Page 133 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט זנר‬ ‫אבות אברהם‬ ‫אגרות ערכים‬
‫ערכים (עפ"י א'‪-‬ב')‪:‬‬
‫הדיבור היוצא מפי האדם נקבע ע"י ה' מוצאות‬
‫עמ' ל"ג – אברהם אע"ה השיג שורש כל‬ ‫אבות‬
‫מצוה וסודותיה‪.‬‬
‫עמ' ח' – המצוות שתקנו האבות עיקרן לתקן‬
‫עמ' ל"ח – לצדיק יש ג"כ מדת בלעם ברוחני‬ ‫הלב‪.‬‬ ‫עמ' ס"ט – הדיבור הוא נאצל מהנפש אבל הוא‬
‫והרשע יש לו מדת אברהם אבינו ברוחני‪.‬‬
‫עמ' י"ט – שלשה הרים הם שלשה אבות‪/ .‬‬
‫עמ' ל"ט ‪ -‬מדת אאע"ה ברוחני שמסתפק‬ ‫הם בחינת סגולתא‪ / .‬רב רבי ורבא עניינם‬
‫במועט‪ / .‬ג' דברים של תלמידי אאע"ה‬
‫מימין כנגד ג' של תלמידי בלעם הרשע‪ ,‬שהם‬ ‫דומה לשלשה אבות‪.‬‬
‫משמאל‪ ,‬הצדיק משתמש גם בדברים של‬ ‫עמ' כ"א – הרים הם האבות המתוקנים‬
‫שמאל לש"ש‪ / .‬אם יצר הרע משפילו שאין לו‬ ‫באורות מכוסים מחכמה שהם חג"ת‪/ .‬‬
‫אפשרות להתקדש בגדר הקדושה והחסידות‬ ‫השכינה רבה עם האבות שנקראים אמוראים‬
‫(נפש שפלה)‪ ,‬יאחז במדת הגאוה שנפשו חלק‬
‫משום שמרחקים אותה מבעלה‪.‬‬
‫אלוק ממעל (רוח גבוהה)‪.‬‬ ‫עמ' כ"ג – אין הרים אלא אבות‪.‬‬
‫עמ' מ' – מדת אברהם אבינו הלקוחה‬ ‫עמ' צ"ג – אין הרים אלא האבות ‪ /‬האבות‬
‫מתלמידי בלעם‪ ,‬שאוכל בעוה"ז מתאוות‬ ‫הן הן המרכבה ‪ /‬מסביר איך יתכן שהאבות‬
‫התחתונים יהיו המרכבה‪ / .‬ג' סימנים‬
‫ותענוג שיש לו בעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫בישראל רחמנים ביישנים גומלי חסדים הם ג'‬
‫עמ' מ"א – תלמידי אברהם ותלמידי‬ ‫מדות של האבות ‪ /‬זלע"ז יש אבות הטומאה‬
‫בלעם לוקחים מדותיהם אחד מהשני אלא‬ ‫כנגד ג' מדות הנ"ל‪ / .‬האבות הקדושים הם‬
‫שאברהם ברוחני‪ ,‬והם בגשמי‪ / .‬משל לקטנים‬
‫שהשתתפו בסעודת השר אולם לעבוד לא‬ ‫אחדות גמור יחד הרים ירננו‪.‬‬
‫רצו‪ ,‬ותמה‪ :‬לאכילה יחשב לאיש ולעבודה‬ ‫עמ' קכ"ה – נסיונותיהם של האבות ‪ -‬שלא‬
‫הוא קטן?! ‪ /‬עוד טעם‪ :‬כדי שיהיה עין רע‬
‫הרהרו אחרי ההשגחה‪.‬‬
‫ברוחניי‪.‬‬ ‫עמ' קמ"ה – כאשר האורות באים לעולם‬
‫עמ' מ"ב – תלמידי אאע"ה ראש עולם‬ ‫העם‪ ,‬אפילו דיבורים פחותים וכו'‪ / .‬השכינה‬
‫התיקון ותלמידי בלעם ראש עולם החורבן‬ ‫הבנין נחלקים לג'‪ ,‬ונוטלים האבות (חג"ת)‪.‬‬
