Page 279 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 279

‫‪Pg: 279 - 9-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬א | סדר איגוד הלולב רפה‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫באמצע‪ ,‬ושני הערבות אחד בימי‪ ‬ואחד בשמאל‪ ,‬ומנהג רוב העול‪ ‬לעשות‬
                                                                   ‫כדר‪ ‬הראשו‪‬לג‪.‬‬

‫ויקשור ההדס גבוה יותר מ‪ ‬הערבהלד‪ ,‬וישפיל את המיני‪ ‬מהלולב כדי שישאר‬
‫טפח משדרת הלולב למעלה מה‪‬לה‪ ,‬ויראה שקצות המיני‪ ‬יגיעו למטה כדי‬

  ‫שכשיטול את המיני‪ ‬יהיו כל קצוות המיני‪ ‬בידולו‪ ,‬ולא יאחוז רק בלולבלז‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫הטע‪ ‬כי הוזכר תחילה בפסוק‪ ,‬ועוד שיראוהו‬           ‫נהג הרדב"ז )חלק א' סימ‪ ‬ק"ע(‪ ,‬אמנ‪ ‬מרנא‬
‫שהוא מבר‪ ‬עליו ולא יאמרו שהוא מבר‪ ‬בלא‬            ‫החת‪ ‬סופר זי"ע נהג לסדר ההדסי‪ ‬אחד‬
‫הדס‪ ,‬והגר"א )אות ז'( כתב הטע‪ ‬כי אמרו‬             ‫מימי‪ ‬הלולב ואחד באמצע על השדרה מבחו‪‬‬
‫במדרש )ויקרא רבה ל'‪ ,‬י"ג( שההדס דומה לעיני‪‬‬       ‫ואחד באמצע בפני‪ ‬על פני הלולב‪ ,‬ושני בדי‬
‫והערבה לשפתיי‪ ,‬והעיני‪ ‬גבוהי‪ ‬יותר מ‪‬‬            ‫ערבה משמאל‪ ,‬וכ‪ ‬נהג אחריו בנו הכתב סופר‬
                                                  ‫זי"ע )מנהגי חת‪ ‬סופר פרק ח' הערה ז'(‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪‬‬
      ‫השפתיי‪) ‬כ‪ ‬ביאר דבריו בע‪ ‬השדה ס"ק ד'(‪.‬‬
                                                             ‫שהוא כעי‪ ‬פשרה בי‪ ‬שני השיטות‪.‬‬
‫לה‪ .‬כדי שיוכל לנענע בו‪ ,‬כ‪ ‬כתב בשו"ע )סימ‪‬‬
‫תר"נ סעי‪ ‬ב'( בש‪ ‬יש מי שאומר‪ ,‬וכ‪ ‬פסק‬            ‫לג‪ .‬ועיי‪ ‬בפרי מגדי‪ ‬שאי‪ ‬לעשות כ‪ ‬אלא מי‬
                                                  ‫שהוא מוחזק בחסידות‪ ,‬ובצינעה ולא‬
      ‫בשו"ע התניא )ש‪ ‬סעי‪ ‬ב'( לעני‪ ‬מעשה‪.‬‬        ‫בפרהסיא‪ ,‬ולכ‪ ‬לא העתיקו במשנ"ב לעני‪‬‬
                                                  ‫מעשה )כ‪ ‬כתב בשעה"צ אות י"א(‪ ,‬אול‪ ‬בשו"ע‬
                                ‫לו‪ .‬רמ"א כא‪.‬‬     ‫התניא )סעי‪ ‬ט'( הביא שיש נוהגי‪ ‬כ‪ ‬ולא כתב‬
