Page 108 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט רט‬ ‫ביאור דרך קצרה‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫ביאור דרך קצרה‬ ‫ר אגרות‬

‫וכתבתי לך הדברים על קלף כשר וחד על שליא‪ ,‬בסו"ד אותו ואת בנו‪ ,‬וד"ל‪.‬‬ ‫לבא למדרגת הגדלות‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אם יודע שהוא במדרגת הקטנות‪ ,‬אז ממתיק הדינין על‬
‫ידע מה בחשוכא‪ ,‬פירוש‪ :‬הקדוש ברוך הוא מחבב את זה האדם שעושה את עצמו‬ ‫ידי מנצפ"ך‪ .‬בחינה ג'‪ :‬כשהוא בגדר השכחה בלי דעת‪ .‬וזה שכתב הפסוק‪ :‬ואנכי הסתר‬
‫למה‪ ,‬רצונו לומר ללא כלום‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא אפילו כשהוא בין עניים‪ ,‬שנקראים חשוכים‪,‬‬ ‫אסתיר‪ .‬בדורותינו‪ ,‬שאנו במעט השכל במאוד מאוד‪ ,‬צריך להתחזק ביראת ה'‪ ,‬ולהתבודד‬
‫מחשבתו תמיד ביראה ובאימה‪ .‬ואפילו בעת הלימוד‪ ,‬טוב לנוח מעט בכל פעם מלימודו‬
‫הוא משפיל את עצמו נגדם מגודל ענוה‪ .‬עם זה האדם ונהורא עמיה שרא‪.‬‬ ‫ולהתבודד מחשבתו‪ ,‬הגם שמחמת זה יתבטל קצת מלימודו‪( ,‬פרקי אבות א' י"ז) כי לא‬
‫ודע שעשיתי עלית נשמה‪ ,‬וראיתי איך מיכאל‪ ,‬אפוטרופוס רבא דישראל‪ ,‬המליץ עבור‬
‫ישראל‪ ,‬שכל חוב שלהם הוא מכל זכות‪ ,‬כי כל שעושין פסילנות ושאר דברי חוב‪ ,‬הכל‬ ‫המדרש עיקר אלא המעשה‪.‬‬
‫כדי שיוכל לעשות שידוך עם תלמיד חכם‪ ,‬או לעשות צדקה וכיוצא בזה‪ ,‬הכל מוכרחים‬ ‫ובזה הנני דורש שלומך בלב ובנפש חפיצה‪ ,‬ובאמירת חיים ושלום וכל טוב‪ .‬גיסך‬
‫ואוהביך כנפשי כנפשיך‪ ,‬המעתירים בכל עת ושעה בעד גאולה וישועה והרמת קרן‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ודע כשהלכתי בנסיעה הידועה‪ ,‬הראה לי רבי זכרונו לברכה‪ :‬במקום זה היה מרומז‬ ‫ישראל פה ק"עיש' מעזבז יעבב"א ג' פרשת לך לך שנת תק"ז לפרט קטן‪.‬‬
‫הקטן והשפל באלפי ישראל‪ ,‬בן לאדוני אבי הרב מורינו אליעזר זכר צדיק לברכה‪.‬‬
‫הנסיעה שהיו נוסעין ישראל במדבר במסע זה‪ .‬וכל נסיעות האדם מרומז בתורה וכו'‪.‬‬
‫וכן כשנשברה לי הספינה והייתי בעצבות גדולה‪ ,‬ובא רבי זכרונו לברכה ותמהתי‬

‫דרך קצרה‬ ‫דרך קצרה‬

