Page 275 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 275 - 9-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬א | סדר איגוד הלולב רפא‬

‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫]ד[ יש שנותני‪ ‬את הלולב ומיניו בקושיק'ל ואי‪ ‬קושרי‪ ‬עוד קשר על גביו‪,‬‬
‫וחושבי‪ ‬את ההכנסה לקוישק'ל לקשירה‪ ,‬אמנ‪ ‬יזהרו שיהיו המיני‪ ‬נאחזי‪ ‬ש‪‬‬

‫יחד היטבכב‪ ,‬ולא ישמטו לצדדי‪ ‬כאשר אוחז למטה את הלולב לבדכג‪.‬‬

‫]ה[ ויש שעושי‪ ‬כריכה כמו 'טבעות' מעלי לולב‪ ,‬והיינו שכופלי‪ ‬את העלי‪‬‬
‫באופ‪ ‬שה‪ ‬נאחזי‪ ‬היטב אחד באחד‪ ,‬בלא קשירה כלל‪ ,‬ותוחבי‪ ‬את המיני‪‬‬

‫בתו‪ ‬עיגול הטבעת בהידוקכד‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫ועיי‪ ‬מה שכתב כ"ק מוח"ז בשו"ת אבני צדק‬ ‫זהב‪' ,‬מכל מקו‪ ‬אי‪ ‬זה ואנוהו אלא מה‬
‫)או"ח סימ‪ ‬פ"ד( שהמנהג שלא לכרו‪ ‬כל אור‪‬‬ ‫שהתורה מיפה עלינו‪ ,‬ולא מה שאנו ממציאי‪‬‬
‫ההדסי‪ ‬בהלולב‪ ,‬אלא מקצתו מכור‪ ‬ומקצתו‬ ‫יפויי‪ ‬והדורי‪ ,‬על כ‪ ‬עיקר ואנוהו לאגדו במינו‬
‫מגולה‪ ,‬משו‪ ‬נוי והידור‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬וכ‪ ‬המנהג‬ ‫ממש‪ ,‬ולעשותו שני קשרי‪ ‬זה על זה‪ ,‬ולא כמו‬
‫בזמנינו ברוב המקומות‪ .‬ועיי‪ ‬ברש"י )ד‪ ‬מ"ב ע"א‬ ‫שנוהגי‪ ‬לעשות כמי‪ ‬טבעות של עלי לולב יפה‬
‫ומהודר ומכניסי‪ ‬בו ההדסי‪ ‬והערבות‪ ,‬שזה‬
‫ד"ה והא( שמשמע שהאגד היו אוגדי‪ ‬למטה‪.‬‬ ‫אינו 'ואנוהו' שאמרה תורה‪ ,‬אלא צרי‪ ‬לקשור‬
‫קשר על גבי קשר‪ ,‬או בעלה של ירק‪ ,‬א‪ ‬אחר‬
‫כא‪ .‬ונראה שיכול ג‪ ‬כ‪ ‬לעשות את הקשר על‬ ‫כ‪ ‬יכול לייפותו משו‪ ‬חיבוב מצוה‪ ,‬כמו שציפו‬
‫הבית יד )הקושיק'ל(‪ ,‬כי הרי הוא עשוי מעלי‬ ‫קרני שור של שלמי ביכורי‪ ‬בזהב משו‪ ‬חיבוב‬
‫הלולב וכל שהוא מינו אינו חוצ‪ ,‬וכיו‪ ‬שה‪‬‬ ‫מצוה‪ ,‬הכי נמי אחר שאגדוהו מלמטה במינו‬
‫אגודי‪ ‬יחד בקשר נכו‪ ,‬יכול לעשותו ג‪ ‬על‬ ‫שזהו ואנוהו של תורה‪ ,‬חזרו ואגדו בגמוניות‬
‫של זהב משו‪ ‬חבוב מצוה‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ועל פי זה‬
‫הבית יד‪.‬‬ ‫נוהגי‪ ‬לקשור את המיני‪ ‬יחד למטה בעלה של‬
‫לולב וג‪ ‬נותני‪ ‬אותו בתו‪ ‬הבית הקלוע‬
‫כב‪ .‬כי סומכי‪ ‬על דעת תשובת אגורה באהל‪‬‬ ‫להידור מצוה‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בביכורי יעקב )ס"ק ח'(‬
‫שנתבאר לעיל‪.‬‬ ‫שערער על המנהג שעושי‪ ‬טבעות ובו מכניסי‪‬‬
‫את הלולב ומיניו שאי‪ ‬יוצאי‪ ‬בזה מצות אגד‬
‫כג‪ .‬כי טע‪ ‬המקילי‪ ‬בזה הוא כי הוא נחשב‬ ‫הלולב‪ ,‬כיו‪ ‬שצרי‪ ‬קשר האסור בשבת וי‪ ‬טוב‪,‬‬
‫לאיגוד כי הוא מאוגד היטב ונחשב כהרבה‬ ‫וג‪ ‬צרי‪ ‬להיות בחוזק שלא יוכלו ליפרד‬
‫קשרי‪ ‬יחד‪ ,‬וא‪ ‬אינו מאוגד היטב והמיני‪‬‬ ‫המיני‪ ‬א‪ ‬לא יפתח הקשר‪ ,‬ולכ‪ ‬כתב שיקשרו‬
‫נשמטי‪ ‬כאשר אוחז את הלולב בידו‪ ,‬אינו‬ ‫את המיני‪ ‬למטה מהטבעות בקשר גמור‪ ,‬עיי‪‬‬
‫ש‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בכ‪ ‬החיי‪) ‬ס"ק י"א( שהנכו‪‬‬
‫נחשב לאגד כלל‪.‬‬ ‫לקושר‪ ‬יחד ואחר כ‪ ‬לתוחב‪ ‬בבית יד‪ ,‬א‪‬‬
‫חפ‪ ‬בבית יד‪ ,‬כדי לצאת כל השיטות‪ .‬ומוח"ז‬
‫כד‪ .‬עיי‪ ‬מנהג ישראל תורה )כא‪ ‬אות א'( שכתב‬ ‫הגאו‪ ‬בעל שבט הלוי זצ"ל היה נוהג לקשור‬
‫ליישב מנהג העול‪ ‬על פי מה שכתב‬ ‫למטה בקשר ממש‪ ,‬והיה מהדק אותו היטב‪,‬‬
‫בשבילי דוד )סימ‪ ‬כ"ה אות ו'( לגבי קשר התפילי‪‬‬ ‫אבל בשלשה הקשרי‪ ‬שעל הלולב לא היה‬
‫שכשמהודק היטב תו‪ ‬הכפל נקרא קשר‪ ,‬עיי‪‬‬ ‫קושר קשר על גבי קשר‪ ,‬אלא היה משי‪ ‬את‬
‫ש‪ ,‬ולכ‪ ‬הטבעות הנזכרות הלא עשוי באופ‪ ‬זה‬
‫שמהודק היטב בתו‪ ‬הכפל וג‪ ‬כרו‪ ‬היטב אחר‬ ‫הטבעות כנהוג‪.‬‬
‫כ‪ ,‬שפיר דמי‪ ,‬ובפרט שיש לסמו‪ ‬על דעת‬
‫תשובת האגורה באהל‪ ‬שאי‪ ‬צרי‪ ‬קשר ממש‪,‬‬
‫אלא צרי‪ ‬אגד‪ ,‬והרי נתקיי‪ ‬ג‪ ‬האגד וג‪ ‬הקשר‬

‫לכמה שיטות‪ ,‬ושפיר יש לה‪ ‬על מי לסמו‪.‬‬