Page 119 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 119

‫הבעש"ט זכר‬  ‫מאמרים ומילואים‬                    ‫אגרות‬                                          ‫הבעש"ט‬  ‫מאמרים ומילואים‬                           ‫ומר אגרות‬

‫הרי הכנעה והמתקה‪ ,‬והיכן הבדלה? ואולי‬           ‫שיוכל הקטן לקבל‪ ,‬אף על פי כן אין נחשב זה‬                ‫גרס' ס' בן פורת יוסף קארץ‬                        ‫גרס' שערי ישועה‪ /‬כתבי‬
‫משום שבכל שלב של בנין השלימות צריך‬             ‫הגרעון וההפסד של הגדול‪ ,‬שצריך לבטל אורו‬                 ‫תקמ"א‪ ,‬וצואת הריב"ש ‪/‬‬                                  ‫סגולה מהבעש"ט‬
‫לעשות בירור הטוב מהרע‪ ,‬כי כל כחם נובע‬          ‫לפי שעה‪ ,‬כנגד התקון שנעשה בהקטן‪ ,‬שהוא‬
‫עקב העירוב של טו"ר ולכן בהעלאת מדרגות‬          ‫מתקנו ומגדילו‪ .‬כי בטול וקטנות הגדול הוא‬                   ‫מכתבים מהבעש"ט תרפ"ג‬                   ‫טהרה‪ .‬פירוש‪ :‬שכמו שזורעין דבר בארץ‪ ,‬אז‬
‫הקדושה לשרשם מתלוה בכל שלב ענין‬                ‫רק לפי שעה ואחר כך חוזר למעלתו‪ ,‬והוא‬                                                             ‫ממשיך כל הכוחות שיש בארץ לתוך הזרע‪,‬‬
                                                                                              ‫ואמרתי פעם א' קטורת כדי שלא נתפשט הדבר‬            ‫ומוציא הפירות‪ ,‬כך הצדיק בעולם הזה‪ ,‬ממשיך‬
                                   ‫ההבדלה‪.‬‬        ‫מתקן ומגדיל את הקטן לגמרי כנ"ל‪ .‬עכ"ל‪.‬‬                  ‫לסביבותינו‪ ,‬וכך עלתה בידינו בע"ה‪.‬‬      ‫הניצוצות שמשורש נשמתו בס"ד (נדצ"ל בכל‬
                                                                                                                                                ‫דבר) שבעולם‪ ,‬ומעלה אותן הניצוצות לבורא‬
‫ובאופן אחר נראה‪( ,‬וכך הוא פירושם מתוך‬          ‫הרי לפנינו הכנעת הגדול לקטן ובכך שיבוא‬         ‫ורציתי להרחיב הדבור ולטייל באריכות‪ ,‬אך‬
‫הדברים שבאים להלן)‪ ,‬שמקורו הוא מבנינו‬          ‫למוחין דגדלות שזהו בחינת המתקה‪ .‬מצאנו‬          ‫מחמת הדמעות אשר נזכרתי פרידתך ממני‪ ,‬לא‬                                               ‫יתברך שמו‪.‬‬
‫של עולם‪ ,‬שקודם שנברא העולם היה בונה‬            ‫וראינו הקשר בין הכנעה להמתקה‪ ,‬אבל לא‬           ‫יכלתי לדבר‪ ,‬אך בקשתי ממך לחזור על דברי‬            ‫וכל אחד צריך להתנהג על פי מדרגתו‪ ,‬מה‬
‫עולמות ומחריבן‪ ,‬שהם מלכין קדמאיןשבעולם‬         ‫מצאנו בכך הבדלה‪ ,‬ואולי בהתקרבות הגדול‬          ‫מוסר שלי שאמרתי לך כמה פעמים‪ ,‬ולהיות‬              ‫שאין כן התופס מדרגה של חבירו‪ ,‬זה וזה לא‬
‫הנקודים‪ .‬וכיון שהכלים לא היו ראויים לקבל‬       ‫לקטן ממשיך אליו אור הדעת‪ ,‬שידע להבדיל‪,‬‬         ‫תמיד על רעיונך‪ ,‬ולהגות בהם ולדקדק בהם‪,‬‬            ‫נתקיימה בידו‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ .‬הרבה עשו כרבי‬
‫אור גדול מכפי מדתם‪ ,‬לכן נשברו‪ .‬והכלים נפלו‬     ‫כמ"ש‪ :‬אם אין דעת הבדלה מנין‪ ,‬ולכן כשיש‬         ‫בודאי תמצא בכל דבור ודבור כמה מיני מתיקות‪,‬‬        ‫שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידם‪ ,‬רצונו לומר‪:‬‬
