Page 128 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 128
הבעש"ט זלר מאמרים ומילואים אגרות הבעש"ט מאמרים ומילואים ולר אגרות
מכתב הבעש"ט שהיה בידי הרבי מקארלין בנסיעתו לא"י פירושו לספרא דצניעותא דפוס וילנא תרע"ג), שיש אלקות בכל דבר ,אפילו בעצים ואבנים ,כי
וז"ל שם" :דע כי אין-סוף ב"ה אין לחשוב בו הבינו ענין "ממלא כל עלמין" כאילו מוסב על
כי נמכרנו להשמיד ולהרוג ולאבד מנער ועד זקן בבית אהרן וישראל מביא מכתב מחסידי כלל וכלל ...ומה שאנו מדברים בו ובספירות עצמותו כביכול .ולכאורה הרי זה ענין עיקרי
טף ונשים ,ופרץ בבכיה גדולה ויזעק זעקה גדולה קארלין אודות המכתב מהבעש"ט שהיה בידי הכל מרצונו והשגחתו שידוע מצד פעולותיו. מאד .והאמת היא שהדברים האלה לא היו
ומרה .כל הקהל נתרגשו עד למאד ,והי' הדבר וזה הכלל לכל דרכי הקבלה .וידוע כשם שהוא אלא חששות ,כי בעת ההיא תורת החסידות
האדמו"ר מקארלין זצ"ל הי"ד ,וז"ל: בלתי בעל תכלית ,כן רצונו ,וזה אין סוף לרצונו עדיין לא נתפרשה כל צרכה .תורת הבעש"ט
כחידה בעיניהם. בנסיעתו האחרונה בשנת תרצ"ט כידוע הפשוט ,ואף בזה אסור לחשוב כלל .רק ידוע זצ"ל היא שאין הצמצום כפשוטו ולא בעצמותו
באותה שנה בחודש אייר תרצ"ט הגיע הרעיש עולמות בתפילתו על אחב"י בחו"ל, שהעולמות הן בעלי תכלית ...וע"כ צמצם ית' ,כי בחינת "ממלא כל עלמין" ו"לית אתר
האדמו"ר זצ"ל לארץ ישראל ,וכמו בכ"פ שאנ"ש והרי לפנינו תיאור הנסיעה הזאת על ידי הגאון רצונו בבריאת העולמות .וזהו הצמצום" .הרי פנוי מניה" שייכים גם לאחר הצמצום .ודבר
חסידי קארלין היו מקבלים פניו ופתחו בשירה החסיד רבי ישראל גראסמאן שליט"א במכתבו שגם הוא ז"ל דיבר מרצונו ית' ולא מעצמותו זה הוא מעיקרי תורת החסידות .רק קלי הדעת
וזמרה כך גם בפעם הזאת התחילו החסידים טעו לפרש כאילו אלקות ממש בכל מקום ובכל
לשיר ולרקוד ,וכ"ק אדמו"ר פתח ואמר" :אין אל המו"ל ,וז"ל : ח"ו. דבר .גדולי החסידים לא עלה זה על דעתם כלל.
אזא ביטערע צייט וואס אזעלכע שווארצע מכתב מהבעש"ט זי"ע שחזה מראש את וב"אבני אליהו" (בסידור "אשי ישראל" תפילת עי' שער היחוד והאמונה לבעל התניא (פרק ז)
וואלקענעס גייט אויף דעם אידישן פאלק קאן כל מוראת השואה על ששת מליונים יהודים שחרית) ,על הלשון "ומברכים ומשבחים שכתב" :וממלא כל עלמין היא בחינת החיות
מען זינגאן? ואפילו בחודש אייר שהי' כבר קרוב שנשרפו והומתו במיתות משונות בידי הנאצים ומפארים וכו'" ,כתב עוד יותר מפורש: המתלבשת תוך עצם הנברא שהיא מצומצמת
בערך ארבעה חדשים לפני פרוץ המלחמה לא הארורים ימ"ש ,המכתב הי' ביד כ"ק מרן אדמו"ר "ושבח הוא הצמצום ,ע"ד וראית את אחורי, בתוכו בצמצום רב כפי ערך מהות הנברא
הבינו קהל אנ"ש דבריו ,ואחד הסתכל על השני דרך שלילות ,שאין אנו מכירים את עצמותו. שהוא בעל גבול ותכלית" .הרי שמדבר בחיות
כי לא ידעו מה זה ועל מה זה כי אז לא דברו על רבי אברהם אלימלך מקארלין הי"ד. והוא הצימצום בשכלנו"( .וידוע מש"כ ב"אבני ורוחניות השופע מפי ה' ולא מעצמותו ח"ו.