‫והשבירה‪ / .‬תולדות השמים בהבראם –‬ ‫עמ' רל"ח ‪( -‬מו"מ) – בשעת חורבן‬
‫באברהם‪ ,‬שמשם התחיל הקיום‪ ,‬ובלעם הוא‬ ‫ביהמ"ק הלך ירמי' הנביא על קברי האבות‬
‫בלע המלך הראשון של ז' מלכין קדמאין‬ ‫וזעק אברהם יצחק ויעקב קומו וראו מה‬
‫שמעולם השבירה‪.‬‬ ‫שהשונאים עושים לבניכם‪.‬‬
‫עמ' מ"ד – מי שהוא מתלמידי אאע"ה ויש‬ ‫עמ' ק"ה – כל הבריאה בדיבור אחד נעשה‪/ .‬‬
‫לו נפילה ע"י ביטול תורה או תפילה‪ ,‬מאבד‬ ‫אברהם‬
‫מעלת ארץ ישראל‪.‬‬ ‫עמ' י"ג ‪ -‬משנה (אבות פ"ה‪ ,‬י"ט) מה בין‬
‫עמ' מ"ט – מעשה ברבי יוסף מערבי עם‬ ‫תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם הרשע‬
‫וכו'‪ / .‬מי שהוא מתלמידי אברהם אבינו‬
‫ביטול הקטרוג על צפת ע"י אברהם אע"ה‪.‬‬ ‫מתמיד בתורה ובעבודת ה' כל היום נקרא דר‬
‫עמ' פ"ג – חסידים מצד ספירת החסד מדרגת‬
‫אברהם‪ / .‬מדת החסד ניתנה לאברהם כי‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫עמ' ל"ב – עקב אשר שמע אברהם בקולי וכו'‬
‫תיקן השכינה במדה זו‪.‬‬ ‫– תורה שבכתב ותושבע"פ‪ / .‬אברהם השיג‬
‫את התורה מצד עצמו ולא מציווי הבורא‪.‬‬
‫הבעש"ט‬ ‫דיבור‬ ‫רפ אגרות ערכים‬
‫שהאותיות והדיבור יש בהם נפש וחיות‪/ .‬‬ ‫עמ' רי"ב – בדורותינו דור חלש באופן פיזי‬
‫ומעט השכל מאוד‪ ,‬צריך להתמיד בטבילות‬
‫הפה‪ ,‬והם כ"ב אותיות‪ / .‬כשאדם מדבר נאצל‬
‫ומקוואות‪.‬‬
‫מכל דיבור מנפשו אצילות רוחני‪.‬‬
‫דיבור‬
‫מדרגה אחרונה בחי' ה' שניה‪ / .‬מדיבור פי ה'‬
‫נאצלו עשרה מאמרות‪ / .‬כשמתדבק במחשבתו‬ ‫עמ' י"ד – וכל דיבור ודיבור ומוצא שפתיך תכוין‬
‫בתמימות להשי"ת מחזיר החיות שנשתלשל‬ ‫לייחד וכו'‪ / .‬כי אין לך תנועה ודיבור וכח מה‬
‫ממחשבה העליונה עד שבאה לדיבור והושם‬
‫בפה האדם וכו'‪ / .‬אם יזכה יוכל להמשיך‬ ‫שאינו מורה על יחוד שמו ית' וית'‪.‬‬
‫רוחניות מלמעלה לדיבוריו להפריח האותיות‬ ‫עמ' כ"א – יש שני זווגים בעולמות הנקראים‬
‫למעלה וכו'‪ / .‬מחשבה זכה נקרא שמייחד‬
‫הדיבור למחשבה‪ / .‬אם מברר מחשבתו בתפלה‬ ‫הכאה ודיבור‪ / .‬זווג דפיוסא נקרא דיבור‪.‬‬
‫ממילא יהיה הדיבור ברור וזך ונקי מכל סיג וכו'‪.‬‬ ‫עמ' כ"ח – רבנים הם מקור נובע מימי תורה‬
