Page 123 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 123

‫הבעש"ט אלר‬  ‫מאמרים ומילואים‬                ‫אגרות‬                                         ‫הבעש"ט‬                         ‫מאמרים ומילואים‬                 ‫במר אגרות‬

‫ועל דא הטתו ברוב לקחה ונסוג אחור‪ .‬וגם‬              ‫בכל תנועה אזי יתפרדו כל פועלי און‪.‬‬    ‫גרס' כת"י תקל"ו (מתוך‬          ‫גרס' ס' בן פורת יוסף קארץ‬       ‫גרס' שערי ישועה‪ /‬כתבי‬
‫כאן יש שרים רבים המפזרים הון עתיק השגות‬    ‫והענין כי האדם מחויב להאמין ולידע ידיעה‬       ‫מגדל עוז‪ ,‬מונדשטין‪ ,‬יהושע בן‬   ‫תקמ"א‪ ,‬וצואת הריב"ש ‪/‬‬                 ‫סגולה מהבעש"ט‬
‫ותענוגים עליונים רוחניים מתוקים מדבש‪,‬‬      ‫ברורה כי מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬ולית אתר פנוי‬
‫אבל מחמת שיש עוד חומות מבוהלים מאוד‬        ‫מיניה‪ ,‬וכל המחשבות והסתרות וכתלים הבאין‬                ‫מרדכי שמואל)‪.‬‬          ‫מכתבים מהבעש"ט תרפ"ג‬
‫בפיתויים דקים ובחכמות זרות‪ ,‬וכמו שעושה‬     ‫ומכסין על השכל יש גם בהם מציאותו יתברך‪.‬‬
‫השועל מראה עצמו שכבר מת‪ ,‬ובדבר קל‬          ‫וכל מחשבה הוא קומה שלימה‪ ,‬וכל המחשבות‬         ‫שראיתי ביניהם‪ ,‬אמרתי לעלות‬     ‫אך פרטים מהם מה שאני זוכר‬       ‫וביאור זה על פי שביאר על‬
                                           ‫והסתרות העולין‪ ,‬כולם באים שיתקן את‬            ‫עמהם‪ ,‬ושאלתי סבת השמחה‬                 ‫אכתוב לך בקיצור גדול‪.‬‬   ‫משנה‪ :‬מה בין תלמידי אברהם‬
                ‫יכולין לדחות לשאול תחתיה‪.‬‬  ‫עצמו‪ ,‬ואותם‪ ,‬ואם אינו מאמין בזה הוא מקצר‬      ‫ומה יום מיומיים אשר לא הי'‬                                     ‫אבינו לתלמידיו של בלעם‬
‫אבל בן המלך שאינו רוצה בשום דבר אלא‬        ‫באמונת מציאת השם יתברך‪ ,‬ונשאר בחושך‪.‬‬          ‫מימים הקדמונים לשמחה מה‬        ‫כי בראש השנה שנת תק"ז‪,‬‬          ‫הרשע‪ .‬והכי נמי (וגם זה) כך מי‬
‫לעשות נחת רוח לאביו‪ ,‬אשר אם בא לחומות‬      ‫[עיין בסמוך בפנים אות קט"ז ושם בהגה] וכרוזים‬  ‫זו עושה‪ ,‬ואין מענה בפיהם ואף‬   ‫עשיתי השבעת עליית הנשמה‪,‬‬        ‫שהוא מתלמידי אברהם אבינו‪,‬‬
‫ונהרות המבהילים ומסתירים פני המלך‪ ,‬מכניע‬   ‫יוצאים‪ ,‬מאן דקטל לחוויא יהבין ליה ברתא‬        ‫רבי שלי הידוע לך הי' תמיד עמי‬  ‫כידוע לך‪ ,‬וראיתי דברים‬          ‫ומתמיד בתורה ובעבודת ה' כל‬