המלחמה וגם לאח"ז שכבר כן דברו מהמלחמה ...הרה"ח ר' זלמן בריזל שליט"א נסע בשנת אליהו" הוא או דברי הגר"א או דברי בנו ר' ועל המשמעות של אפסות האדם והיקום מול
היו כולם בטוחים שאנגלי' ופולין יכניעו לגמרי תרח"צ לקארלין להבל"ח ,יחד עם כ"ק מרן האור העליון של האין-סוף הוא כותב (שם
אדמו"ר הרה"צ רבי משה מרדכי זצ"ל ,לחתונת אברהם זצ"ל בשמו). פ"ג)" :אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג
את גרמני'. בתו של האדמו"ר מקארלין שנתקיימה בחודש הרי שהמחלוקת לא היתה בעיקרים כלל. את החיות ורוחניות שבכל נברא השופע בו
כשהגיע האדמו"ר זצ"ל לירושלים תו"ב הכריז י"ט כסליו תרח"צ לפ"ק .ר' זלמן שליט"א נשאר המחלוקת היתה רק עד כמה להשתמש בהשגות ממוצא פי ה' ורוח פיו לא היה גשמיות הנברא
על ערב ר"ח כצום ותענית ובחצות הלילה הלך בעיר לוניץ בישיבת האדמו"ר הי"ד בתור מנהל דקות אלה בעבודת ה' .החסידים השתמשו בה וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו כי הוא בטל
יחד עם כל הקהל לכותל המערבי לעורר רחמים הרוחני של הישיבה ,ועל ראש השנה תרצ"ט נסע בהרחבה כידוע .הגר"ח מוואלאזין ז"ל בנפ"ח במציאות ממש לגבי החיות והרוחניות שבו
מרובים על עם ישראל הנמצא בסכנה גדולה, (ג ,ג) הזהיר מזה מאד ,כי כבוד אלקים הסתר מאחר שמבלעדי הרוחניות היה אין ואפס
ובכ"ב תמוז (יומא דהילולא של הרה"ק רבי מלוניץ לקארלין. דבר" ,ועתה נעשה משל גם בפי כסילים לאמר ממש ."...הרי ש"ביטול המציאות" הוא מצד
שלמה מקארלין זי"ע) נסע עם קהל גדול למירון, בר"ה לפני התפילה נכנס אדמו"ר מקארלין הלא בכל מקום וכל דבר הוא אלקות גמור.
המערה היתה סגורה משנת תרצ"ו עד שבא בקולי קולות ובצעקות נוראות על המצב הנורא עד שגם נערים מנוערים ממשכא להו לבייהו ראיית האדם ולא ביטול המציאות ממש.
האדמו"ר בשנת תרצ"ט בכ"ב תמוז ופתח אותה, של עם ישראל ,יש לזכור שזה הי' שנה שלימה לקבוע כל מעשיהם והנהגתם בזה לפי שכלם", וכן כתב גם הגר"א ,שאין צמצום בעצמותו
למרות הסכנה הכרוכה בדבר כי המחבלים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה ,ואז לא דובר ויכול להביא לידי תקלות גדולות ,וכמו שמפרט ית' ,במאמר "סוד הצמצום" (בליקוטים בסוף
שלטו על ההרים מסביב לדרך המוליך למירון כלל על מלחמה ,וזעקות השבר של האדמו"ר הי'
והיו יורים ללא הרף על כל מכונית יהודית ,כמה תמוה מאד בעיני הקהל העצום שבא להסתופף שם.
אוטובוסים ומכוניות פרטיות נסעו בשיירא זו בצל קדשו .הרבי זצ"ל הכריז ,הלואי והי' בכוחי
וכ"ק אדמו"ר נטל המבצע המסוכן הזה על כתפיו. להכריז בכל בתי הכנסת שהיום יסגרו אותם,
אין לי המילים בהם לתאר סדר כניסת אדמו"ר בבחינת "ויעבור מרדכי" ,שהכריז מרדכי צום
למערה .מקודם בקש שרק הוא לבדו יכנס ,וזה שלא יאכלו כזית מצה ולא ישתו ד' כוסות וזה
לקח שעה ארוכה וכשהרשה לקהל להכנס נבהלו עשה רעש גדול בשמים ועם ישראל נצול אז
ממראה פניו שהיו חיוורות כסיד ,והרה"ח ר' בשעתו ,כך אם היו סוגרים היום ביום הדין את
יושע העשיל הלטאבסקי זצ"ל ניגש אליו עם כוס כל בתי הכנסת הי' עושה הדבר רעש בשמים
ואולי היינו ניצולים ג"כ ,כי אנחנו נמצאים ממש
באותו המצב שמרדכי ועם ישראל הי' נמצא אז,