Page 99 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט אצק‬ ‫ביאור דרך קצרה‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫מאמרים ומילואים‬ ‫חיר אגרות‬

‫אגרת א'‬ ‫השגת מאוייך מן המעלות החמודות‪ ,‬אשר‬ ‫שהיה אומר‪ :‬איני יודע עוון שהוא שוקל יותר‬
‫ביכלתך להשיגן‪ ,‬כמו שאמר החכם (משלי כא‬ ‫מעוונותי (מענותי)‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫בעזרת ה' יתברך‪ ,‬ישאו הרים והנהרות החיים ושלום‪ ,‬למחמד עיני וחמדת לבבי‪ ,‬ליש‬ ‫כה)‪ :‬תאות עצל תמיתנו‪ ,‬ואמר (משלי כד ל)‪:‬‬
‫ולביא‪ ,‬מופלג בתורה וחסידות חכם עדיף מנביא (בבא בתרא י"ב ע"א)‪ ,‬הרב החשוב‪ ,‬גיסי‬ ‫על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר‬ ‫והרב מרחיב בדברים שכולם יקרים מפנינים‬
‫לב‪ ,‬ושאר הענין‪ .‬והאלהים יורנו ואותך דרך‬ ‫וכאן נביא את סופו (שם פ"א)‪ ,‬וז"ל‪ :‬ואלה‬
‫ורעי‪ ,‬כאח לי‪ ,‬הרב מורינו רבי גרשון קיטובר שיחיה לאורך ימים טובים‪.‬‬ ‫עשרת שרשי הכניעה‪ ,‬יתבאר לך מהם‪ ,‬אחי‪,‬‬
‫אחר דרישת שלומך הטוב‪ ,‬אציין לך איזהו חידושי אמת שעלו על מוחי‪.‬‬ ‫עבודתו ברחמיו ובחסדיו‪ ,‬אמן‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שאר מעלות המידה החשובה הזאת העליונה‬
‫הנמצא כזה איש נבון וכו' (מקץ מ"א ל"ח)‪ ,‬תרגם אונקלוס‪ :‬הנשכח כדין‪ .‬אם נלך ונבקש‪,‬‬ ‫הרמה‪ ,‬אשר לא זכרתין בשער הזה‪ .‬וזכור מה‬
‫הנמצא כמוהו‪ ,‬אין נבון וחכם כמוך וגו'‪ .‬כי לחקור מי נבון וחכם‪ ,‬צריך שיהיה זה יותר‬ ‫בספר ראשית חכמה מפליג במדת הענוה‪,‬‬ ‫שהעירותיך עליו מהן ושימנו נגד עיניך‪ ,‬וחשוב‬
‫וז"ל‪:‬‬ ‫בו תמיד‪ ,‬והשתדל לקנותו‪ ,‬ופקדהו עם נפשך‬
‫נבון וחכם כמוך וכו'‪.‬‬ ‫ומידותיך תדיר‪ ,‬והעזר באלהים עליו‪ ,‬ושאל‬
‫איתא כל רב בבבל‪ ,‬וכל רבי בארץ ישראל‪ .‬כי בחינת חכמה ובינה נתפשט בכל‬ ‫בביאור מלת ענוה ומעלותיה‪ :‬מלת ענוה‬ ‫אותו ממנו להתקרב אליו ולהגיע לרצונו‪ ,‬אולי‬
‫העולם‪ ,‬והוא‪( :‬ר"ב)‪ .‬ר'‪ :‬ראשית חכמה (וב')‪ :‬היא בינה‪ .‬וכל עניני ומעשה העולם הזה‪,‬‬ ‫בביאור נגזרה מלשון עני וענוי‪ ,‬שהכוונה היא‬ ‫יישירך לו ויכין לך הדרך אליו‪ ,‬כמו שמתפללים‬
‫ההכנעה‪ .‬כי מלת עני פירושו נכנע‪ ,‬וכן (שמות‬ ‫החסידים אחר תפלתם‪ :‬אלהי‪ ,‬נצור לשוני מרע‪,‬‬
‫דרך קצרה‬ ‫י‪ ,‬ג) מאנת לענות מפני‪ ,‬מתרגמינן לאתכנעא‪.‬‬ ‫ושפתי מדבר מרמה‪ ,‬ולמקללי נפשי תדום‪,‬‬