‫עצמו מאוד ובוכה וצועק אבי אבי חוס וחמול‬    ‫דמלכא‪ ,‬דא צלותא‪ ,‬ומי הוא פתי שלא ירצה‬         ‫וג"כ וגם ראיתי כל שרי אומות‬    ‫נפלאים במראה‪ ,‬מה שלא‬            ‫היום‪ ,‬ונקרא דר בארץ ישראל‪.‬‬
‫עלי שלא אדחה מאור פניך משני עולמות‬         ‫להתחתן עצמו עם המלך‪ ,‬רק כשבא לחומה‬            ‫העולם באו ונכנעו כעבדים לפני‬   ‫ראיתי עד הנה‪ ,‬מיום עמדי על‬      ‫ופעם אחד נזדמן לו ביטול‬
‫חלילה‪ ,‬מלך רחמן כמותך תסתיר עצמך‬           ‫ראשונה ורואה כמה ארכה וחזקה ושאר‬              ‫אדוניהם לפני המלאך הגדול‬       ‫דעתי‪ .‬ואשר ראיתי ולמדתי‬         ‫תורה או תפילה‪ ,‬שאז דר בחוץ‬
‫בהסתרות כאלו‪ .‬ועל ידי גודל הכנעה שמכניע‬    ‫דברים המבהילים‪ ,‬כל אינון דמפתין לבני נשא‬      ‫מיכאל והרבה נבזבזים סגיאים‬     ‫בהעלותי לשם‪ ,‬בלתי אפשרי‬         ‫לארץ דומה כמי שאין לו אלוק‪,‬‬
‫את עצמו כאין‪ ,‬בלתי לה' לבדו‪ ,‬ומשתף עצמו‬    ‫בענוגין דהאי עלמא‪ ,‬לאתענגא בענוגי נאופין‬      ‫לכל הצדקי' ולכל העולם למען‬     ‫לספר ולדבר אפילו פה אל פה‬
‫עם כל הנבראים‪ ,‬שהרי כולם לא נבראו אלא‬      ‫דהאי עלמא‪ ,‬ומשכי להו במחשבתין בישין‬           ‫יוכלו לעמוד ולסבו' השמחה‬       ‫[נ"א פנים אל פנים]‪ .‬אך בחזרתי‬                     ‫ובהיפך וכו'‪.‬‬
‫לעשות רצון אביו‪ ,‬ואין בו שום התנשאות על‬    ‫בתר ענוגין ונאופין דהאי עלמא‪ ,‬והאי אל נכר‬     ‫והתענוג הגדול ממש כמו‬          ‫לגן עדן התחתון‪ ,‬וראיתי כמה‬      ‫כל מה שתמצא ידך לעשות‬
‫שום דבר אלא שיעשה רצון אביו‪ ,‬כמו התולעת‬    ‫מפתי לבר נש דלעי באורייתא או דקאים בבי‬        ‫במתן תורה מה שא"א להשיג‬        ‫נשמות החיים והמתים הידועים‬      ‫בכחך עשה‪ ,‬פירוש‪ :‬להעלות‬
‫הנגרר על הארץ‪ ,‬אז על ידי הכנעה זאת‪ ,‬אם‬     ‫מדרשא לחשוב כמה הרהורין ומחשבות רעות‪,‬‬         ‫בגשמיות ואני נבהלתי ונזדזעתי‬   ‫לי ושאינם ידועים לי‪ ,‬בלי שיעור‬  ‫אנשי עשיה אל המחשבה‬
‫הוא בלב אמת לאמתו‪ ,‬תיכף יש הבדלה‪,‬‬          ‫ובכל מחשבה עובר בלאו דלא תתורו‪ ,‬והאי אל‬       ‫מהמראה הזה כי אמרתי בלבי‬       ‫ומספר ברצוא ושוב‪ ,‬לעלות‬
‫ובדלים ממנו כל המסכים והחומות‪ ,‬כי על‬       ‫נכר מפתי ליה‪ :‬מאי את קאים בבי מדרשא‪,‬‬          ‫אולי היה זאת למעני והגיע‬       ‫מעולם לעולם דרך העמוד‬                      ‫שנקראת יו"ד‪ ,‬יד"ו‪.‬‬