‫את עצמו יותר שפל מהם]‪ ,‬מגודל ענוה‪[ .‬הרי]‬ ‫על עצמו]‪ ,‬שנקרא עולם קטן‪[ ,‬ובזה שני‬ ‫אסתיר‪[ ,‬שיש כאן לשון כפול של הסתרה‪.‬‬ ‫הבעש"ט שלפנינו‪ ,‬והשינויים הם דומים‬
‫עם זה האדם‪ :‬ונהורא עמיה שרא‪[ .‬אתו שורה‬ ‫ענינים‪ :‬א'‪ ,‬שהוא עולם מלא‪ ,‬וכשם שכבודו‬ ‫ונראה שהכונה לשתי בחי' ההסתר‪ :‬הדעת‬ ‫כתנועות של ימין ושמאל וכיו"ב] וזה ביאור‬
‫יתברך מלא כל העולם הגדול‪ ,‬כך כביכול‬ ‫והשכחה‪ .‬ושתיהן הן] בדורותינו‪ ,‬שאנו במעט‬ ‫פירוש‪ :‬אחור וקדם צרתני‪[ .‬כי מצב הקטנות‪,‬‬
‫האור]‪.‬‬ ‫ממלא כל עולם קטן שלו‪ .‬ב'‪ ,‬שיראה בגדלות‬ ‫השכל במאוד מאוד‪[ ,‬וזה ממש נתק מדביקות‬ ‫שזה בחינת הסתרה‪ ,‬מכונה "אחור"‪ ,‬ואילו מצב‬
‫ודע שעשיתי עלית נשמה‪ ,‬וראיתי איך‬ ‫ועבודת ה'‪ .‬והעצה לזה היא‪ ]:‬צריך להתחזק‬ ‫של גילוי פנים נקרא "קדם"‪ .‬ומשמעות הכתוב‬
‫[המלאך] מיכאל‪[ ,‬שהוא] אפוטרופוס רבא של‬ ‫הבורא ובשפלות שלו]‪.‬‬ ‫ביראת ה'‪[ ,‬דהיינו להתבונן ביראת ה'‪ ,‬ללמוד‬ ‫שהקב"ה צורר אותם יחד כחטיבה אחת]‪.‬‬
‫ישראל‪[ ,‬שהוא תמיד מליץ טוב על ישראל‪,‬‬ ‫ויקיים שויתי ה' לנגדי תמיד‪ ,‬כמ"ש בש"ע‬ ‫ספרי יראה‪ ,‬ולהתקרב ליראי ה']‪ ,‬ולהתבודד‬ ‫בחינה ב'‪ ,‬אם חושש שמא לא יזכה לבא‬
‫ונקרא שר ישראל]‪ ,‬המליץ עבור ישראל‪ :‬שכל‬ ‫מחשבתו תמיד ביראה ובאימה‪[ .‬והצורך‬ ‫למדרגת הגדלות‪[ ,‬והחשש הזה עלול להרחיק‬
‫חוב שלהם הוא מכל זכות‪[ ,‬שכל חוב שמקטרג‬ ‫א"ח סימן א'‪.‬‬ ‫בזמנינו להקדיש זמן רב לזה תוך מחשבה‬ ‫אותו לשעה מן הדבקות]‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אם‬
‫על ישראל‪ ,‬מוצא בו שאדרבה הוא לימוד זכות‬ ‫וכתבתי לך הדברים על קלף כשר‪ .‬וחד‬ ‫תמידית ומעמיקה]‪ .‬ואפילו בעת הלימוד‪ ,‬טוב‬ ‫יודע שהוא במדרגת הקטנות‪[ ,‬הרי הידיעה‬
‫על ישראל]‪ ,‬כי כל שעושין פסלנות‪[ ,‬היינו‬ ‫[ועוד אחד‪ ]:‬על שליל [קלף של עובר]‪ ,‬בסוד‬ ‫לנוח מעט בכל פעם מלימודו ולהתבודד‬ ‫עצמה היא סיבה לקיים את הקשר ולדעת‬
‫מו"מ שנראה לא הכי כשר]‪ ,‬הכל [הוא] כדי‬ ‫אותו ואת בנו‪ .‬ודי למבין‪[ .‬הלשון מעיד שהוא‬ ‫מחשבתו‪ ,‬הגם שמחמת זה יתבטל קצת‬ ‫מה עליו לעשות‪ .‬וזאת שידע שמשמעותה‬
