Page 128 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט זלר‬ ‫מאמרים ומילואים‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫מאמרים ומילואים‬ ‫ולר אגרות‬

‫מכתב הבעש"ט שהיה בידי הרבי מקארלין בנסיעתו לא"י‬ ‫פירושו לספרא דצניעותא דפוס וילנא תרע"ג)‪,‬‬ ‫שיש אלקות בכל דבר‪ ,‬אפילו בעצים ואבנים‪ ,‬כי‬
‫וז"ל שם‪" :‬דע כי אין‪-‬סוף ב"ה אין לחשוב בו‬ ‫הבינו ענין "ממלא כל עלמין" כאילו מוסב על‬
‫כי נמכרנו להשמיד ולהרוג ולאבד מנער ועד זקן‬ ‫בבית אהרן וישראל מביא מכתב מחסידי‬ ‫כלל וכלל‪ ...‬ומה שאנו מדברים בו ובספירות‬ ‫עצמותו כביכול‪ .‬ולכאורה הרי זה ענין עיקרי‬
‫טף ונשים‪ ,‬ופרץ בבכיה גדולה ויזעק זעקה גדולה‬ ‫קארלין אודות המכתב מהבעש"ט שהיה בידי‬ ‫הכל מרצונו והשגחתו שידוע מצד פעולותיו‪.‬‬ ‫מאד‪ .‬והאמת היא שהדברים האלה לא היו‬
‫ומרה‪ .‬כל הקהל נתרגשו עד למאד‪ ,‬והי' הדבר‬ ‫וזה הכלל לכל דרכי הקבלה‪ .‬וידוע כשם שהוא‬ ‫אלא חששות‪ ,‬כי בעת ההיא תורת החסידות‬
‫האדמו"ר מקארלין זצ"ל הי"ד‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫בלתי בעל תכלית‪ ,‬כן רצונו‪ ,‬וזה אין סוף לרצונו‬ ‫עדיין לא נתפרשה כל צרכה‪ .‬תורת הבעש"ט‬
‫כחידה בעיניהם‪.‬‬ ‫בנסיעתו האחרונה בשנת תרצ"ט כידוע‬ ‫הפשוט‪ ,‬ואף בזה אסור לחשוב כלל‪ .‬רק ידוע‬ ‫זצ"ל היא שאין הצמצום כפשוטו ולא בעצמותו‬
‫באותה שנה בחודש אייר תרצ"ט הגיע‬ ‫הרעיש עולמות בתפילתו על אחב"י בחו"ל‪,‬‬ ‫שהעולמות הן בעלי תכלית‪ ...‬וע"כ צמצם‬ ‫ית'‪ ,‬כי בחינת "ממלא כל עלמין" ו"לית אתר‬
‫האדמו"ר זצ"ל לארץ ישראל‪ ,‬וכמו בכ"פ שאנ"ש‬ ‫והרי לפנינו תיאור הנסיעה הזאת על ידי הגאון‬ ‫רצונו בבריאת העולמות‪ .‬וזהו הצמצום"‪ .‬הרי‬ ‫פנוי מניה" שייכים גם לאחר הצמצום‪ .‬ודבר‬
‫חסידי קארלין היו מקבלים פניו ופתחו בשירה‬ ‫החסיד רבי ישראל גראסמאן שליט"א במכתבו‬ ‫שגם הוא ז"ל דיבר מרצונו ית' ולא מעצמותו‬ ‫זה הוא מעיקרי תורת החסידות‪ .‬רק קלי הדעת‬
‫וזמרה כך גם בפעם הזאת התחילו החסידים‬ ‫טעו לפרש כאילו אלקות ממש בכל מקום ובכל‬
‫לשיר ולרקוד‪ ,‬וכ"ק אדמו"ר פתח ואמר‪" :‬אין‬ ‫אל המו"ל‪ ,‬וז"ל ‪:‬‬ ‫ח"ו‪.‬‬ ‫דבר‪ .‬גדולי החסידים לא עלה זה על דעתם כלל‪.‬‬