                                                  ‫שרק מי שמוחזק בחסידות יעשה כ‪ ,‬וכ‪ ‬כתב‬
‫לז‪ .‬וא‪ ‬אחז בידו רק בלולב ונטל על ידי זה‬          ‫ביפה ללב )כא‪ (‬שכיו‪ ‬שכ‪ ‬נוהגי‪ ‬צרי‪ ‬לנהוג‬
‫ג‪ ‬המיני‪ ‬הקשורי‪ ‬בו‪ ,‬יצא‪ ,‬כי נטילה על‬            ‫כ‪ ,‬שמנהג הוא מתת אלקי‪ ‬לבני אד‪ ‬לענות‬
‫ידי דבר אחר שמה נטילה‪ ,‬אלא שלכתחילה‬               ‫בו‪ ,‬וכפרש"י )קהלת ג'‪ ,‬י'( שהמנהג נת‪ ‬אלקי‪‬‬
‫אי‪ ‬לעשות כ‪ ,‬עיי‪ ‬בשו"ת בני‪ ‬שלמה )סימ‪‬‬          ‫להתנהג כ‪ ,‬ונת‪ ‬לזה מקור בזוה"ק להמנהג עיי‪‬‬
‫מ"ח( שנסתפק בזה‪ ,‬ובשדי חמד )כללי‪ ‬ל' קמ"א‬         ‫ש‪ ,‬ועיי‪ ‬שו"ת התעוררות תשובה )חלק ב' סימ‪‬‬
‫אות ס"ט(‪ ,‬אמנ‪ ‬בשו"ע התניא )סעי‪ ‬י' בסוגר(‬        ‫כ"ח( שבלי ספק מנהגינו על פי השל"ה נהגו כ‪‬‬
‫כתב להדיא שיצא‪ ,‬וכ‪ ‬במשנ"ב )ס"ק י"ג( בש‪‬‬          ‫על פי גדולי עול‪ ‬שהנהיגו כ‪ ‬ויסודת‪ ‬בהררי‬
‫הגר"א‪ .‬ועיי‪ ‬בע‪ ‬השדה )אות ב'( שכתב לדייק‬         ‫קודש‪ ,‬והביא ראיה לזה מתיקוני זהר )ד‪ ‬קל"ג‬
‫בדברי הרמ"א שכתב שישפיל‪ ‬כדי שיטול כל‬             ‫ע"א דפוס מנטובה‪ ,‬ד"ה פתח ואמר זאת קומתי‪,(‬‬
‫שלשה מיני‪ ‬בידו בשעת ברכה‪ ,‬ונראה שרק‬               ‫שמבואר ש‪ ‬שההדס בימי‪ ‬והערבה בשמאל‪.‬‬
‫בשעת ברכה צרי‪ ‬שיהיו כול‪ ‬בידו‪ ,‬כדי‬
‫שתחול הברכה על כל המיני‪ ‬אבל מצד‬                  ‫ובזמנינו מי שמנהג אבותיו או רבותיו לעשות‬
‫הלקיחה אי‪ ‬בזה שו‪ ‬חשש אפילו לכתחילה‪,‬‬             ‫כהאריז"ל אי‪ ‬בזה משו‪ ‬מחזי כיוהרא‪ ,‬א‪ ‬ג‪‬‬
‫וכתב לדייק כ‪ ‬בדברי שו"ע התניא שכתב 'וא‪‬‬          ‫הוא יעשה כ‪ ,‬כי הוא מוב‪ ‬לכל שהוא מחזיק‬
‫לא השפיל וכו' הרי זה מותר'‪ ,‬מלשו‪ ‬זה נראה‬         ‫במנהג אבותיו‪ ,‬ולכ‪ ‬מי שידוע לו שהוא נוהג‬
‫שהוא לשו‪ ‬לכתחילה‪ ,‬ולכ‪ ‬כתב שבשעת‬
‫הנענועי‪ ‬וההקפות אי‪ ‬צרי‪ ‬שיתפוס כול‪‬‬                                 ‫במנהג זה יכול לעשות כ‪.‬‬

                                           ‫בידו‪.‬‬  ‫לד‪ .‬והטע‪ ‬על פי הקבלה‪ ,‬כ‪ ‬כתב במג"א )ס"ק‬
                                                  ‫ד'(‪ ,‬בש‪ ‬דרכי משה‪ ,‬ובלבוש )סעי‪ ‬א'( כתב‬
‫בב‪ ‬איש חי )שנה א' האזינו או י"ד( כתב על פי‬
‫קבלה לתפוס בסו‪ ‬הלולב דוקא ולא באמצעו‪,‬‬
   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284