Page 130 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 130

‫הבעש"ט גפר‬  ‫דינים‬                             ‫אגרות ערכים‬                                   ‫הבעש"ט‬  ‫מאמרים ומילואים‬                     ‫דנר אגרות‬

‫אל שבכל יום בלי המתקת הגבורות‪ / .‬דינין‬        ‫הדינים‪ / .‬שער החמישים שנק' אין‪ ,‬אין שם דין‬    ‫הרבה שבה נהג להסתירם מעיני הבריות‪.‬‬          ‫בכל פעם לאחר חצות הלילה ובתום עריכת‬
‫מתערין מינה פירושו שאין מכה שלא ברא לה‬        ‫כלל‪ ,‬ולכן כשמעלים דינים לשם הם נתקנים‪.‬‬        ‫לבסוף הוחלט כי האיש ירד לעולם פעם נוספת‬       ‫ה'תיקון' היה מגיע לביתו ולומד עימו תורה‪.‬‬
‫מקודם רפואה‪ ,‬לכן ע"י תשובה שברא ית' עי"ז‬      ‫‪ /‬כאשר באים יסורים ודינים על האדם ר"ל‪,‬‬        ‫‪.‬אך הפעם כצדיק גדול אשר שמו ילך לפניו בכל‬
‫הוא מציאות העונש‪ / .‬שם כוז"ו הוא בחכמה‬        ‫ניטל ממנו הדעת ואינו יכול להעלות הדינין‬       ‫קצוות תבל‪ .‬בזכות דרך חדשה בעבודת הבורא‬      ‫בתוך תקופה קצרה‪ ,‬עלתה רמת ידיעותיו‬
                                              ‫ולהמתיקן בשרשם‪ / .‬המתפלל על חבירו‬              ‫שייסד שתכשיר את העולם לקראת הגאולה‪.‬‬        ‫התורניות של היהודי ‪,‬הוא נעשה תלמיד חכם‬
               ‫ששם המחשבה והוא בחי' דין‪.‬‬      ‫מעלה הגבורות והדינים לשרשם‪ ,‬ובהיותו שם‬        ‫את הסיפור הזה סיפר הצדיק "אדם בעל‬           ‫ובעל סוד‪ .‬אך גם במצבו זה הוסיף לשמור על‬
‫עמ' קמ"ה – מיתוק הדין בשרשו הוא כדי‬           ‫הוא נענה תחילה‪ ,‬ואח"כ נמשך לחולה ג"כ‪/ .‬‬       ‫שם"‪ .‬שהיה מנהיגם של הצדיקים ה'נסתרים'‬       ‫צניעותו המופלגת‪ .‬עד יום מותו לא ידע איש‬
                                              ‫ע"י יראת הרוממות מתמלא בושה ומתבטל‪,‬‬           ‫בתקופה שקדמה לגילוי החסידות‪- .‬סיפר‬          ‫על השינוי העצום שעבר עליו ועל אורחו‬
                     ‫לתקן עולמות תחתונים‪.‬‬     ‫ואז נמתקים כל הדינים בשרשם‪ / .‬בזה שאדם‬        ‫לתלמידו רבי ישראל בעל שם ‪ -‬טוב‪ " .‬ואתה‬
‫עמ' קנ"ה – גזר דין הוא טפה ברחם המלכות‬        ‫מכיר שהדין בעצמו הוא ג"כ חסד‪ ,‬בזה מעלה‬        ‫זכית שנשמתך היא נשמת אותו יהודי צדיק‬                                       ‫הלילי הקבוע‪.‬‬
‫והוא אותיות‪ / .‬אין המלך בעצמו עושה דין‬        ‫הדינים למקורם להמתיקם‪ / .‬שלא תהיה‬             ‫מצפת"‪ .‬חתם רבי אדם את דבריו לתלמידו‬
‫באחרים אלא ע"י שליח‪ .‬ויכול השליח הצדיק‬        ‫מגמתו וכונתו להקל מעליו את הדין אלא‬                                                       ‫לאחר שנפטר ועלה למרומים ביקשו בבית‬
‫לעשות באותיות צירוף אחר‪ / .‬המלכות שנק'‬                                                                              ‫הגדול וממשיך דרכו‪.‬‬  ‫דין של מעלה‪ ,‬להעניק ליהודי מצפת שכר ראוי‬
‫צדק שהוא דין מתמתקת בבינה ונעשית צדקה‬                                          ‫לצורך גבוה‪.‬‬                                              ‫על כל מעשיו וצידקותו בעולם הזה‪ .‬במיוחד‬
                                              ‫עמ' קמ"ג – התשובה שקדמה לעולם הוא‬                                                         ‫חיפשו דרך להיטיב עימו בתמורה לצניעות‬
                              ‫שהוא רחמים‪.‬‬     ‫המתקת הדינין‪ / .‬התקשרות בשם הוי"ה שהוא‬
‫עמ' קע"ו – המתקת הדינים הוא ע"י העלאתם‬        ‫למעלה מהטבע ממתיק הדינים‪ / .‬כשמעלים‬
                                              ‫האותיות מצמצום לא"ס נמתקים הדינים‪/ .‬‬
                     ‫לבינה שהיא שם אהי"ה‪.‬‬     ‫דינים יסורים וגזירות הם ג"כ מרצון ה' כדי‬
‫עמ' קע"ז – הדין שורה כשהמלכות בלא יחוד‪,‬‬       ‫שיעשו תשובה ויעלו למדריגה יותר עליונה‪.‬‬
‫וכשתמצא בחי' חסד בדין אזי נמתק הדין‬           ‫‪ /‬מיתוק הדינים בשרשם הוא שידבק עצמו‬
‫בשרשו‪ / .‬מלכות בלי יחוד הוא דין אש תכלא‪.‬‬      ‫עם כל היראות הגשמיים אל יראת ה'‪ .‬יחבר‬
‫עמ' קע"ט – לשמה פי' לשם ה' שהיא לאה‬           ‫יראה עם נורא‪ / .‬תפילה יכולה לשנות גזר דין‬
‫להמשיך לה הארה מיסוד אבא ונמתק עי"ז כל‬        ‫לטובה כי כשמקשר דין מלכות בבינה‪ ,‬שם הוא‬
                                              ‫אדם אחר‪ .‬וכן הגזר דין הוא אותיות ואפשר‬
                               ‫דינין תקיפין‪.‬‬  ‫לעשות צירוף אחר מהן‪ / .‬כשבאים על האדם‬
‫עמ' קפ"ד – התיבה מעצי גפ"ר – גבורות פ"ר‬       ‫מאורעות מצד הדין ומקבל באהבה‪ ,‬מקשר‬

