Page 117 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט הכר‬ ‫מאמרים ומילואים‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫מאמרים ומילואים‬ ‫חמר אגרות‬

‫הדינים בשרשם אזי נחסר אחד מה' פעמים‬ ‫להאיר בו המאור שמחזירו למוטב‪ ,‬ויכול‬ ‫כשל אחד העשירים מיהודי המקום‪ ,‬ובא‬ ‫משל מבקש היה להצניע את דבר נסיעתו מכל‬
‫אלהים שגימטריא ת"ל כנזכר לעיל‪ ,‬ונשאר‬ ‫להבדיל בין אור לחושך‪ ,‬דהיינו בין טוב לרע‪,‬‬ ‫לאותה פינת נהר‪ ,‬שם בסמוך המתינה עבורו‬ ‫בריות שבעולם ואפי' מעצמו‪ ,‬והוא לא השית‬
‫גימטריא משפ"ט כנזכר לעיל‪ .‬וכשמורידין‬ ‫וזה מה שכתוב לעיל‪" :‬שמהות הדת‪ ,‬דהיינו‬ ‫לבו גם לזאת‪ ,‬וכל דאגה הקשורה לחג המתקרב‬
‫לנוקביה‪ ,‬נחסר עוד אחד‪ ,‬ונשאר תכ"ח‪ ,‬והוא‬ ‫מעשים של השפעה‪ ,‬מטרתה היא לפתח את‬ ‫ספינה קטנה‪.‬‬ ‫לא נראתה בפניו‪ .‬באמונתו השלמה בה'‪ ,‬סמוך‬
‫חת"ך‪ ,‬החותך חיים לכל חי‪ ,‬והוא שם הממונה‬ ‫כאשר הבחין באשה המכבסת ובכה‪ ,‬פנה‬
‫על הפרנסה כידוע‪ .‬ונמשך רחמים וחסדים‬ ‫חוש הכרת הרע"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אליה בשאלה‪" :‬מה לך כי תבכי בערב החג‪ ,‬ומה‬ ‫ובטוח היה ולבו שלם עמו כימים ימימה‪.‬‬
‫טובים ומגולין על כנסת ישראל‪ ,‬ונעשה יחוד‬ ‫וכך‪ ,‬באישון ליל בדיקת חמץ נכנסה העגלה‬
‫הוי"ה ואדנ"י‪ ,‬הוא ראשי תיבות פ'ותח א'ת‬ ‫המתקה‬ ‫מעשייך כאן?"‬ ‫ובאה בשערי העיר הגדולה והסואנת‪ ,‬בעת שזו‬
‫י'דך שעולה גימטריא צ"א‪ ,‬כמספר הוי"ה‬ ‫בשברון לב ספרה לו הצדקת אדל על אביה‬ ‫נמה את שנתה ובאין נפש חיה יוצאת ובאה‬
‫ואדנ"י‪ ,‬וסופי תיבות חת"ך‪ ,‬החותך חיים לכל‬ ‫בקשר להמתקת הדינים כבר נכתב בו‪ ,‬ובכ"ז‬ ‫שהינו רבי גדול ברוסיה‪ ,‬ובגודל רצונו לעלות‬ ‫ברחובותיה‪ .‬העגלון‪ ,‬שבלאו הכי זעפו פניו‬
‫חי‪ ,‬ונמשך פרנסה טובה וחיים וכל טוב לכנסת‬ ‫נעתיק עוד מאמר ממאור ושמש (פרשת ויגש)‪,‬‬ ‫לארץ ישראל יצאו לדרך‪ ,‬ועקב על התלאה‬ ‫על התארכות הנסיעה ששכרה נקבע מראש‪,‬‬
‫ישראל‪ .‬וכל זה נעשה על ידי יעקב אבינו‪ ,‬שהוא‬ ‫שמצאתם עד הנה‪ ,‬הרי הם מצויים במקום זה‬ ‫נחפש על אתר להורידם‪ ,‬ופנה לדרכו בהותירו‬
‫ממתיק כל הדינים‪ ,‬כדאיתא בגמרא ישגבך שם‬ ‫וז"ל‪:‬‬ ‫ובשעה זו ללא פרוטה לפרטה עבור מצות ויין‪.‬‬ ‫אותם בודדים בנכר ללא קרוב מודע או מכר‪.‬‬
‫אלהי יעקב‪ ,‬מכאן לבעל הקורה שיאחז בעובי‬ ‫ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך‬ ‫נכמרו רחמיו של אותו אד‪ ,‬ולא זז משם‬
