Page 277 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 277 - 9-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬א | סדר איגוד הלולב רפג‬

‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שקושרי‪ ‬קשר אחד ואחר כ‪ ‬כורכי‪ ,‬ולכ‪ ‬כתב‬ ‫אלא ביו‪ ‬טוב שאסור לקשור‪ ,‬ומדבריו נראה‬
‫לעשות את הקשר בדר‪ ‬אחר‪ ,‬ולא כתב 'האגוד'‬ ‫שדוקא בחול מותר לעשות קשר זה )דהראבי"ה(‬
‫או 'הכריכה'‪ ,‬כי איירי בעני‪ ‬עשיית קשר אחד‪,‬‬ ‫אבל ביו‪ ‬טוב אסור לעשות קשר זה‪ ,‬וא‪ ‬כ‪‬‬
‫ועל זה כתב וכ‪ ‬נוהגי‪ ,‬כי הלא היש שכתבו‬ ‫נפל כל מה שכתבנו למעלה מצד הסברא‪,‬‬
‫הוא המרדכי שהביא את דברי הראבי"ה‪ ,‬וש‪‬‬ ‫וראיתי במפרשי השו"ע שלא נחתי לזה מאי‬
‫כתב שעושי‪ ‬כריכה ע‪ ‬קשר אחד‪ ,‬ולמה נאמר‬ ‫טעמא יש לאסור קשר זה שאינו עושה קשר‬
‫ששינה הרמ"א את דבריו ממה שכתב בדרכי‬ ‫על גבי הקשר כמשנ"ת לעיל‪ .‬ובבכורי יעקב‬
‫משה‪ ,‬וא‪ ‬נאמר שחזר בו‪ ,‬היה לו לפרש ולומר‬ ‫)ש‪ (‬התרע‪ ‬על המג"א בבקשת מחילתו‬
‫ולא יקשור כדי שלא נטעה לומר בדבריו שה‪‬‬ ‫שהטעה את רוב העול‪ ‬שהבינו מדבריו שג‪‬‬
‫על פי מה שכתב בדרכי משה שמותר ג‪ ‬לקשור‬ ‫בחול אי‪ ‬צרי‪ ‬לקשור אפילו קשר אחד ודי‬
‫קשר אחד‪ ,‬וג‪ ‬בהכרח יש לומר שכוונתו ע‪‬‬ ‫בכריכה בעלמא‪ ,‬וכתב על זה שהוא דוקא ביו‪‬‬
‫קשירה כי א‪ ‬כוונתו בלא קשירה דוקא‪ ,‬הלא‬
‫אינו דברי הראבי"ה‪ ,‬ובאמת שהמציי‪ ‬ציי‪ ‬שהוא‬ ‫טוב‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫מהטור‪ ,‬וכבר העירו עליו שהוא ט"ס שהטור לא‬
‫ס"ל כ‪ ,‬וג‪ ‬הגר"א בביאורו ציי‪ ‬לדברי המרדכי‪,‬‬ ‫ולולא דמסתפינא מחבראי וכל שכ‪ ‬מרבותי‬
‫אלא שכתב להעיר שהמרדכי לא כתב בכריכה‬ ‫הייתי אומר דבר חדש‪ ,‬וא‪ ‬על פי שלא ראיתי‬
‫בלבד אלא ע‪ ‬קשירה דוקא‪ ,‬ועל פי מה‬ ‫לאחד מהפוסקי‪ ‬שיכתוב כ‪ ‬עכ"ז אכתוב וה'‬
‫שכתבנו הכל ניחא שבאמת הרמ"א כוו‪ ‬כ‪‬‬ ‫ינחנו במעגלי צדק שלא אכשל בדבר הלכה‪,‬‬
‫בדבריו‪ ,‬ואכ‪ ‬קשר וכריכה על גביו מותר‬ ‫הנה כל המעיי‪ ‬רואה שאי‪ ‬הדברי‪ ‬מחוורי‪‬‬
