Page 98 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט טיר‬ ‫מאמרים ומילואים‬
‫חסיד‪ ,‬לכך נאמר (ישעיה מג‪ ,‬ז)‪ ,‬והיה כל אשר‬
‫יקרא בשם ה' ימלט‪ ,‬ואומר (משלי טז‪ ,‬ד)‪ ,‬כל‬
‫פעל ה' למענהו‪ .‬עד כאן לשונו‪ .‬ושמעתי משם‬
‫הגאונים‪ ,‬כי על כוונה זו אמרו במסכת ראש‬
‫השנה על (שמות לד‪ ,‬ו) ויעבור ה' על פניו ויקרא‪,‬‬ ‫עד כאן לשונו‪ .‬וברעיא מהימנא (פרשת פנחס דף‬
‫אמר רבי יוחנן‪ ,‬אלמלא מקרא כתיב אי אפשר‬
‫לאומרו‪ ,‬מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא‬
‫כשליח צבור והראהו למשה‪ ,‬ואמר לו כל זמן‬
‫שישראל יעשו לפני כסדר הזה אני מוחל להם‪.‬‬
‫עד כאן לשונו‪ .‬והדבר קשה‪ ,‬שהרי אנו רואים‬
‫שכמה פעמים אנו מזכירין י"ג מדות ואינם‬
‫נענים‪ ,‬אלא אומרים הגאונים כי כוונת יעשו‬
‫לפני כסדר הזה אין הכוונה לבד על עטיפת‬
‫טלית‪ ,‬אלא שיעשו סדר המדות שלמד הקדוש‬
‫ברוך הוא למשה‪ ,‬שהוא אל רחום וחנון‪,‬‬
‫דהיינו מהו רחום אף אתה תהיה רחום וכו'‬
‫וכן לכל י"ג מדות‪ .‬וכתב מורי ע"ה כי מלבד‬
‫בחינת י"ג מדות של רחמים‪ ,‬שהיא בחינת י"ג‬
‫תיקונים דיקנא‪ ,‬שפי' שהם מורים על הענוה‪,‬‬
‫גם כל שאר תקוני אריך אנפין המתכנין בשם‬
‫ראש מצח עין חוטם פה וכו'‪ ,‬כולם מורים‬
‫על ענותנותו הגדולה עם הנבראים‪ .‬ממדת‬
‫הראש היא הענוה‪ ,‬שכך אמר שפל ברך וקל‬
‫לראש‪ ,‬והיינו שאדם משפיל ראשו כנגד מי‬
‫שגדול ממנו‪ ,‬כך מדת הכתר משפיל עצמו נגד‬
‫עלת על כל‪ .‬והוא נקרא אין‪ ,‬להיותו מחשיב‬
‫עצמו לאין נגד המאציל‪ ,‬והוא משפיל ראשו‬
‫להשגיח ולהשפיע בתחתונים‪ ,‬שכולם פונים‬
‫לינק ממנו‪ .‬וכן ראוי שהאדם יחשוב עצמו לאין‬
‫נגד גדולתו יתברך שאין לה סוף ותכלית‪ ,‬כמו‬
‫שהארכנו בשער היראה פרק א ב‪ .‬ועל זה אמר‬
‫משה רבינו עליו השלום‪ :‬ונחנו מה‪ .‬וכן אפשר‬
‫לומר שמטעם זה נקראת החכמה מ"ה‪ ,‬כדפי'‬
‫בזוהר מ"ה שמו‪ .‬ומלבד הטעם הנודע‪ ,‬שהוא‬
‫סוד השם שעולה מ"ה‪ ,‬והוא אד"ם‪ ,‬אפשר‬
‫שלטעם הנזכר תקרא מה שהיא חושבת עצמה‬
‫לבלימה נגד מאצילה‪ ,‬והוא כענין וכל דיירי‬
‫ארעא כלא חשיבין‪ .‬וכמו שהכתר אין פגם‬
‫מצד התחתונים ימנעהו מלהשפיע שפעו‪,‬‬
‫אגרות‬
‫עלאה דיראת ה' עקב לגבה‪ ,‬ודא דרגא דמשה‪,‬‬
‫דאתמר ביה (במדבר יב‪ ,‬ג) והאיש משה ענו‬
‫מאד‪ .‬ובגין דאיהי יראה עקב לגבה‪ ,‬אוקמוה‬
‫מארי מתניתין‪ :‬יראה מלה זוטרתי לגבי משה‪.‬‬
‫רל) פירשו שהמלכות נקראת ענוה‪ ,‬זה לשונו‪:‬‬
‫ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין לא המדרש‬
‫הוא העיקר אלא המעשה‪ ,‬בגין דקודשא‬
‫בריך הוא איהו סתים בסתרי התורה‪ ,‬במאי‬
‫אישתמודע‪ ,‬במצות דאיהי שכינתא‪ ,‬דאיהי‬
‫דיוקניה‪ ,‬כגוונא דאיהו ענו שכינתיה ענוה‪,‬‬
‫איהו חסיד ואיהי חסידא וכו'‪ .‬עד כאן לשונו‬
‫לעניננו‪.‬‬
‫ועוד ימצא ענוה אפילו בכתר‪ ,‬כי מדות‬
‫הענוה ועוד הם להיות האדם עובר על מדותיו‬
‫ומרחם‪ ,‬וכיוצא בהם‪ ,‬שהם י"ג מדות שאנו‬
‫מזכירים‪ ,‬אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד‬
‫וגו'‪ ,‬וכן מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע‬
‫לשארית נחלתו‪ ,‬שפי' הרשב"י באדרת נשא‬
‫שהם י"ג מדות של רחמים באריך‪ .‬הרי כל מקום‬
‫שאתה מוצא גדולתו‪ ,‬אפילו למעלה שהוא‬
‫מקום הנאות‪ ,‬שם ימצא הענוה‪ ,‬ולכן צריך‬
‫האדם לדמות ליוצרו‪ ,‬ולהיות עובר על מדותיו‬
‫ושאר המדות הנזכרות בהקדוש ברוך הוא בי"ג‬
‫מדותיו‪ .‬וכן פירשו רבותינו ז"ל במדרש (ילקוט‬
‫פרשת עקב סימן תתעג דף רפג ע"ג)‪ ,‬זה לשונם‪:‬‬
‫ללכת בכל דרכיו‪ ,‬אלו הם דרכי המקום‪ ,‬ה' ה'‬
‫אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת‪,‬‬
‫ואומר (יואל ג‪ ,‬ה) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט‪,‬‬
‫וכי היאך אפשר לו לאדם ליקרא בשם ה'‪ ,‬אלא‬
‫נקרא המקום רחום וחנון‪ ,‬שנאמר (תהלים קמה‪,‬‬
‫ח)‪ ,‬רחום וחנון ה'‪ ,‬אף אתה הוי חנון ועושה‬
‫מתנת חנם‪ .‬נקרא המקום רחום‪ ,‬שנאמר‬
‫(דברים ד‪ ,‬לא)‪ ,‬כי אל רחום ה' אלהיך‪ ,‬אף‬
‫אתה הוי רחום‪ .‬נקרא המקום צדיק‪ ,‬שנאמר‬
‫(תהלים טז‪ ,‬א)‪ ,‬כי צדיק ה' צדקות אהב‪ ,‬אף‬
‫אתה הוי צדיק‪ .‬נקרא המקום חסיד‪ ,‬שנאמר‬
‫(ירמיה ג‪ ,‬יב)‪ ,‬חסיד אני נאם ה'‪ ,‬אף אתה הוי‬