Page 129 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 129

‫הבעש"ט גנר‬  ‫מאמרים ומילואים‬                  ‫אגרות‬                                            ‫הבעש"ט‬  ‫דמיון דעת‬                            ‫דפר אגרות ערכים‬

            ‫סיפור נשמתו של הבעש"ט‬                                                             ‫להרים ראשו בתוך הקדושה‪ / .‬ב' ההין דשם במציאות יש לו‪ ,‬ואין הדבר כך‪.‬‬
                                                                                              ‫הוי"ה כלולות זו בזו בסוד שיתוף דמדת הדין עמ' ר"ב – יחשוב שגם הבורא ית' מסתכל‬
                                                                                              ‫עליו‪ ,‬ולא ח"ו שידמה צורה ליוצרה‪ ,‬אלא‬         ‫ברחמים‪ / .‬שורש שיתוף מדה"ד ברחמים הוא‬
‫היהודי היה נבוך מן ההתניה הפתאומית‬           ‫נשמתו של הבעש"ט‪ ,‬וכך סיפר ע"פ‬                 ‫‪9‬‬  ‫כיחסי גומלין הסתכלות מול הסתכלות‪,‬‬                                            ‫בפרצוף ס"ג‪.‬‬
‫ואכזבה קשה מילאה את ליבו‪" .‬אם כן לצערי‪,‬‬                       ‫המסורת רבי אדם בעל שם‪:‬‬           ‫אולם אין שום דמיון בין שתי ההסתכלויות‪.‬‬
‫איאלץ לוותר על כל הסודות והרזים הנפלאים‬                                                                                                    ‫עמ' רכ"ט – חמשה אותיות מנצפ"ך הם דין‪,‬‬
‫שעמדת לגלות לי" אמר‪" .‬כל ימיי הדריכני אבי‬    ‫לפני יותר מארבע מאות שנה חי בצפת יהודי‬                           ‫דעת‬                          ‫ולכן חמשה פעמים דין עולה ש"כ‪ / .‬גבורה‬
‫לצניעות מוחלטת והזהירני לבל אשתף אף‬          ‫פשוט שעבד את בוראו בתמימות ובלהט‪.‬‬
‫אחד אפילו לא בידיעה בלבד במעשיי הטובים‪.‬‬      ‫תפילות הסידור היו שגורות בפיו ומעבר להן‬          ‫עמ' כ"ו – רבי בא"י‪ ,‬שנוסף י'‪ ,‬נביעו‪ ,‬שהוא‬                              ‫דין עולה בגי' פ"ר‪.‬‬
‫"על המצוות שאתה עושה צריך לדעת אך‬            ‫כמעט שלא ידע מאומה‪ .‬לעומת זאת היה‬                       ‫בחי' הדעת‪ ,‬משא"כ בחו"ל בלא דעת‪.‬‬       ‫עמ' רל"ג – בעת עמוד אדם לתת דין וחשבון‬
‫ורק הקב"ה בעצמו‪ ".‬נהג אבי להוסיף ולומר‬       ‫מבורך במצוות ובמעשי חסד לרוב‪ .‬את אלה‬                                                          ‫לפניו ית' מודיעים לו מה שגרם שיחו למעלה‬
                                                                                              ‫עמ' כ"ח – שני הקוים חו"ב אינם יכולים‬
                                               ‫התאמץ ככל יכולתו להסתיר מעיני הבריות‪.‬‬          ‫להאיר בלי הקו האמצעי שהוא הדעת‪ / .‬מקור‬                                         ‫בעליונים‪.‬‬
                                                                                                                                            ‫עמ' רמ"ה – קטורת בהשכמה מבטל דינים‪.‬‬
‫מדי לילה נהג האיש לקום משנתו ולערוך לי תמיד‪' .‬אינני יכול הבן אותי אליהו הנביא‬                 ‫הדעת הוא צדיק הדור כמו משה רבע"ה וממנו‬
