Page 122 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 122

‫הבעש"ט גמר‬                     ‫מאמרים ומילואים‬                 ‫אגרות‬                          ‫הבעש"ט‬  ‫מאמרים ומילואים‬                     ‫רל אגרות‬

‫גרס' כת"י תקל"ו (מתוך‬          ‫גרס' ס' בן פורת יוסף קארץ‬       ‫גרס' שערי ישועה‪ /‬כתבי‬          ‫תנועה ומחשבה הכל ממנו יתברך‪ ,‬אז בידיעה‬      ‫בהתחלת עמוד התפלה אות ט"ו ושם בהגה י"ג)‪,‬‬
‫מגדל עוז‪ ,‬מונדשטין‪ ,‬יהושע בן‬   ‫תקמ"א‪ ,‬וצואת הריב"ש ‪/‬‬                 ‫סגולה מהבעש"ט‬                       ‫זאת יתפרדו כל פועלי און‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬  ‫ומפני חיבת הקודש הנני מעתיק כל אריכות‬

         ‫מרדכי שמואל)‪.‬‬          ‫מכתבים מהבעש"ט תרפ"ג‬                                          ‫ופעם אחת אמר [עיין לקמן פ' וילך אות ה']‪:‬‬                            ‫לשונו בענין זה‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
                                                                                              ‫משל למלך רב ונורא חכם גדול‪ ,‬ועשה באחיזת‬     ‫ידוע מה שגילה לנו מרן אלקי אור מופלא‬
‫והשגת‪ ,‬ויוכלו גם המה לעשות‬     ‫פעולותיו גזירות שמד על כמה‬      ‫שהיה עת רצון גדול‪ ,‬שגם‬         ‫עינים מחיצות רבות סביב‪ ,‬רוח סערה ענן גדול‬   ‫אור שבעת הימים רבינו הקדוש ישראל בעל‬
‫יחודים ועליות כמוך‪ ,‬ואז יכלו‬   ‫נפשות שיהרגו במיתות משונות‪.‬‬     ‫בעיני יפלא מאד שכמה וכמה‬       ‫ואש מתלקחת ונוגה לו סביב‪ ,‬ובין כותל וכותל‬   ‫שם טוב‪ ,‬שיש בכל דיבור ודיבור עולמות‬
‫כל הקליפות‪ ,‬ויהיה עת רצון‬      ‫ואחזתני פלצות ומסרתי ממש‬        ‫נתקבלו בתשובה‪ ,‬שגם אתה‬         ‫יש נהרות רבות‪ ,‬תשעה יאורין [עי' זוה"ק בא‬    ‫נשמות אלהות‪ ,‬כמבואר אצלינו על סוד אורך‬
‫וישועה‪ .‬ותמהתי על זה‪ ,‬והיה לי‬  ‫נפשי ובקשתי ממורי ורבי שלי‬      ‫ידעת אותם‪ ,‬והיה ביניהם גם‬      ‫דל"ד ריש ע"ב] דמתתקפין ואזלין ושטאן‬         ‫התיבה שלש מאות‪ ,‬סוד אלהותו יתברך שמו‬
‫צער גדול באריכות הזמן כל כך‪,‬‬   ‫שילך עמי‪ ,‬כי סכנה גדולה לילך‬    ‫כן שמחה רבה מאוד‪ ,‬ועלו גם‬      ‫וסתרן בין כותל לכותל‪ ,‬וגם חיילות רבות‬       ‫המאיר בכל נמצא שבעולם‪ ,‬בסוד שם מצפץ‪,‬‬
‫מתי זה אפשר להיות‪ ,‬אך ממה‬      ‫ולעלות לעולמות העליונים‪,‬‬        ‫כן בעליות הנאמרות לעיל‪,‬‬        ‫מבוהלים דובים ואריות ונחשים ועקרבים‪,‬‬        ‫ורזא דנשמות הנמשכים מחמשים שערי בינה‪,‬‬
‫ששמעתי שלשה דברים סגולות‬       ‫כי מיום היותי על עמדי‪ ,‬לא‬       ‫וכולם כאחד ביקשו ממני‪,‬‬         ‫ובכל יאורא ויאורא (שם בזוה"ק) אזלא ושאטא‬    ‫כמבואר בשער ספירת העומר‪ ,‬הן הן חמשים‬
‫ושלושה שמות הקדושים‪ ,‬והם‬       ‫עליתי בעליות גדולות כמוהו‪,‬‬      ‫והפצירו בי עד בוש‪ ,‬באומרם‬      ‫חד תנינא [וכו'] וכל עלמא מזדעזעא וארעא‬      ‫אמה רחבה‪ .‬ושלשים אמה קומתה‪ ,‬בסוד‬
‫בנקל ללמוד ולפרש ונתקררה‬       ‫ועליתי מדרגה אחר מדרגה‪,‬‬         ‫לרום מעלת כבוד תורתך חנניך‬     ‫מתחלחלא [וכו'] בגין גסות רוחא די ביה אשר‬    ‫חיצוניות עולמות מלאכים [עיין בהיכל הברכה‬
