Page 278 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 278

‫‪Pg: 278 - 9-Back 21-06-16‬‬                   ‫רפד‬

‫נטילת לולב וברכתו |‬

                ‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫וכ‪ ‬יכול לעשות ג‪ ‬לכתחילה בחול‪ ,‬לקשור קשר אחד ע‪ ‬עלה של לולב‪,‬‬
‫ויכרו‪ ‬את קצות העלה סביב המיני‪ ,‬ויתחוב את הקצות בתו‪ ‬הכריכה‪ ,‬כי הוא‬

                                                                ‫נחשב לאגד נכו‪‬כז‪.‬‬

                                                           ‫סדר אגידת הלולב ע‪ ‬מיניו‬

‫ז‪ .‬וככה הוא סדר אגידת המיני‪ ‬יחדיו‪ ,‬יקח את הלולבכח ויאגוד בימינו את‬
‫שלשה בדי הדסכט‪ ,‬ובשמאלו שני בדי הערבותל‪ ,‬וג‪ ‬מי שהוא איטר יד יקשור‬

                                              ‫את ההדסי‪ ‬בימי‪ ‬של כל העול‪‬לא‪.‬‬

‫ויש הנוהגי‪‬לב לאגוד השלשה הדסי‪ ‬אחד בימי‪ ‬הלולב ואחד בשמאלו ואחד‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫העתיק קצת כלשו‪ ‬זה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬והובא בפתחי‬        ‫בפירוש לאיסור בזה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬על עיקר הדי‪‬‬
                                  ‫תשובה )כא‪.(‬‬  ‫מצאתי הרבה אחרוני‪ ‬בהלכות שבת שמתירי‪‬‬
                                                ‫לעשות קשר וכריכה על גביו בשבת‪ ,‬ובפרט‬
‫כט‪ .‬ויש שלוקחי‪ ‬תשעה בדי הדס על פי דברי‬         ‫שהראבי"ה כתב לעשות כ‪ ‬ביו‪ ‬טוב‪ ,‬וא‪ ‬שלא‬
‫האר"י ז"ל‪ ,‬ועיי‪ ‬בשו"ת אבני צדק )או"ח‬           ‫כתב בפירוש לעשות כ‪ ‬ביו"ט‪) ,‬וג‪ ‬אפשר לדייק‬
‫סימ‪ ‬פ"ה( שהרבה להוכיח שאי‪ ‬בזה עני‪ ‬על פי‬
‫קבלה ולא כ‪ ‬הוא פירוש דברי האר"י ז"ל עיי‪‬‬       ‫מדבריו שכונתו בחול כי כתב שג‪ ‬בקשר הציצית עושי‪‬‬
‫ש‪ ,‬והעיד שראה את זקינו הרה"ק בעל שו"ת‬
‫השיב משה זי"ע שלקח רק שלשה בדי‪ ,‬ועיי‪‬‬          ‫כ‪ ,‬וזה בודאי איירי בחול( אבל מדברי המרדכי נראה‬
‫ש‪ ‬שכתב ליישב טע‪ ‬מנהג הלוקחי‪ ‬תשעה‬             ‫שהבי‪ ‬מדבריו להתיר ביו‪ ‬טוב‪ ,‬ובפרט מדברי‬
                                                ‫הדרכי משה‪ ,‬לכ‪ ‬עכ"פ לעני‪ ‬הלכה אפשר‬
            ‫בדי הדסי‪ ‬על פי סברא‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
                                                                                    ‫להקל בזה‪.‬‬
‫ל‪ .‬כ‪ ‬כתב בשל"ה )סוכה פרק נר מצוה ד"ה מטה(‬
‫בש‪ ‬מטה משה )סימ‪ ‬תתקכ"ו(‪ ,‬והובא במג"א‬          ‫כז‪ .‬כ‪ ‬כתב במג"א )ס"ק ג'(‪ ,‬ועל פי מה שנתבאר‬
‫)ס"ק ד'(‪ ,‬וכ‪ ‬פסק במשנ"ב )ס"ק י"ב(‪ ,‬וכ‪ ‬מנהג‬    ‫לעיל בהערה הקודמת לא יקשה מה‬
                                                ‫שהקשו עליו הבכורי יעקב )ס"ק ג'(‪ ,‬והמשנ"ב‬
                                    ‫רוב העול‪.‬‬
                                                                                      ‫)ס"ק י"א(‪.‬‬
‫לא‪ .‬כ‪ ‬מצדד בפרי מגדי‪) ‬א"א ס"ק ד'(‪ ,‬וכ‪ ‬נראה‬
‫דעת המשנ"ב )ס"ק י"ב(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בע‪ ‬השדה‬          ‫כח‪ .‬ולכתחילה יקח‪ ‬כסדר הזה דוקא‪ ,‬שכ‪‬‬
‫)ס"ק ו'(‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬שהארי‪ ‬בכל דיני איטר‪ ,‬אמנ‪‬‬   ‫כתב בעל העיטור )הלכות ציצית שער א'(‬
‫בבכורי יעקב )ס"ק ט'( מפקפק הרבה בזה‪ ,‬ודעתו‬      ‫'ומסתברא ל‪ ‬בד' מיני‪ ‬שבלולב נמי מצוה‬
‫נוטה שהאיטר יקשור את ההדסי‪ ‬בימי‪ ‬דידיה‪,‬‬        ‫להקדי‪ ‬לולב להדס‪ ,‬והדס לערבה כסדר‬
‫וכמדומה שמנהג העול‪ ‬לקשור בימי‪ ‬דעלמא‪.‬‬          ‫הכתוב‪ ,‬וא‪ ‬לא הקדי‪ ‬יצא'‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬בשער‬
                                                ‫החדש )אות מ"ג( שכונתו שבשעה שאוגד‪ ‬יחד‬
‫לב‪ .‬כ‪ ‬הביא במג"א )ס"ק ד'( בש‪ ‬כתבי האר"י‬       ‫יעשה כסדר הזה‪ ,‬ותמה על שהדי‪ ‬הזה לא נזכר‬
‫)פרי ע‪ ‬חיי‪ ‬שער הלולב סו‪ ‬פ"א(‪ ,‬וכ‪ ‬העתיקו‬     ‫בשו‪ ‬מקו‪ ‬בפוסקי‪ ,‬ומכל זה הסיק שכתב‬
‫הרבה אחרוני‪ ,‬וכ‪ ‬כתב הרב התניא )בפסקי‬          ‫כ‪ ‬רק למ"ד שהד' מיני‪ ‬מעכבי‪ ‬זה את זה‪,‬‬
‫הסידור( לנהוג למעשה‪ ,‬וההדס האמצעי יהיה‬          ‫אבל לדיד‪ ‬שאינ‪ ‬מעכבי‪ ‬ליקח‪ ‬יחד ואיזה‬
‫נוטה לצד ימי‪ ,‬עיי‪ ‬כ‪ ‬החיי‪) ‬ס"ק ט"ו(‪ ,‬ושכ‪‬‬    ‫מה‪ ‬שירצה יקדי‪ ,‬ולכ‪ ‬לא הביאו הרמב"‪‬‬
                                                ‫עיי‪ ‬ש‪ ,‬אול‪ ‬בארחות חיי‪) ‬הלכות לולב(‬
   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283