‫ידי הכנעה אמיתית שמפזר כל הונו ומדרגות‬     ‫טב לך למהך בתר חבורתא אינון דקאו על בני‬       ‫ח"ו עת הסתלק מן העולם‬          ‫הידוע ליודעי חן‪ ,‬בשמחה רבה‬
‫שלו לחיילות הסובבים חיילות קדושות‪ ,‬והוא‬    ‫נשא ומתענגי בענוגי דהאי עלמא‪ .‬ויש שלבבו‬       ‫ואולי גלל כן ראוי לעשות כן‬     ‫וגדולה‪ ,‬אשר ילאה הפה לספר‪,‬‬      ‫ודע כי בראש השנה שנת‬
‫נשאר עני ואביון‪ ,‬ומשתף עצמו עם כל בעל חי‪,‬‬  ‫נסוג אחור‪ ,‬ויש שהולך כמה חומות זו לפנים‬       ‫וד"ל והייתי מצטער נפשי עלי‬     ‫וכבד האוזן הגשמי לשמוע‪ ,‬וגם‬     ‫תק"ז‪ ,‬עשיתי השבעת עליות‬
‫אז בדלין כל המסכים‪ ,‬ואביו מסיר כל המסכים‬   ‫מזו‪ ,‬ושם יש שרים רבים חיילות קדושות‬           ‫ועל חברי על פטיר' נפש' בחוץ‬    ‫רשעים רבים חזרו בתשובה‬          ‫הנשמה‪ ,‬כידוע לך‪ ,‬וראיתי‬
‫שנעשו באחיזת עינים‪ .‬ועל ידי הבדלה הזה בא‬   ‫מלאכי מעלה ושרפי חיות הקודש‪ ,‬מפזרין‬           ‫לארץ עד דאייתינא ועיילינא‬      ‫ונמחל להם עוונותיהם‪ ,‬באשר‬       ‫דברים נפלאים במראה‪ ,‬מה‬
‫להמתקה אמיתית‪ ,‬עד שנפשו נכללת באור‬         ‫הון רב מדרגות קדושות ותענוגים קדושים‬          ‫להיכלא דמלכא משיח' ממש‬         ‫שהיה עת רצון גדול‪ ,‬שגם‬          ‫שלא ראיתי עד הנה‪ ,‬מיום‬
‫אין סוף שבתוך ההיכלות ואותיות‪ ,‬וכשמסיר‬     ‫ורוח הקודש אל כל הבאים לפנים מן החומות‪,‬‬       ‫וראיתי ממש אנפין באנפין מה‬     ‫בעיני יפלא מאד שכמה וכמה‬        ‫עמדי על דעתי‪ .‬ואשר ראיתי‬
‫המסכים‪ ,‬וירא כי אין שם חומה ולא מסך‪,‬‬       ‫ולפעמים אחר רואו שיש לו הון יקר אינו‬          ‫שלא ראיתי ע"ה כן מיום עמדי‬     ‫נתקבלו בתשובה‪ ,‬שגם אתה‬          ‫ולמדתי בהעלותי לשם‪ ,‬בלתי‬
‫והמלך יושב על הכסא ומלא כל הארץ כבודו‪,‬‬     ‫מטריח עצמו לכנוס יותר‪ ,‬אף שראה באמת‬           ‫על דעתי וגלו לי בזה לא למענך‬   ‫ידעת אותם‪ ,‬והיה ביניהם גם‬       ‫אפשרי לספר ולדבר אפילו פה‬
‫ברוך הוא וברוך שמו חי וקיים לעד‪ .‬עד כאן‬    ‫שעבר כמה חומות ומסכים ואין שם פגע רע‬          ‫זאת וגם גילו לי דברים נפלאים‬   ‫כן שמחה רבה עד מאוד‪ ,‬ועלו‬
                                           ‫כי הכל הבל וריק ואין בהם ממש‪ ,‬אבל אחר‬         ‫ונוראים בעמקי' התורה שלא‬       ‫גם כן בעליות הנאמרות לעיל‪,‬‬                             ‫אל פה‪.‬‬