‫דעתי‪ ,‬וחשבתי‪ :‬אפשר עי"ז‬        ‫עד שנכנסתי להיכל משיח‪,‬‬          ‫ה' בבינה יתירה‪ ,‬להשיג ולדעת‬    ‫אמר לי יאורי (שם בזוה"ק בא דל"ה ע"ב)‪ ,‬תא‬    ‫פ' נח בד"ה קומתה]‪ ,‬רזא דעולמות‪ ,‬שלשים‬
‫יוכלו גם כן אנשי סגולה לבוא‬    ‫ששם לומד משיח תורה עם‬           ‫מענינים האלה‪ ,‬עמנו תעלה‬        ‫חזי (זוה"ק נשא דקכ"ג ע"א) לשית ימי בראשית‬   ‫מעלות שהמלכות נקנית בהם‪ ,‬מבואר בדברי‬
‫למדרגה ובחינה כמותי‪ ,‬דהיינו‬    ‫כל התנאים והצדיקים‪ ,‬וגם עם‬      ‫להיות לנו לעזר ולסעד‪ ,‬ומחמת‬    ‫לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג‬    ‫מרן אלקי‪ ,‬שעיקר עסק תורה ותפלה הוא‬
‫בהיותם יכולים לעלות בשמים‬      ‫שבעה רועים‪ .‬ושם ראיתי שמחה‬      ‫השמחה הגדולה שראיתי‬            ‫ליה‪ ,‬ולא תשכח יום דלית ביה טוב [וכו']‪ ,‬וכל‬  ‫שידבק את עצמו אל פנימיות רוחניות אור אין‬
‫וילמדו וישיגו כמו אני‪ ,‬ולא‬     ‫גדולה עד מאוד‪ ,‬ואיני יודע‬       ‫ביניהם‪ ,‬אמרתי לעלות עמהם‪,‬‬      ‫יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש‬    ‫סוף שבתוך אותיות התורה והתפלה [עיין לעיל‬
‫ניתנה רשות כל ימי חיי לגלות‬    ‫לשמחה זו מה עושה‪ ,‬והייתי‬        ‫ובקשתי ממורי ורבי שילך‬         ‫לההוא טוב‪ ,‬כגון חושך דכסי לנהורא [וכו']‬     ‫בפרשתינו בהגה ט"ו ובפ' בראשית בהגה י']‪ ,‬שזה‬
‫זאת‪ ,‬ובקשתי עבורך ללמד‬         ‫סובר שהשמחה זו חס וחלילה‬        ‫עמי‪ ,‬כי סכנה גדולה לילך‬        ‫בכל יומא תשכח נטירו ואינון נטירין אינון‬     ‫הוא עיקר לימוד לשמה‪ ,‬שמגלין לו רזי תורה‪,‬‬
‫אותך ולא הרשו כלל‪ ,‬ומושבע‬      ‫על פטירתי מהעולם הזה‪,‬‬           ‫ולעלות לעולמות העליונים‪,‬‬       ‫כגון קוצים לכרם‪ ,‬ואית נטירין כגון נחשים‬     ‫רצה לומר שידע עתידות וכל מאורעותיו מתוך‬
                               ‫והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר‬    ‫כי מיום היותי על עמדי‪ ,‬לא‬      ‫ועקרבים ושרפים ונטרין ההוא טוב דלא ייעול‬    ‫התורה‪ ,‬וידע איך יתנהג בתורה ועבודת הש"י‪,‬‬
        ‫ועומד אני משם על זה‪.‬‬   ‫עדיין‪ ,‬כי הנאה להם למעלה‬        ‫עליתי בעליות גדולות כמוהו‪,‬‬     ‫תמן דלאו איהו ראוי למיעל‪ ,‬ואי לאו ההוא‬      ‫מלבד שרואה עולמות שלמעלה [עיין לקמן פ'‬
‫ואת זה אודיע‪ ,‬והשם יהיה‬        ‫כשאני מייחד יחודים למטה‬         ‫ועליתי מדרגה אחר מדרגה‪,‬‬        ‫נטירו‪ ,‬כל חייבין הוו עאלין לרזא דאורייתא‪,‬‬   ‫ואתחנן אות ל"ו]‪ ,‬וכמבואר בס' יכין ובועז פרק‬
‫בעזרך‪ ,‬ונוכח ה' דרכך‪ ,‬ואל‬      ‫על ידי תורותיהם הקדושה‪,‬‬         ‫עד שנכנסתי להיכל משיח‪,‬‬         ‫ובגין דא מאן דאיהו חייביא וייעול למנדע‬      ‫ב' מהגאון מוהר"ם‪ ,‬שיכין עצמו ללמוד לשמה‬
‫יעליזו מנגד עיניך ובפרט בארץ‬   ‫אבל מהות השמחה איני יודע‬        ‫ששם לומד משיח תורה עם‬          ‫רזין דאורייתא ותורה ותפלה‪ ,‬כמה נטורי‬        ‫ולדבק עצמו בקדושה ובטהרה עם האותיות‬
‫בעת תפילתך ולימודך בכל‬         ‫עד היום הזה‪ .‬ושאלתי את פי‬       ‫כל התנאים והצדיקים‪ ,‬וגם עם‬     ‫תרעין מלאכי חבלה נחשים עקרבים חיוות‬         ‫בכח ובפועל‪ ,‬בדיבור ובמחשבה‪ ,‬ולקשר כל‬