‫'תיקון חצות' על חורבן בית המקדש בבכיות פשוט איני יכול'‪ ....‬חתם היהודי את דבריו‬                ‫נמשך הדעת לשאר הצדיקים ועובדי ה'‪/ .‬‬          ‫דמיון‬

            ‫ובתחנונים‪ .‬הוא ביכה את גלות עם ישראל בנימה מתנצלת‪.‬‬                                ‫עמ' ל"א – ובך אין דמיון ואין צורה מכל מה עיקר הדעת הוא בא"י וע"י התקשרות חכמי‬
                                             ‫וייחל בכל מאודו לגאולתו‪ .‬לילה אחד כשסיים‬         ‫חו"ל לא"י מתפשט גם עליהם מוח של דעת‪/ .‬‬                          ‫שבפנים האצילות ולחוץ‪.‬‬
‫באותו רגע ממש נעלמה מעיניו של היהודי‬         ‫את עריכת ה'תיקון'‪ ,‬שמע האיש נקישות קלות‬               ‫הדעת הוא המחבר בין המוחין למידות‪.‬‬       ‫עמ' מ"ג – דומה כמי שיש לו אלוק – אע"פ‬
‫הצפתי דמותו הזוהרת של אליהו הנביא‪ .‬הוא‬       ‫על דלת ביתו‪ .‬הוא ניגש אל הדלת ושאל 'מי‬                                                        ‫שהוא במדרגה נמוכה‪ ,‬או נפל ממדרגתו‪,‬‬
‫התיישב על מקומו כמי שהותש ממסע ארוך‬                                                           ‫עמ' ל"ב – כל ענייני העולם הוא זיווגים‬        ‫ואינו אלא כדבר הדומה‪ ,‬אעפי"כ הוא כמי‬
‫ומעיניו פרצו דמעות‪ .‬מצד אחד היה גאה‬                   ‫שם'? "אליהו הנביא" השיב לו הקול‪.‬‬        ‫בלא דעת‪ / .‬הנותן מתנה שהוא ימין‪ ,‬לחבירו‬
‫בעצמו על שעמד בפיתוי ונשאר נאמן למורשת‬       ‫היהודי התמים קיבל את התשובה כמות‬                 ‫שהוא בחי' שמאל‪ ,‬צריך להודיעו‪ ,‬שזה‬                                           ‫שיש לו אלוק‪.‬‬
‫אביו ולצניעותו‪ .‬אולם מצד שני הוא לא היה‬      ‫שהיא‪ .‬וללא כל פקפוק פתח את הדלת לרווחה‪.‬‬          ‫הדעת המייחדם‪ / .‬שבת – לדעת כי אני ה'‬         ‫עמ' ס"ח – אין דמיון בין הרוחני והגשמי כלל‬
‫שלם עם בחירתו להעדיף את מה שנראה לו‬          ‫לפניו ניצבה דמות הדורת פנים וקורנת‪" .‬דע לך‬                                                    ‫וכלל‪ / .‬אין דמיון בין האותיות של המלה‬
                                             ‫כי בשמים התרשמו מאוד ממעשיך הטובים‪.‬‬                ‫מקדישכם‪ ,‬שהדעת מתפשט למטה בשבת‪.‬‬            ‫ראובן לאיש ששמו ראובן‪ / .‬אי אפשר לראות‬
           ‫כנכון לעשות מגילוי אליהו הנביא‪.‬‬   ‫מסיבה זו אף שלחו אותי לכאן כדי שאפקח‬             ‫עמ' מ"ג – נפש רחבה פי' להרחיב דעתו‬           ‫ציור האותיות היוצאות מפיו וכ"ש במחשבה‪,‬‬
                                             ‫את עיניך ואלמדך סודות התורה" אמר אליהו‬           ‫שיוכל לעבוד את השי"ת בדבקות אהבה כמו‬         ‫רק בכתיבה והוא משל ודמיון‪ ,‬והם כגוף‬
‫בינתיים חוללה התנהגותו של היהודי‬
‫הפשוט רעש גדול בעולמות העליונים‪ .‬הכל‬                                               ‫הנביא‪.‬‬                                        ‫הנביאים‪.‬‬           ‫הגשמי שמאירה בו הנפש הרוחנית‪.‬‬
‫נפעמו והשתוממו לנוכח נכונותו לדחות‬           ‫האיש הנפעם הביט מוקסם בדמות שלפניו‬               ‫עמ' מ"ה – כי אין בשאול דעת וחשבון וכו'‬       ‫עמ' פ"ח – חטא אדה"ר היה במחשבה בדמיון‬
‫אפילו את אליהו הנביא ובלבד שמעשיו יהיו‬       ‫כלא מאמין‪ .‬הוא אמנם לא הבין רבות בתורה‬           ‫פי' 'אין' משמש למעלה ולמטה‪ ,‬מחשבה‬            ‫שהכניס בו הנחש וכו'‪ / .‬כת הש"ץ שר"י ע"י‬