‫‪ /‬הדיבורים כחם יפה לחתוך את בחינת הקול‬ ‫לישראל ומדריכים אותם בדיבורי תורתם‬
‫הפשוט להשיבם אל ה' בצירופים קדושים‪/ .‬‬
‫שמעו דבר ה' – שמכל הדיבורים בעולם ואפילו‬ ‫לעבודת השי"ת‪.‬‬
‫הפחותים ביותר‪ ,‬צריך לשמוע רק מה שנוגע‬ ‫עמ' ל"ו – כל חידוש בתנועת הדצח"ם ובדיבור‬
‫אליו ית'‪.‬‬ ‫של בני אדם הכל הוא זווגים וכו'‪.‬‬
‫עמ' פ' – בכל דבר בעולם‪ ,‬אפילו שהמון עם‬ ‫עמ' מ"ז – חנוך מט"ט היה עושה יחודים‬
‫מדברים איש לרעהו מצרכי גופם‪ ,‬גם שם יש‬ ‫בתחתון בתחתון ומרמז בעליון במו"מ ודיבור‪.‬‬
‫צירוף אותיות מתורה‪ / .‬אם יפנה מחשבתו‬ ‫‪ /‬וכל עשיות ודיבורים נכללם בשם אדנ"י עולם‬
‫לאותיות התורה ימצא מרגוע לנפשו אפילו‬
‫מדבורים הפחותים‪ / .‬קול קורא במדבר‪ ,‬היינו‬ ‫המעשה‪.‬‬
‫בכל דיבור קול מאת ה' קורא פנו דרך ה'‪/ .‬‬ ‫עמ' נ"ט – "בנקל" רומז על קשר ושילוב כל‬
‫המשכיל כחו יפה לעשות מפרטי הדיבורים רק‬ ‫דיבור ודיבור למקומו הראוי לו‪ / .‬ושיהיה אפשר‬
‫בחינת קול פשוט‪ / .‬וזה וישב משה את דברי‬
‫למצוא בנקל כל דיבור ודיבור במקומו‪.‬‬
‫עמ' ס' – צריך שירגיל עצמו לעבוד את ה'‬
‫נקראת דיבור‪.‬‬ ‫במחשבה דיבור ומעשה‪ / .‬כל דיבור הוא לייחד‬
‫עמ' צ"ב – כי עם האשה‪ ,‬שהם מדרגות‬
‫תחתונות כגון ספורים ודיבורים ועסקי גשמיים‬ ‫הכונה‪ ,‬אפילו דיבור שאינו של תורה‪.‬‬
‫עמ' ס"א – המלכות שהוא בחינת אותיות‬
‫יכול לעשות מזה מ"ן‪.‬‬ ‫הדיבורים‪ ,‬כל אות ואות מלובש בה רצון השי"ת‪.‬‬
‫עמ' ס"ג – כאשר אדם מוציא הבלים ודיבורים‬
‫אף שמדבר בענייני עוה"ז‪ ,‬יחזיר תיכף מחשבתו‬ ‫בתפילתו‪ ,‬כמה מלאכים פותחים כנפיהם‬
‫לדיבור הראשון בבוי"ת‪.‬‬ ‫לפיהם לקבל אותם‪.‬‬
‫עמ' קכ"ז – כל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקב"ה‬ ‫עמ' ס"ד – השכינה עולם הדיבור‪ / .‬אין לך נברא‬
‫נברא ממנו מלאך‪ / .‬המלאכים הנבראים ע"י‬ ‫ודיבור שלא יהיה בו איזה בחינה מעולמות‬
‫דיבורי הצדיקים המה מעוררים את כל הדור‬
‫נשמות ואלוקות‪.‬‬
‫לתשובה‪.‬‬ ‫עמ' ס"ו – בכל דבר ודיבור יש בחי' אלקות‬
‫נשמות ועולמות ולא מתייחסים לא"ס ועולם‬
‫האצילות‪ / .‬תיבה הוא פירוש דיבור‪ / .‬התיבה‬
‫והדיבור שתוציא מפיך יהיו בכונה ואמונה זו של‬
‫עולמות נשמות ואלוקות‪.‬‬
‫עמ' ס"ז‪-‬ס"ח – נפשי יצאה בדברו לאמר‬