ואנו‬

‫העיר היהודים לא היה מתלהב כל כך‪.‬‬ ‫נעתיק חלק מדבריו (שם אות ס"ח)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫ודע שהוא דבר הכרת הרע‪ :‬כבר נזכרו‬
‫לעיל דברי המלבי"ם על הפסוק (ישעיה ג'‪,‬‬