‫וכן ענוי ותענית כיוצא בו‪ ,‬כאומרו (מלכים‪-‬א ב‪,‬‬ ‫ונפשי כעפר לכל תהיה‪ .‬והיזהר מהרהור לבך‬
‫איתא כל רב מבבל‪[ ,‬כל מי שמכונה בתואר‬ ‫אגרת א'‬ ‫כו) וכי התענית בכל אשר התענה אבי‪ ,‬וכיוצא‬ ‫ופיתוי היצר לך במה שיביאך אליו מהגובה‪,‬‬
‫"רב" במקורות חז"ל‪ ,‬הוא בבלי מבבל]‪ ,‬וכל‬ ‫בעזרת ה' יתברך‪ ,‬ישאו הרים והנהרות‬ ‫בזה הרבה‪ ,‬כלם הכוונה בהם ענין ההכנעה‪.‬‬ ‫והגאוה‪ ,‬והגאון‪ ,‬ובקשת השררה‪ ,‬והגדולה‪,‬‬
‫רבי‪[ ,‬וכל מי שמכונה בתואר "רבי"]‪ ,‬בארץ‬ ‫החיים ושלום‪ ,‬למחמד עיני וחמדת לבבי‪,‬‬ ‫והנה ענין ההכנעה והענוי נמצא בבורא יתברך‪,‬‬
‫ישראל‪[ ,‬הוא מי שמקומו בא"י‪ .‬והענין בזה‪ ],‬כי‬ ‫ליש ולביא‪ ,‬מופלג בתורה וחסידות‪ ,‬חכם‬ ‫שעם היותו רם על כל רמים וגאה על כל גאים‪,‬‬ ‫והממשלה [והפרסום אצל הבריות]‪.‬‬
‫בחינת חכמה ובינה נתפשט בכל העולם‪[ ,‬כי‬ ‫עדיף מנביא (בבא בתרא י"ב ע"א)‪ ,‬הרב‬ ‫כמו שאמר הכתוב (תהלים צג‪ ,‬א) ה' מלך גאות‬ ‫וכבר הזהיר אופני הדרך השווה לאדם‬
‫כתוב כולם בחכמה עשית‪ ,‬דהיינו שכל החיות‬ ‫החשוב‪ ,‬גיסי ורעי‪ ,‬כאח לי‪ ,‬הרב מורינו רבי‬ ‫לבש‪ ,‬יתכנה בו הענוה כמו שאמר דוד המלך‬ ‫בעולם‪ ,‬באמרו (משלי ל ז)‪ :‬שתים שאלתי‬
‫שנמצא בכל עצם שבכל המציאות כולה‪ ,‬היא‬ ‫ע"ה (שם יח‪ ,‬לו) וענותך תרביני‪ .‬ופירש במדרש‬ ‫מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות‪ ,‬שוא ודבר‬
‫אור החכמה המאירה ומתפשטת בתוכה‪ ,‬וזה‬ ‫גרשון קיטובר‪ ,‬שיחיה לאורך ימים טובים‪.‬‬ ‫תנחומא פסוק זה אמרו ז"ל וימינך תסעדני זו‬ ‫כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי‪ ,‬ואמר‬
‫עצם החיות‪ .‬והצורה והלבוש של כל עצם‬ ‫אחר דרישת שלומך הטוב‪ ,‬אציין לך איזהו‬ ‫תורה‪ ,‬מימינו אש דת למו‪ .‬וענותך תרבני‪ ,‬וכי‬ ‫(משלי ל ט)‪ :‬פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה'‬
‫נברא‪ ,‬הוא בינה‪ .‬ויש זווג בין חכמה ובינה‪,‬‬ ‫חידושי אמת שעלו על מוחי‪ .‬הנמצא כזה‬ ‫יש ענו מן הקדוש ברוך הוא‪ .‬אדם לחבירו בא‬ ‫ופן אורש וגנבתי‪ .‬הקיצה‪ ,‬אחי‪ ,‬ואל תתעלם‬
‫ולכן חכמה ובינה הולכים תמיד יחדיו‪ .‬וכך הם‬ ‫איש נבון וכו'‪[ .‬ופירושו]‪ :‬תמה אני‪ ,‬הנשכח‬ ‫לקשט כלות‪ ,‬לבקר חולים‪ ,‬לקבור מתים‪ ,‬לנחם‬ ‫לרפא מדוה הגאוה מנפשך וממידותיך‪,‬‬
‫מתפשטים בכל העולם]‪ .‬והוא אותיות (ר"ב)‪,‬‬ ‫כדין [הנמצא כזה אדם] אם נלך ונבקש‪[ ,‬שאם‬ ‫אבלים‪ ,‬והוא אומר לו אני גדול ועשיר ואני‬ ‫ברפואות אשר הוריתיך‪ ,‬ואל ימנעך מזה מה‬