                                                                                              ‫ומעשה‪ ,‬שהוא יחוד קוב"ה ושכינתיה‪ .‬ואם‬         ‫ריבוי פרישותם גבר כח הדמיון שבהם לחשוב‬
                                 ‫לשם שמים‪.‬‬                          ‫וודאי שלא בסודותיה‪.‬‬       ‫אינך מאמין‪ ,‬ותשאל ותסתפק בזה‪ ,‬כי אז אין‬      ‫שיוכלו להדמות לעליון‪ / .‬הסתת הנחש‬
‫לאחר דיון ממושך הוחלט בבית דין של‬            ‫אך העובדה שאליהו הנביא בכבודו ובעצמו‬                                                          ‫מתחיל במועט‪ ,‬ותחילתו במחשבה ודמיון‬
‫מעלה כי אליהו הנביא ישוב ויתגלה אל האיש‬      ‫עתיד להיות המורה שלו‪ ,‬העבירה צמרמורת‬                                ‫בשאול דעת וחשבון וכו'‪.‬‬
‫כדי לגלות לו את סודות התורה‪ .‬והפעם בלי‬                                                        ‫עמ' מ"ו – מי שעושה מעשיו בכל אבריו‬                      ‫ובלבוש החיצוני של מחשבה וכו'‪.‬‬
                                                                                ‫בכל גופו‪.‬‬     ‫עפ"י הדעת‪ ,‬ומתפשט בכל אבריו‪ ,‬כך בכללות‬       ‫עמ' קמ"ו ‪ -‬צריך שיבוא יראת ה' בלבבו ופחד‬
                                     ‫תנאים‪.‬‬  ‫"בודאי אשמח מאוד"! השיב בשפתו‬                    ‫העולם‪ ,‬יש צדיק כמו משה סוד הדעת ואנשי‬
                                                                                              ‫דורו בחיבור אחד עמו‪ ,‬ונק' דור דעה וכו'‪ ,‬סוד‬            ‫ה' מהדר גאונו באמת‪ ,‬ולא בדמיון‪.‬‬
‫ואמנם כך היה‪ .‬למחרת היום שוב נשמעו‬           ‫הפשוטה להצעה המפתה‪.‬‬                              ‫עמ' קפ"ה – אחר טבילה יתן אל לבו בדמיון תחית המתים ומשיח‪ / .‬אם יש פירוד ביניהם‪,‬‬
‫נקישות על דלת ביתו של היהודי‪ .‬בעת שסיים‬                                                       ‫נפרדים מהדעת‪ ,‬סוד גלות מצרים ושליטת‬               ‫כמו שנתחדש גופו ונברא באותה שעה‪.‬‬
                        ‫לערוך 'תיקון חצות'‪.‬‬  ‫"רק תנאי אחד מבקש אני להתנות איתך‬                                  ‫פרעה שהוא אחורי הדעת‪.‬‬      ‫עמ' קצ"ב – על הדר בארץ נאמר דומה כמי‬
                                             ‫קודם לכן" הטעים אליהו הנביא ואמר "עליך‬                                                        ‫שיש לו אלוק‪ ,‬ולכאורה זה אצלו רק בדמיון‬
‫היה זה כמובן אליהו הנביא‪ .‬מאותו לילה‬         ‫לגלות לי את המעשה הטוב והמופלא שביצעת‬            ‫עמ' מ"ז – כשמקשר מעשה גשמי עם‬                ‫אבל לא בפועל ח"ו‪ / .‬הדר בחו"ל דומה‬
‫ואילך נעשה אליהו הנביא אורח קבוע בביתו‬       ‫ביום הגיעך למצוות‪ ,‬ושבגללו בעיקר הוחלט‬           ‫המחשבה בדעת עליון נעשה יחוד קב"ה‬             ‫כמי שאין לו‪ ,‬כלומר דמיון חיצוני‪ ,‬ולכאורה‬
                                                                                              ‫ושכינתיה‪ ,‬בחי' משיח שהוא הדעת של כל‬
                           ‫של היהודי מצפת‪.‬‬                                 ‫לשלוח אותי"‪.‬‬
   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134