‫לעשותו בשבת ואי‪ ‬עליו איסור עשיית קשר‪,‬‬ ‫בעני‪ ‬זה‪ ,‬תחילה נדייק בדברי הרמ"א‪ ,‬שכתב‬
‫ואולי ג‪ ‬הפרמ"ג הבי‪ ‬כ‪ ,‬עיי‪ ‬בדבריו )א"א ס"ק‬ ‫'ויש מי שכתבו לעשות הקשר בדר‪ ‬אחר‪,‬‬
‫ג'( שכתב 'וא‪ ‬בחול נוהגי‪ ‬לתחוב בלבד'‪,‬‬ ‫שכורכי‪ ‬סביבות וכו'‪ ,‬הנה תראה שינוי בדקדוק‬
‫תראה מלשונו שדיבר רק על התחיבה ולא על‬ ‫הלשו‪ ‬שפתח בקשר וסיי‪ ‬בכריכה‪ ,‬שהיה צרי‪‬‬
‫הכריכה הקוד‪ ‬לתחיבה‪ ,‬על כרח‪ ‬שבעצ‪‬‬ ‫לכתוב ויש שכתבו לעשות 'האגד' בדר‪ ‬אחר‪,‬‬
‫הקשירה שוה בי‪ ‬בחול ובי‪ ‬ביו‪ ‬טוב‪ ,‬אלא‬ ‫ולמה כתב הלשו‪ ‬הקשר‪ ,‬ועוד‪ ,‬נחזי אנ‪ ‬בדברי‬
‫שלעני‪ ‬התחיבה ש‪ ‬הוא הנפקא מינה שבחול‬ ‫הרמ"א עצמו בדרכי משה הארו‪ ‬שכתב‬
‫יסיי‪ ‬האגד על ידי קשר או עניבה על גבו‪,‬‬ ‫'והראבי"ה כתב ואנ‪ ‬נהיגינ‪ ‬בקשר של לולב‬
‫וביו‪ ‬טוב רק יתחוב‪ ,‬ועל זה כתב שג‪ ‬בחול‬ ‫לקשור פע‪ ‬אחת ושוב מתעגל וכורכו סביב‬
‫נוהגי‪ ‬לתחוב בלבד‪ ,‬כי לא איירי מכריכה‬ ‫ומתו‪ ‬כ‪ ‬מהדקו יפה כאילו קושרו בשני ראשי‬
‫ותחיבה בלבד אלא בקשירה‪ ,‬אלא שתוחבי‪ ‬את‬ ‫האיגוד שתי פעמי‪ ‬עכ"ל‪ ,‬והוסי‪ ‬על זה הרמ"א‬
‫הראשי‪ ‬ואי‪ ‬קושרי‪ ‬עוד‪ ,‬וכ‪ ‬בסימ‪ ‬שי"ז‬ ‫בדרכי משה 'וכ‪ ‬אנו נוהגי‪ ‬א‪ ‬בחול'‪ ,‬דלא‬
‫)משבצ"ז ס"ק ז'( כתב שביו‪ ‬טוב נוהגי‪ ‬בתחיבה‪,‬‬ ‫כמשמעות דברי הטור לקמ‪ ‬וכו'‪ ,‬עכ"ל הדרכי‬
‫ולא כתב בכריכה ותחיבה‪ ,‬משמע מדבריו‬ ‫משה‪ ,‬הרי לפנינו שהראבי"ה כתב שביו‪ ‬טוב‬
‫שעיקר הנפקא מינה הוא מה יעשה על הקשר‬ ‫עושי‪ ‬קשר אחד וכריכה‪ ,‬ועל זה הוסי‪ ‬הרמ"א‬
‫האחד‪ ,‬העניבה על גביו או התחיבה‪ ,‬שהעניבה‬ ‫שכ‪ ‬מנהגינו 'א‪ '‬בחול‪ ,‬ומדבריו נשמע שביו‪‬‬
‫אסור והתחיבה מותר‪ ,‬עיי‪ ‬עוד ש‪ ‬ואינו מוכרח‪.‬‬ ‫טוב בודאי עושי‪ ‬כ‪ ,‬וכ‪ ‬הוא בדרכי משה‬
‫הקצר ע"ד הב"י שהביא את דברי הראבי"ה כתב‬
‫הנה בודאי כל הפוסקי‪ ‬כא‪ ‬לא הבינו כ‪‬‬
‫בדברי הרמ"א ואדרבא מדברי הגר"א והבכורי‬ ‫וכ‪ ‬אנו נוהגי‪' ‬א‪ '‬בחול‪.‬‬
‫יעקב ומשנ"ב נראה להדיא שלא למדו כ‪ ‬וכתבו‬
‫ועל פי זה נראה לומר שמה שכתב הרמ"א‬
‫'ויש שכתבו לעשות הקשר בדר‪ ‬אחר שכורכי‪‬‬
‫וכו'‪ ,‬אי‪ ‬הכונה שכורכי‪ ‬גרידא בלא קשר‪ ,‬אלא‬