‫[שמשמעותו] ר'‪ :‬ראשית חכמה‪[ ,‬הר' של‬ ‫נלך לחפש אדם כמוהו]‪ ,‬הנמצא [האם נצליח‬ ‫הולך‪ ,‬אבל הקדוש ברוך הוא (בראשית ג‪ ,‬א) ויבן‬ ‫שתראה עליו המון בני אדם מהתעלם לרפא‬
‫המלה רב מרמז על חכמה מפני שהוא האות‬ ‫למצוא כמוהו? והתשובה‪ ]:‬אין נבון וחכם‬ ‫את הצלע‪( ,‬שם יח‪ ,‬א) וירא אליו ה'‪( ,‬דברים לד‪,‬‬ ‫נפשותם מן המדוה [הזה]‪ ,‬ותאמר‪ :‬ימצאני‬
‫הראשונה של המלה "ראשית"‪ ,‬וראשית היא‬ ‫כמוך וגו'‪[ ,‬בודאי שלא נמצא]‪ ,‬כי לחקור מי‬ ‫מה שימצאם‪ ,‬כי העיור כשיזדמנו לו הכחלים‬
‫חכמה‪ ,‬כמ"ש‪ :‬ראשית חכמה יראת ה' וכו']‪.‬‬ ‫נבון וחכם‪[ ,‬כלומר המומחה שידע לחקור מי‬ ‫ו) ויקבור אותו בגי כו'‪ .‬וז"ל בהמשך‪:‬‬ ‫המועילים שיוכל להירפא בהם‪ ,‬כשהוא‬
‫(וב') היא בינה‪[ ,‬כי האות הראשונה של בינה‬ ‫הוא החכם ולקבוע מי הוא במדרגה שלך או‬ ‫והנה בפירוש הנראה מהמאמרים הנזכרים‪,‬‬ ‫מתעסק בהם‪ ,‬אין מן הזריזות שיתאחר מזה‪,‬‬
‫היא ב'‪ .‬והחיבור של חכמה שהיא ר' ובינה‬ ‫יותר ממך]‪ ,‬צריך שיהיה זה יותר נכון וחכם‬ ‫והנה שבמסכת מגלה וסוטה ימצא ענוה‬ ‫ויאמר‪ :‬ימצאני מה שימצא חברי העיורים‪,‬‬
‫שהיא ב'‪ ,‬הוא רב‪ ].‬וכל עניני ומשך העולם‬ ‫כמוך‪[ .‬וכיון שלא מצאנו כזה‪ ,‬ובפרט שכל‬ ‫ואילו היה אחד שומע אותו אומר המאמר‬
‫הזה‪[ ,‬וכל נושא של עולם הזה שהוא עניני‬ ‫חכמי מצרים לא השכילו לפתור את החלום‬ ‫למעלה בג' ראשונות וקוב"ה וכו'‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬היה לועג למאמרו ומסכל עצתו‪[ ,‬ומוציאו‬
‫"וכל מעשה"‪ ,‬שכל תנועה ומעשה וחידוש‬ ‫כיוסף‪ ,‬ולכן אין החכם והשופט שיוכל לשפוט‬ ‫והכלל הוא כי בכל האצילות ימצא הענוה‬
‫שמתהוה בכל רגע ומקום ובכל נפש]‪ ,‬הוא‬ ‫מי החכם כמוך‪ ,‬ולכן המסקנא שאתה החכם‬ ‫והכלל כל מדריגה כפי בחינתה‪ .‬בתיקונים (דף‬ ‫מכלל בעלי השכל]‪.‬‬
‫[ע"י] זווגים‪[ ,‬כלומר שכל מה שמופיע בעולם‬ ‫ביותר שיוכל לבצע את המשימה שהטלת על‬ ‫ו ע"א) פירשו שכינה נקראת ענוה‪ ,‬זה לשונו‪:‬‬ ‫וכפי זה עיין לנפשך‪ ,‬והשתדל לה בכל כחך‪,‬‬
‫הגשמי מקורו בעולמות העליונים הרוחניים‪,‬‬ ‫וענוה קטירא בדחילו‪ ,‬הדא הוא דכתיב (משלי‬ ‫ואל תתעלם ממה (תתעצל במה) שיועילך‬
‫החכם ונבון]‪.‬‬ ‫כב‪ ,‬ד)‪ ,‬עקב ענוה יראת ה'‪ ,‬מאן דאית ביה‬ ‫בעולם הזה ובעולם הבא‪ ,‬פן תמות מבלי‬
‫יראת ה' אייתי ליה לידי ענוה‪ ,‬דאיהי שכינתא‬