‫הקורה‪ ,‬שעליו להמתיק את הדינין ולמשוך‬ ‫ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים‬ ‫עד שמסר בפניה הזמנה מפורשת לה ולאביה‬ ‫***‬
‫ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא‬ ‫הגדול‪ ,‬שהריהו מזמינם להתארח בביתו בטוב‬
‫רחמים לכנסת ישראל‪.‬‬ ‫ובנעימים לכל ימי החג וכל מחסורם עליו‪,‬‬ ‫באין אומר ודברים עשו הבעש"ט ובתו את‬
‫וזה ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם‪ ,‬דהיינו‬ ‫השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם‪.‬‬ ‫כברכת ה' אשר חננו בעושר רב‪ .‬ולאימות‬ ‫דרכם אל בית הכנסת המקומי‪ ,‬שם קבעו את‬
‫מעולם העליון‪ ,‬עד העולם‪ ,‬דהיינו עלמא‬ ‫הנה גם בכאן מרומזים בסיפורי מעשיות‬ ‫דבריו מסר בידיה דף שבו כתובים היו שמו‬ ‫תחנתם‪ .‬הצדקת אדל הצטנפה באחת מפינות‬
‫תתאה‪ ,‬יהיה נמשך ברכה מהבריכה העליונה‬ ‫כנזכר לעיל בשם הזוהר הקדוש‪ ,‬דאיתא בספרי‬ ‫עזרת הנשים למנוחת לילה‪ ,‬והבעש"ט שקע‬
‫וממזלא עילאה לכנסת ישראל‪ .‬אמן ואמן‪,‬‬ ‫קודש‪ ,‬שיש ה' חסדים גימטריא ק"ל וה' גבורות‬ ‫וכתובתו והזמנתו אותם‪.‬‬
‫שני פעמים אמן גימטריא יעקב‪ ,‬דהיינו כנזכר‬ ‫גימטריא ת"ל‪ ,‬והעיקר העבדות של הצדיקים‬ ‫אך שמעה הצדקת את דבירו נשאוה רגליה‬ ‫בלימודו כקביעות הרגלו כעת היותו בביתו‪.‬‬
‫לעיל‪ ,‬שעל ידו נמתקים הדינים ונמשך השפע‬ ‫שיהיו נכללין החמשה גבורות בהחמשה‬ ‫לבית הכנסת שם בישרה לאביה את הבשורה‬ ‫גם למחרת היום‪ ,‬לא השתנה דבר מסדר‬
‫לכנסת ישראל‪ .‬והנה כתיב אלה תולדות יעקב‬ ‫חסדים‪ ,‬שיאירו הה' חסדים בהחמשה גבורות‪.‬‬ ‫עבודתו ורגילותו בה‪ .‬שקוע בתפילתו‪ ,‬מעוטף‬
‫יוסף‪ ,‬שהוא גם כן מייחד והוא ממתיק גם כן‬ ‫וזהו תלפיו"ת שכל פיות פונים בו‪ ,‬דהיינו‬ ‫הטובה ואת ישועתם הקרובה‪.‬‬ ‫בטליתו ללא כל שיג ושיח עם הסובב אותו‪,‬‬
‫כל הדינים עד שנכללים הגבורות בהחסדים‪.‬‬ ‫שכל פיות מתפללין להמתיק החמשה גבורות‬ ‫"הודו לה' כי טוב"‪ ,‬הודה הבעש"ט לקב"ה‬ ‫עמד הבעש"ט והתפלל ארוכות‪ ,‬בעוד השעות‬
‫וזהו ויכלכל יוסף את אביו וגו'‪ ,‬כי ה' חסדים כל‬ ‫שגימטריא ת"ל כידוע‪ ,‬דהיינו להמתיק הדינים‬ ‫חולפות להן ועוברות בזו אחר זו‪ .‬לא כן נהגה‬
‫אחד הוא נכלל מיו"ד מדריגות‪ ,‬וה' גבורות כל‬ ‫בשרשם למעלה למעלה‪ ,‬ולמשוך ממוחין‬ ‫והאיר פניו לבתו‪.‬‬ ‫בתו הצדקת‪ .‬ליבה נשבר בקרבה על אביה‬
‫אחד נכלל גם כן מיו"ד מדריגות‪ ,‬הרי כל אחד‬ ‫עילאין‪ ,‬שהוא ג' הויות שהוא י"ב אותיות ועם‬ ‫זמן מה אחר חצות היום שמו הבעש"ט‬ ‫הגדול והמפורסם בעירו‪ ,‬שכך אירע להם עד‬