‫[שיהיה לו כסף] שיוכל לעשות שדוך עם‬ ‫על פי סוד שלא לפי השגתינו‪ ,‬ובליקו"ב ניסינו‬ ‫מלימודו‪[ ,‬ולא לחשוש שזה יפגע בלימוד‬ ‫"דינים"‪ ,‬ואלו ניתן וצריך להמתיקם‪ .‬וכמו‬
‫תלמיד חכם‪[ ,‬ועקב כך הוא עובר לפעמים‬ ‫התורה]‪( ,‬פרקי אבות א' י"ז) כי לא המדרש‬ ‫שממשיך ואומר‪ ]:‬אז ממתיק הדינין על ידי‬
‫על הסדר הכי נכון לעשות]‪ ,‬או לעשות צדקה‬ ‫להבין בדרך רמז]‪.‬‬ ‫מנצפ"ך‪[ .‬שהם אותיות מסיימות‪ ,‬שמסמל‬
‫וכיוצא בזה‪ .‬הכל מוכרחים וכו' [כדי להגיע‬ ‫ידע מה בחשוכא‪ .‬פירוש [ידע פירושו‬ ‫עיקר אלא המעשה‪.‬‬ ‫מצב של דינים‪ ,‬וזה בגי' פ"ר (דינים)‪ ,‬וכיון‬
‫ש] הקב"ה מחבב את זה האדם‪[ ,‬כלומר‬ ‫ובזה הנני דורש שלומך בלב ובנפש‬ ‫שאותיות אלו הם בבינה‪ ,‬ששם מקורם של‬
‫לדברים שיש בהם תועלת גדולה]‪.‬‬ ‫ידע מתפרש כאן מלשון חיבה‪ ,‬כמו "מודע"]‬ ‫חפיצה‪ ,‬ובאמירת חיים ושלום וכל טוב‪.‬‬ ‫הדינים‪ ,‬ולכן ממתיק הדינים בשרשם]‪ .‬בחינה‬
‫ודע כשהלכתי בנסיעה הידועה [לכיוון‬ ‫שעושה את עצמו למה‪[ ,‬וזו הכונה ידע מה‪,‬‬ ‫גיסך ואוהביך כנפשי כנפשיך‪ ,‬המעתירים‬ ‫ג'‪ ,‬כשהוא בגדר השכחה בלי דעת‪[ .‬והם שני‬
‫ארץ ישראל]‪ ,‬הראה לי רבי ז"ל‪[ ,‬שהוא אחיה‬ ‫שהקב"ה מחבב את זה שעושה עצמו מה]‪,‬‬ ‫בכל עת ושעה בעד גאולה וישועה והרמת‬ ‫ענינים‪ :‬חוסר דעת‪ ,‬ושכחה‪ .‬וזה עיקר הגלות‪,‬‬
‫השילוני‪ ,‬אשר] במקום זה [של הנסיעה] היה‬ ‫רצונו לומר‪ :‬ללא כלום‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא אפילו‬ ‫קרן ישראל‪ .‬פה ק"עיש' מעזבז יעבב"א‪ ,‬ג'‬ ‫כמ"ש לכן גלה עמי בלי דעת‪ .‬וידוע ששכחה‬
‫מרומז הנסיעה שהיו נוסעין ישראל במדבר‬ ‫כשהוא בן עניים‪ ,‬שנקראים חשוכים‪[ ,‬וזה‬ ‫היא אותיות החשך‪ ,‬שזה החשך העיקרי‪,‬‬
‫במסע זה‪[ ,‬כלומר שהיה מאד דומה לנסיעה‬ ‫הכוונה בחשוכא‪ .‬ובדרך כלל עני שפל בעיני‬ ‫פרשת לך לך שנת תק"ז לפרט קטן‪.‬‬ ‫ששוכחים בגלות את הקב"ה ואת התורה ואת‬
‫הזאת של הבעש"ט‪ .‬ואם תאמר מה הקשר‬ ‫עצמו]‪ ,‬הוא משפיל את עצמו נגדם‪[ ,‬שחש‬ ‫הקטן והשפל באלפי ישראל‪ ,‬בן לאדוני‬ ‫השרשים]‪ .‬וזה שכתב הפסוק‪ :‬ואנכי הסתר‬

‫אבי הרב מורינו אליעזר זכר צדיק לברכה‪.‬‬