         ‫דברי קדשו‪ ,‬בתוספות ביאור משלנו‪.‬‬   ‫שכל חומה וחומה גבוהה ואיומה יותר מן‬           ‫ראיתי ושמעתי ושלא שמע‬          ‫וכולם כאחד ביקשו ממני‪ ,‬והרצו‬    ‫אך בחזרתי לגן עדן‬
‫ובזה נתבאר לך סוד הכנעה הבדלה המתקה‬        ‫הראשונה כדי להבהיל יותר‪ ,‬וכו'‪ .‬זבחי שלמים‬     ‫אוזן מכמה שנים ועלה בלבי‬       ‫בי עד בוש‪ ,‬באומרם לרום מעלת‬     ‫התחתון‪ ,‬וראיתי כמה נשמות‬
‫שביאר מרן אלקי‪ ,‬אשר יש בכל תיבה‪ ,‬כי לתקן‬   ‫עלי‪ ,‬הא אנא בשלוה לגבך לאחזאה לך שלם‪,‬‬         ‫ודעתי לשאול אותו אפשר‬          ‫כבוד תורתך חנניך ה' בבינה‬       ‫החיים והמתים הידועים לי‬
‫בחינת עולמות צריך הכנעה גדולה‪ ,‬שישתתף‬      ‫על כן יצאתי לקראתך‪ ,‬דידענא דאנת חסר‬           ‫מחמ' הכנת ביאתו הטובה‬          ‫יתירה‪ ,‬להשיג ולדעת מענינים‬      ‫ושאינם ידועים לי בלי שיעור‬
‫עצמו עם כל נמצא שבעולם עד שלא יבקש‬         ‫טובה‪ ,‬דהא כען אנת רביא בחילך אי השתא‬          ‫זאת השמחה והחדוה ואימ'‬         ‫האלה‪ ,‬עמנו תעלה להיות לנו‬       ‫ומספר ברצוא ושוב‪ ,‬לעלות‬
‫בעצמו שום מעלה יתירה‪ .‬ועל ידי הכנעה‬        ‫לא תתענג גרמך אימתי‪ ,‬כד אנת תהא סיב‪,‬‬          ‫אתא מר והיתה תשובתו הרמ'‬       ‫לעזר ולסעד‪ ,‬ומחמת השמחה‬         ‫מעלות לעולם דרך העמוד‬
‫גדולה אמיתיית מתתקן בחינת עולמות שבכל‬                                                    ‫לא אפשר לגלות כי אם בזאת‬       ‫הגדולה שראיתי ביניהם‪ ,‬אמרתי‬     ‫הידוע ליודעי חן‪ ,‬בשמחה רבה‬
                                                                                         ‫תדע‪ ,‬בעת שיתפרסם למודך‬         ‫לעלות עמהם‪ ,‬וראיתי במראה‪,‬‬       ‫וגדולה‪ ,‬אשר ילאה הפה לספר‪,‬‬
                                                                                         ‫ויתגלה בעולם‪ ,‬ויפוצו מעינותיך‬  ‫כי הס"א עלה לקטרג בשמחה‬         ‫וכבד האוזן הגשמי משמוע‪ ,‬וגם‬
                                                                                         ‫חוצה מה שלימדתי אותך‬           ‫גדולה אשר לא היה כמוהו‪ ,‬ופעל‬    ‫רשעים רבים חזרו בתשובה‬
                                                                                                                                                        ‫ונמחל להם עוונותיהם‪ ,‬באשר‬
   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128