                                      ‫דינים‪.‬‬           ‫שמאל בימין ונעשה הכל ימין וחסד‪.‬‬
‫עמ' ר' – הדינים נמתקים ע"י מנצפ"ך שהם‬         ‫עמ' קמ"ד – בכל המציאות יש דבר והיפוכו‪,‬‬
‫אותיות מסיימות שמסמל דין‪ ,‬והם בגי' פ"ר‬        ‫לכן בתוך גבורה ודין יש בו חסד‪ ,‬וצריך למצוא‬
                                              ‫אותו ואז מתמתק הדין בשרשו‪ / .‬מציאות חסד‬
                                      ‫דינים‪.‬‬  ‫או דין הכל הוא לפי המקבל‪ / .‬מדת נחום איש‬
‫עמ' רכ"א – הקב"ה נתן התורה על הארץ‪,‬‬           ‫גמזו הופכת רעה לטובה‪ ,‬דין לחסד‪ / .‬מצוות‬
‫כי אף השמים אין יכולים לסבול התורה‬            ‫לא תעשה הם מצד גבורות ודין ומצוות עשה‬
‫כשיתנהג עמהם בדין רק ע"י רחמנות‪ / .‬ע"י‬        ‫הם מחסד‪ / .‬מאתו ית' לא תצא הרעות‪ ,‬אך‬
‫מדת השפלות מתחדש כגרעין זרע ונעשה‬             ‫תכלית הדינים לא נבראו אלא ככלים לחסדים‪.‬‬
                                              ‫‪ /‬כשיארע לו דבר שנראה כגבורות ודין יבין‬
         ‫בריה חדשה מבטלת וממתקת דינים‪.‬‬        ‫שזה פנים נזעמים‪ ,‬אבל בבחי' פשיטת ידו ית'‬
‫עמ' רכ"ו – בינה דינין מתערין מינה‪ ,‬אבל הם‬     ‫לקבלו בתשובה‪ / .‬רחמים גמורים שנעשים‬
‫במקום חסדים והם בחיבור וניתן לכנותם‬           ‫ע"י המתקת הדין חביבים יותר ויותר מחסד‬

                            ‫דינים ממותקים‪.‬‬
‫עמ' רכ"ז – הדין אינו נמתק אלא בשרשו‬
‫שהוא אלקים עליון של הבינה‪ / .‬כשרוצה‬
‫להמתיק את הדינים ולהכניע את החיצונים‪,‬‬
‫צריך שיקרא ל"אלקים עליון"‪ / .‬כל זמן שהדין‬
‫שולט על הצדיק‪ ,‬הוא רעוע ושבור ואינו יכול‬
   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135