‫אזא ביטערע צייט וואס אזעלכע שווארצע‬ ‫מכתב מהבעש"ט זי"ע שחזה מראש את‬ ‫וב"אבני אליהו" (בסידור "אשי ישראל" תפילת‬ ‫עי' שער היחוד והאמונה לבעל התניא (פרק ז)‬
‫וואלקענעס גייט אויף דעם אידישן פאלק קאן‬ ‫כל מוראת השואה על ששת מליונים יהודים‬ ‫שחרית)‪ ,‬על הלשון "ומברכים ומשבחים‬ ‫שכתב‪" :‬וממלא כל עלמין היא בחינת החיות‬
‫מען זינגאן? ואפילו בחודש אייר שהי' כבר קרוב‬ ‫שנשרפו והומתו במיתות משונות בידי הנאצים‬ ‫ומפארים וכו'"‪ ,‬כתב עוד יותר מפורש‪:‬‬ ‫המתלבשת תוך עצם הנברא שהיא מצומצמת‬
‫בערך ארבעה חדשים לפני פרוץ המלחמה לא‬ ‫הארורים ימ"ש‪ ,‬המכתב הי' ביד כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫"ושבח הוא הצמצום‪ ,‬ע"ד וראית את אחורי‪,‬‬ ‫בתוכו בצמצום רב כפי ערך מהות הנברא‬
‫הבינו קהל אנ"ש דבריו‪ ,‬ואחד הסתכל על השני‬ ‫דרך שלילות‪ ,‬שאין אנו מכירים את עצמותו‪.‬‬ ‫שהוא בעל גבול ותכלית"‪ .‬הרי שמדבר בחיות‬
‫כי לא ידעו מה זה ועל מה זה כי אז לא דברו על‬ ‫רבי אברהם אלימלך מקארלין הי"ד‪.‬‬ ‫והוא הצימצום בשכלנו"‪( .‬וידוע מש"כ ב"אבני‬ ‫ורוחניות השופע מפי ה' ולא מעצמותו ח"ו‪.‬‬
‫המלחמה וגם לאח"ז שכבר כן דברו מהמלחמה‬ ‫‪ ...‬הרה"ח ר' זלמן בריזל שליט"א נסע בשנת‬ ‫אליהו" הוא או דברי הגר"א או דברי בנו ר'‬ ‫ועל המשמעות של אפסות האדם והיקום מול‬
‫היו כולם בטוחים שאנגלי' ופולין יכניעו לגמרי‬ ‫תרח"צ לקארלין להבל"ח‪ ,‬יחד עם כ"ק מרן‬ ‫האור העליון של האין‪-‬סוף הוא כותב (שם‬
‫אדמו"ר הרה"צ רבי משה מרדכי זצ"ל‪ ,‬לחתונת‬ ‫אברהם זצ"ל בשמו‪).‬‬ ‫פ"ג)‪" :‬אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג‬
‫את גרמני'‪.‬‬ ‫בתו של האדמו"ר מקארלין שנתקיימה בחודש‬ ‫הרי שהמחלוקת לא היתה בעיקרים כלל‪.‬‬ ‫את החיות ורוחניות שבכל נברא השופע בו‬
‫כשהגיע האדמו"ר זצ"ל לירושלים תו"ב הכריז‬ ‫י"ט כסליו תרח"צ לפ"ק‪ .‬ר' זלמן שליט"א נשאר‬ ‫המחלוקת היתה רק עד כמה להשתמש בהשגות‬ ‫ממוצא פי ה' ורוח פיו לא היה גשמיות הנברא‬
‫על ערב ר"ח כצום ותענית ובחצות הלילה הלך‬ ‫בעיר לוניץ בישיבת האדמו"ר הי"ד בתור מנהל‬ ‫דקות אלה בעבודת ה'‪ .‬החסידים השתמשו בה‬ ‫וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו כי הוא בטל‬
