Page 272 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 272

‫‪Pg: 272 - 9-Front 21-06-16‬‬

‫נטילת לולב וברכתו |‬                                                     ‫רעח‬

                ‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫ויש באגידת וקשירת הלולב כמה חילוקי דינים‪ ,‬איך יאגדם‪ ,‬ובאיזה דבר‬
‫יאגדם‪ ,‬ובאיזה אופן לא יהיה בו משום חציצה‪ ,‬ויתבאר בע"ה בפנים‬

                                                               ‫במקומם‪.‬‬

        ‫סעיף א‬

‫סדר איגוד הלולב‬

                                                      ‫כמה מהמיני‪ ‬צרי‪ ‬שיקח למצוה‬

‫א‪ .‬מצות ארבעה מיני‪ ,‬שיטול כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬לולב אחד‪ ,‬ושתי ערבות‪,‬‬
                                                ‫ושלשה הדסי‪ ,‬ואתרוג אחדה‪.‬‬

                                                                            ‫בשעת הדחק‬

‫ב‪ .‬בשעת הדחק שאי‪ ‬הדסי‪ ‬מצוי‪ ‬ואינו יכול ליקח של אחרי‪‬ו‪ ,‬יכול ליטול‬
‫הדס אחד‪ ,‬ויזהר שלא יהיה קטו‪ ‬בראשוז‪ ,‬ויכול לבר‪ ‬עליוח‪ ,‬ויש מקילי‪‬‬

                      ‫אפילו בהדס אחד שקטו‪ ‬בראשוט‪ ,‬אול‪ ‬לא יבר‪ ‬עליוי‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫ח‪ .‬בשערי תשובה )ס"ק א'( הביא בש‪ ‬תשובת‬            ‫להכשיר אפילו בחד ולא קטי‪ ,‬אלא דלהידור‬
‫דבר שמואל )סימ‪ ‬פ"ד( שיטלו אותו בלא‬               ‫מצוה בעינ‪ ‬שלשה ובאתרא דלא שכיחי‬
‫ברכה‪ ,‬דאפילו שבשעת הדחק אפשר להקל‬                 ‫מוקמינ‪ ‬אדינא ומכשרינ‪ ‬בחד וקטי‪ ,‬וכ‪ ‬הלכה‬
‫בהדס אחד‪ ,‬הוא רק לעני‪ ‬נטילה ולא לעני‪‬‬            ‫למעשה מפי מורי‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬והביאו ג‪ ‬בדרכי משה‬
‫ברכה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬אמנ‪ ‬במשנ"ב )ס"ק ו'( כתב‬           ‫הארו‪ ‬ש‪) ‬ד"ה וא‪ ‬נקט‪ ,(‬אול‪ ‬כא‪ ‬פסק‬
‫שמהפרי מגדי‪) ‬א"א ס"ק א'( ומישועות יעקב )ס"ק‬
‫א'( משמע שיוכל ג‪ ‬לבר‪ ,‬ונראה שג‪ ‬המשנ"ב‬                       ‫הרמ"א שצרי‪ ‬אחד שאינו קטו‪.‬‬
‫נטה כ‪ ‬להלכה‪ ,‬עיי‪ ‬שעה"צ )אות ה'( שמשמע‬
‫שבאופ‪ ‬שאינו קטו‪ ‬ג‪ ‬הוא מסכי‪ ‬להורות‬             ‫ה‪ .‬הוא דעת הרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬ז'( שהלכה כר'‬
‫שיוכל לבר‪) ,‬אול‪ ‬מדברי השעה"צ אות ד' מוכח‬                       ‫טרפו‪ ,‬וכ‪ ‬פסק בשו"ע כא‪.‬‬

                                         ‫להיפ‪.(‬‬  ‫ו‪ .‬כי א‪ ‬יכול ליקח של אחרי‪ ,‬בודאי יקח של‬
                                                  ‫אחרי‪ ,‬ובבכורי יעקב )ס"ק ב'( מצדד קצת‬
‫ט‪ .‬הוא דעת הרמב"‪) ‬בהלכות לולב סו‪ ‬עני‪ ‬הדס‬       ‫להקל בזה‪ ,‬וכתב במשנ"ב )ס"ק ה'( שאי‪ ‬להקל‬
‫קטו‪ ,(‬והביאו במג"א )ס"ק א'( וכתב עליו‪,‬‬           ‫בזה אלא בשאר ימי‪ ‬ולא ביו‪ ‬הראשו‪ ‬שהוא‬

        ‫'וכדאי הוא לסמו‪ ‬עליו בשעת הדחק'‪.‬‬                                               ‫דאורייתא‪.‬‬

‫י‪ .‬כ‪ ‬הוא במשנ"ב )ס"ק ו'(‪ ,‬כי בזה ג‪ ‬דעת‬          ‫ז‪ .‬רמ"א כא‪ ,‬כי יש לסמו‪ ‬על הפוסקי‪ ‬שפסקו‬
‫הישועות יעקב הוא שלא יבר‪ ,‬וא‪ ‬שבפרי‬              ‫כר' עקיבא‪ ,‬וכדעת ר' טרפו‪ ‬שסגי באחד‬

                                                                                     ‫שאינו קטו‪.‬‬
   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276   277