‫גימטריא כ"ל‪ ,‬שעולה נו"ן‪ .‬ויוסף פעל שיהיו‬ ‫המקור הוא אח"ד‪ ,‬שהוא י"ג מכילין דרחמי‪,‬‬ ‫ובתו פניהם לבית מארחם‪ .‬הלה קדמם בסבר‬ ‫הגיעם לשפל המצב‪ ,‬הגרוע מן העני הפחות‬
‫נכללים החמשה גבורות בהחמשה חסדים‪.‬‬ ‫י"ג תיקוני דיקנא‪ ,‬ולמשוך ממזל עליון בני חיי‬ ‫פנים יפות ובכבוד גדול‪ ,‬ופיו לא חדל מלהודות‬ ‫שבישראל‪ .‬ולא שתהתה חלילה או דאב ליבה‬
‫והנה כל אחד ואחד עולה כ"ל‪ ,‬שהוא חמשים‬ ‫על דרכיו של הקב"ה‪ ,‬אלא זאת‪ ,‬שצער רב‬
‫כנזכר לעיל‪ ,‬והגבורות נכללים בהחסדים‪ .‬וזה‬ ‫ומזוני לכנסת ישראל‪.‬‬ ‫לקב"ה על האורחים החשובים שזימן לביתו‪.‬‬ ‫נצטערה על כך שאין בידם מאום ואפילו לא‬
‫ויכלכל יוסף‪ ,‬שהוא אותיות כ"ל כ"ל‪ ,‬כנזכר‬ ‫והנה כשנמתקין הדינים כנזכר לעיל‪ ,‬אזי‬ ‫תיכף וסמוך לבואם ביקש ממנו הבעש"ט‪,‬‬ ‫כזית מצה שמורה ויין לד' כוסות‪ ,‬כדי לקיים‬
‫לעיל‪ .‬וזה נעשה על ידי יוסף הצדיק‪ ,‬שהוא‬ ‫נחסר מה' פעמים אלהים שעולים ת"ל כנזכר‬ ‫שיראהו מקום בו יוכל לנוח מעט‪ ,‬כמנהג הנזכר‬ ‫את רצון ה' במצוות חג הפסח העומד בפתח‪.‬‬
‫ממתיק גם כן כל הדינים כנזכר לעיל‪ .‬ונחזור‬ ‫לעיל‪ ,‬נחסר אחד ונשאר משפט‪ ,‬שהוא‬ ‫בגמ' פסחים (ק"ט ע"א)‪ ,‬שהיה התנא רבי עקיבא‬ ‫באין בידה שום עצה אחרת להכין דבר כלשהו‬
‫לעניננו‪ ,‬שזה היה עבודתו של יעקב אבינו‬ ‫גימטריא תכ"ט‪ ,‬וזהו משפט לאלהי יעקב‬ ‫מבטל לימודו עם תלמידיו בערבי פסחים‪ ,‬כדי‬ ‫לשמחת החג‪ ,‬עלה בדעתה שלכל הפחות תוכל‬
‫עם השבטים הקדושים‪ ,‬שיתייחד השם הוי"ה‬ ‫דייקא‪ ,‬שעל ידו נעשה המתקה הנזכר לעיל‪,‬‬ ‫לכבדו בכסות נקייה ולכבס בנהר הסמוך את‬
‫באדנ"י‪ ,‬שהוא גימטריא פא"י כנזכר לעיל‪,‬‬ ‫שהוא בריח התיכון המבריח מקצה אל הקצה‪.‬‬ ‫שישנו ביום ולא בלילה בשעת הגדה‪.‬‬ ‫הכתונת של אבי לכבוד יו"ט‪ .‬והיו הדמעות‬
‫וזהו דכתיב ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד‬ ‫בחפץ גדול מילא בעה"ב את בקשתו והראהו‬ ‫זולגות מעיניה אל הכתונת וממנה אל הנהר כל‬
‫העולם אמן ואמן‪ ,‬דהנה יש לדקדק‪ ,‬מאי אמן‬ ‫את החדר הנפרד שהוכן בעבורו באחד מאגפי‬
‫ואמן‪ ,‬הכפל של אמן‪ ,‬ומאי מרמז‪ .‬ונראה כנזכר‬ ‫אותו הזמן‪.‬‬
‫לעיל דאיתא בכתבי האר"י ז"ל‪ ,‬כשנמתקין‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫עודה עומדת ובוכה באחת הפינות שעל‬
‫אתא ובא ליל התקדש חג‪ .‬כל בני הבית‬ ‫שפת הנהר‪ ,‬נזדמן אדם בעל צורה ומראהו‬
‫סיימו זה מכבר את כל מלאכתם‪ ,‬בעה"ב שב‬
‫מבית הכנסת‪ ,‬ובלבו תמיהה גדולה על מקום‬