‫יחד עם כל הקהל לכותל המערבי לעורר רחמים‬ ‫הרוחני של הישיבה‪ ,‬ועל ראש השנה תרצ"ט נסע‬ ‫בהרחבה כידוע‪ .‬הגר"ח מוואלאזין ז"ל בנפ"ח‬ ‫במציאות ממש לגבי החיות והרוחניות שבו‬
‫מרובים על עם ישראל הנמצא בסכנה גדולה‪,‬‬ ‫(ג‪ ,‬ג) הזהיר מזה מאד‪ ,‬כי כבוד אלקים הסתר‬ ‫מאחר שמבלעדי הרוחניות היה אין ואפס‬
‫ובכ"ב תמוז (יומא דהילולא של הרה"ק רבי‬ ‫מלוניץ לקארלין‪.‬‬ ‫דבר‪" ,‬ועתה נעשה משל גם בפי כסילים לאמר‬ ‫ממש‪ ."...‬הרי ש"ביטול המציאות" הוא מצד‬
‫שלמה מקארלין זי"ע) נסע עם קהל גדול למירון‪,‬‬ ‫בר"ה לפני התפילה נכנס אדמו"ר מקארלין‬ ‫הלא בכל מקום וכל דבר הוא אלקות גמור‪.‬‬
‫המערה היתה סגורה משנת תרצ"ו עד שבא‬ ‫בקולי קולות ובצעקות נוראות על המצב הנורא‬ ‫עד שגם נערים מנוערים ממשכא להו לבייהו‬ ‫ראיית האדם ולא ביטול המציאות ממש‪.‬‬
‫האדמו"ר בשנת תרצ"ט בכ"ב תמוז ופתח אותה‪,‬‬ ‫של עם ישראל‪ ,‬יש לזכור שזה הי' שנה שלימה‬ ‫לקבוע כל מעשיהם והנהגתם בזה לפי שכלם"‪,‬‬ ‫וכן כתב גם הגר"א‪ ,‬שאין צמצום בעצמותו‬
‫למרות הסכנה הכרוכה בדבר כי המחבלים‬ ‫לפני פרוץ מלחמת העולם השניה‪ ,‬ואז לא דובר‬ ‫ויכול להביא לידי תקלות גדולות‪ ,‬וכמו שמפרט‬ ‫ית'‪ ,‬במאמר "סוד הצמצום" (בליקוטים בסוף‬
‫שלטו על ההרים מסביב לדרך המוליך למירון‬ ‫כלל על מלחמה‪ ,‬וזעקות השבר של האדמו"ר הי'‬
‫והיו יורים ללא הרף על כל מכונית יהודית‪ ,‬כמה‬ ‫תמוה מאד בעיני הקהל העצום שבא להסתופף‬ ‫שם‪.‬‬
‫אוטובוסים ומכוניות פרטיות נסעו בשיירא זו‬ ‫בצל קדשו‪ .‬הרבי זצ"ל הכריז‪ ,‬הלואי והי' בכוחי‬
‫וכ"ק אדמו"ר נטל המבצע המסוכן הזה על כתפיו‪.‬‬ ‫להכריז בכל בתי הכנסת שהיום יסגרו אותם‪,‬‬
‫אין לי המילים בהם לתאר סדר כניסת אדמו"ר‬ ‫בבחינת "ויעבור מרדכי"‪ ,‬שהכריז מרדכי צום‬
‫למערה‪ .‬מקודם בקש שרק הוא לבדו יכנס‪ ,‬וזה‬ ‫שלא יאכלו כזית מצה ולא ישתו ד' כוסות וזה‬
‫לקח שעה ארוכה וכשהרשה לקהל להכנס נבהלו‬ ‫עשה רעש גדול בשמים ועם ישראל נצול אז‬
‫ממראה פניו שהיו חיוורות כסיד‪ ,‬והרה"ח ר'‬ ‫בשעתו‪ ,‬כך אם היו סוגרים היום ביום הדין את‬
‫יושע העשיל הלטאבסקי זצ"ל ניגש אליו עם כוס‬ ‫כל בתי הכנסת הי' עושה הדבר רעש בשמים‬
‫ואולי היינו ניצולים ג"כ‪ ,‬כי אנחנו נמצאים ממש‬
‫באותו המצב שמרדכי ועם ישראל הי' נמצא אז‪,‬‬