‫למקום עלמין דפירודא יחד עם ניצוצי קדושה‪.‬‬                                                      ‫כי לא דבר רק הוא מה שאמרתי לך‪ ,‬כי השם יודע‬
‫ובהתחדשות העולמות והפרצופין‪ ,‬וכדי שלא‬                                      ‫דעת יש הבדלה‪.‬‬      ‫שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל אם‬                ‫שלא היו בבחינה זו‪ ,‬ולכן לא עלתה בידם‪.‬‬
‫ישברו שוב‪ ,‬נעשו כמה תיקונים שאין כאן‬                                                          ‫יהי' רצון השם ולהיות עמך ביחד‪ ,‬אך אין הזמן‬        ‫ודע שיש ג' בחינות בסדר עבודת ה' יתברך‪.‬‬
‫המקום לפרטן‪ .‬ובחשבון הכללי קיימים שני‬                    ‫וז"ל הרמד"ו (תהלים נ"ז פסוק ג')‪:‬‬                                                       ‫א'‪ :‬שיעלה גם הקטנות בימי הגדלות‪ .‬וזה ביאור‬
‫דברים עיקרים שנקראים בירור ותיקון‪ ,‬שהוא‬        ‫והנה כבר ידוע‪ ,‬שיש אלקים עליון ואלקים‬                                             ‫מסכים לזה‪.‬‬     ‫פירוש‪ :‬אחור וקדם צרתני‪ .‬בחינה ב'‪ :‬אם חושש‬
‫ענין ארוך ומורכב‪ .‬ובקצרה מופיע בתע"ס‬           ‫תחתון‪ ,‬העליון הוא בבינה והתחתון הוא בגבורה‬     ‫וגם אל ירע בעיניך על אשר לא שלחתי לך‬              ‫שמא לא יזכה לבא למדרגת הגדלות‪ ,‬מכל‬
                                               ‫בהוד ובמלכות‪ ,‬והדין אינו נמתק אלא בשרשו‬        ‫מעות‪ ,‬כי מחמת בגידת הזמן אשר היה עמדי‬             ‫מקום‪ ,‬אם יודע שהוא במדרגת הקטנות‪ ,‬אז‬
                   ‫לוה"ת (ח"י אות י"ז)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬  ‫שהוא אלקים עליון של הבינה‪ ,‬כי בתחתון‬           ‫מחמת דבר ורעב וכמה טפלי דתלי בי ממשפחתנו‬          ‫ממתיק הדינין על ידי מנצפ"ך‪ .‬בחינה ג'‪ :‬כשהוא‬
‫בירור ותיקון‪ :‬בירור נקרא הורדת הל"ב‬            ‫יש אחיזה רבה ועצומה לחצונים‪ ,‬ואדרבה‬            ‫לפרנס ולכלכל אותם‪ ,‬חוץ משאר עניי ישראל‪,‬‬           ‫בגדר השכחה בלי דעת‪ .‬וזה שכתב הפסוק‪:‬‬
‫ניצוצין‪ ,‬שהם ל"ב מלכיות בבחינת פסולת‪,‬‬          ‫מתגברים ומתחזקים על ידו‪ ,‬כשכח השרש אינו‬        ‫ותתום הכסף ולא נשאר בלתי אם גויתינו‪ ,‬ואי"ה‬        ‫ואנכי הסתר אסתיר‪ .‬בדורותינו‪ ,‬שאנו במעט‬
‫והשארת הרפ"ח בסוד בנין הקדושה‪ ,‬שזה‬             ‫מתפשט בענפים‪ ,‬ולכן הצדיק כשרוצה להמתיק‬                                                           ‫השכל במאוד מאוד‪ ,‬צריך להתחזק ביראת ה'‪,‬‬
‫נעשה ע"י הארת אבא‪ ,‬כנ"ל בתשובה ט"ו‪.‬‬            ‫את הדינים ולהכניע את החצונים צריך שיקרא‬                        ‫כי ירחיב ה' וכו' אזי בודאי וכו'‪.‬‬  ‫ולהתבודד מחשבתו תמיד ביראה ובאימה‪.‬‬
‫ע"ש‪ .‬אמנם עדיין אין הבירור הזה מספיק לבנין‬     ‫ל"אלקים עליון" בתחלה‪ ,‬שיכניע את החצונים‬        ‫וגם נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול‬            ‫ואפילו בעת הלימוד‪ ,‬טוב לנוח מעט בכל פעם‬
‫המדרגה‪ ,‬כי סוף סוף המה חסרים המלכיות‬           ‫ויעבירם ממקום אחיזתם‪ ,‬ואחר כך יקרא חסד‬         ‫בתכלית הלימוד‪ ,‬בודאי אם יהיה שעת הכושר‬            ‫מלימודו ולהתבודד מחשבתו‪ ,‬הגם שמחמת זה‬