‫דיבור ודיבור ומוצא שפתיך‬       ‫משיח‪ :‬אימת אתי מר‪ .‬והשיב‬                                       ‫ברא מבלבלין מחשבתו דלא ייעול לאתר דלאו‬      ‫חלקי נר"ן שלו באור אין סוף המאיר באותיות‬
‫תבין וליחד כי בכל אות ואות‪.‬‬    ‫לי‪ :‬בזאת תדע‪ ,‬בעת שיתפרסם‬                       ‫שבעה רועים‪.‬‬    ‫דיליה‪ ,‬ולא כל הרוצה ליטול את השם יבא‬        ‫התורה‪ ,‬ועל ידו נשפע עליו שפע אורות וחיות‬
‫יש עולמות ונשמות ואלוקות‬       ‫למודך ויתגלה בעולם‪ ,‬ויפוצו‬      ‫ושם ראיתי שמחה גדולה‬           ‫ויטול‪ .‬והמלך נורא מאוד‪ ,‬ואור פני מלך מאיר‬   ‫אמיתית נצחיית‪ ,‬וכשזוכה להבין ולהתדבק‬
‫ועולים ומתקשרים ומתיחדים‬       ‫מעינותיך חוצה מה שלימדתי‬        ‫עד מאוד‪ ,‬ואיני יודע לשמחה‬      ‫בכל העולמות‪ ,‬עד תחתית התהום‪ ,‬מאיר אור‬       ‫באותיות הקדושים‪ ,‬יוכל להבין מתוך האותיות‬
‫זה בזה עם אלוקות ואחר‬          ‫אותך והשגת‪ ,‬ויוכלו גם המה‬       ‫מה זו עושה‪ ,‬והייתי סובר‬        ‫אין סוף‪ ,‬רק הכתלים והשומרים מסתירים‬         ‫עתידות‪ ,‬ורוח הקודש שורה עליו‪ .‬ומילדותי‪,‬‬
‫כך מתקשרים ומתיחדים‬            ‫לעשות יחודים ועליות כמוך‪,‬‬       ‫שהשמחה זו חס וחלילה על‬         ‫אור פני מלך‪ ,‬ושולחין מחשבות רעות קושיות‬     ‫מיום שהכרתי בדבקות אהבה עם מורי ריב"ש‬
‫יחד האותיות ונעשים תיבה‪,‬‬       ‫ואז יכלו כל הקליפות‪ ,‬ויהיה עת‬   ‫פטירתי מהעולם הזה‪ ,‬והודיעו‬     ‫והתרחקות מן המלך‪ ,‬ובאמת הכל הוא אחיזת‬       ‫תנצב"ה‪ ,‬ידעתי נאמנה שזה היה הנהגותיו‬
‫ומתיחדים יחוד גמור באלוקות‪.‬‬                                    ‫לי אחר כך שאיני נפטר עדיין‪,‬‬    ‫עינים‪ ,‬כי באמת כשידע אדם באמונה שלימה‬       ‫בקדושה ובטהרה ברוב חסידות ופרישות‬
‫ותכלול נשמתך עמהם בכל‬                            ‫רצון וישועה‪.‬‬  ‫כי הנאה להם למעלה כשאני‬        ‫באמת שכל המלאכים וכל העולמות נבראו‬          ‫וקדושה יתירה וחכמתו היה צדיק באמונתו‬
‫בחינה ובחינה מהנאמר לעיל‪.‬‬      ‫ותמהתי על זה‪ ,‬והיה לי‬           ‫מייחד יחודים למטה על ידי‬       ‫מעצמותו יתברך כהדין קמצא דלבושיה מיניה‬      ‫יחיה [עיין לקמן פ' ואתחנן בהגה כ"ט]‪ .‬כי בידיעת‬
‫ומתיחדים כל העולמות כאחד‬       ‫צער גדול באריכות הזמן כל‬        ‫תורותיהם הקדושה‪ ,‬אבל‬           ‫וביה‪ ,‬ואחר שידע אדם דאלופו של עולם הוא‬      ‫אדם שהשם יתברך מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬וכל‬
‫ועולים ונעשים שמחה ותענוג‬      ‫כך‪ ,‬מתי זה אפשר להיות‪,‬‬          ‫מהות השמחה איני יודע עד‬
‫גדול לאין שיעור‪ ,‬בהבינך‬        ‫אך ממה שלמדתי אך ממה‬
‫בשמחת חתן וכלה בקטנות‬          ‫ששמעתי בהיותי שם שלשה‬                               ‫היום הזה‪.‬‬
‫וגשמיות‪ ,‬וכל שכן במעלה‬         ‫דברים סגולות‪ ,‬ושלושה שמות‬       ‫ושאלתי את פי משיח‪:‬‬
                                                               ‫אימתי אתי מר‪ .‬והשיב‪:‬‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127