‫שבהם‪ .‬וע"כ המה צריכים עתה להתכללות‬             ‫אל‪ ,‬שישלים את תיקונו ויתפשט בכל דרגין‬          ‫מה ראוי [נ"א מהראוי] הי' לבא בעצמך לכאן‬           ‫יתבטל קצת מלימודו‪ ,‬כי לא המדרש עיקר אלא‬
‫בזווג דקטנות של אמא‪ ,‬דהיינו בבחינת המסך‬        ‫דיליה לחדש את בנינם‪ ,‬וז"ש בסמוך‪ :‬אקרא‬          ‫ולראות וליראות עמי פא"פ ולשמוח בשמחתינו‬
‫שלה דה"ת בעינים‪ ,‬ששם ב' ההי"ן‪ ,‬שהן ה"ת‬         ‫לאלקים עליון בתחלה‪ ,‬אחר כך לאל גומר עלי‪,‬‬                                                                                               ‫המעשה‪.‬‬
‫וה"ר‪ ,‬הכלולות זו בזו‪ ,‬בסוד השיתוף דמדת‬         ‫שרומז אל שלימות תיקונו ואל גמר בנינו‪ ,‬כמו‬                                 ‫כאשר הבטיח אותי‪.‬‬       ‫ובזה הנני דורש שלומך בלב ובנפש חפיצה‪,‬‬
‫הדין במדת הרחמים‪ ,‬וע"י התכללות הרפ"ח‬           ‫שכתבנו‪ .‬שהרי כל זמן שהדין שולט על הצדיק‪,‬‬       ‫גם בקשתי מאוד ומאוד מחו' הרב המפורסם‬              ‫ובאמירת חיים ושלום וכל טוב‪ .‬גיסך ואוהבך‬
‫ניצוצין בזווג הזה דאמא‪ ,‬המה חוזרים ומשיגים‬     ‫הנה הוא רעוע ושבור ואינו יכול להרים את‬         ‫החסיד מ' יוסף כ"ץ עובד ה'‪ ,‬לקרבו אותו בשתי‬        ‫כנפשי כנפשיך‪ ,‬המעתירים בכל עת ושעה בעד‬
‫ל"ב מלכיות חדשות‪ ,‬דהיינו המשותפות‬              ‫ראשו בתוך הקדושה‪ ,‬וכענין שאמר המשורר‬           ‫ידים ובכל מיני הנייתא‪ ,‬כי מעשיו רצוים לפני‬        ‫גאולה וישועה והרמת קרן ישראל פה ק"עיש'‬
‫במדת הרחמים‪ ,‬ושוב נשלמו הש"ך ניצוצין‪.‬‬          ‫במקום אחר‪ :‬מנחל בדרך ישתה על כן ירים‬           ‫השם יתברך‪ ,‬וכל מעשיו לשם שמים‪ ,‬וגם לכתוב‬          ‫מעזבז‪ .‬יעבב"א ג' פרשת לך לך שנת תק"ז לפרט‬
‫וזהו עיקר התיקון‪ ,‬והוא אינו נעשה אלא ע"י‬       ‫ראש‪ ,‬והנחל הזה הוא סוד הבינה‪ ,‬רזא ד"אלקים‬      ‫בעדו להגבירים לעשות לו הספקה טובה‪ ,‬ולתמכו‬
‫אמא‪ ,‬כי אבא אין לו כלום מבחינת עלית‬            ‫עליון"‪ ,‬שעל ידו מיתוק הדין והכנעת החיצונים‪,‬‬    ‫אותו ישיבה שיש בה סמיכה‪ ,‬כי בודאי יהיה לך‬                                                   ‫קטן‪.‬‬
‫ה"ת בעינים‪ ,‬להיותו מקבל מבחינה שכנגדו‬          ‫ולכן הצדיק היונק מצדו יכול להרים ראש לקבל‬                                                        ‫הקטן והשפל באלפי ישראל‪ ,‬בן לאדוני אבי‬
‫בא"ק‪ ,‬שהוא ע"ב דא"ק‪ ,‬והתחלת ה"ת בעינים‬         ‫את החסד המשלים את תיקונו‪ ,‬והמחדש את‬                       ‫לנחת אם יהיה אתך עמך במחיצתך‪.‬‬
‫מתחיל מס"ג דא"ק‪ ,‬כנודע‪ .‬באופן שהבירור‬                                                         ‫כ"ד אה' גיסך המצפה לראותך פא"פ‪ ,‬ומתפלל‬                       ‫הרב מורינו אליעזר זכר צדיק לברכה‪.‬‬
                                                                            ‫בנינו כד"ל‪ .‬ע"כ‪.‬‬  ‫בעד אריכות ימיך ואשתך וי"ח‪ ,‬ודורש שלומך כל‬

                                                                                                      ‫הימים לרבות הלילות לאי"ט אמן סלה‪.‬‬
                                                                                                            ‫ישראל בעש"ט מק"ק מעזיבוש‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124