Page 273 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 273 - 9-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬א | סדר איגוד הלולב רעט‬

‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫לקיחה לכל אחד ואחד‪ ,‬לצאת על ידי הש"‪‬‬

‫ג‪ .‬וצרי‪ ‬כל אחד ואחד ליטל‪ ‬בעצמו‪ ,‬ואי‪ ‬יכול לצאת במה שנוטל השליח‬
‫ציבור ויכוי‪ ‬לצאת ויענה אמ‪ ‬על ברכתויא‪ ,‬ואפילו בשאר ימי‪ ‬שהמצוה‬

‫מדרבנ‪ ‬צרי‪ ‬ליטול הלולב בעצמויב‪.‬‬

‫אגידת הלולב ומיניו‬

‫ד‪ .‬מצוה לאגד את הלולב ע‪ ‬ההדסי‪ ‬והערבות יחד‪ ,‬כדי לקיי‪' ‬זה קלי ואנווהו‬
‫‪ ‬התנאה לפניו במצות'‪.‬‬

‫מעיקר הדי‪ ‬יכול לאגדו בכל מי‪ ‬שירצה‪ ,‬ואפילו בחוטי זהב וכס‪ ,‬ואי‪ ‬בזה‬
‫לא משו‪' ‬בל תוסי‪ '‬על המיני‪‬יג‪ ,‬ולא משו‪' ‬חציצה' בעת שנוטל את המיני‪‬יד‪,‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫וכתב שג‪ ‬בשאר ימי‪ ‬צרי‪ ‬לקיחה לכל אחד‬ ‫מגדי‪ ‬משמע שיכול ג‪ ‬לבר‪ ,‬מכל מקו‪ ‬יחיד‬
‫ואחד‪ ,‬ועל הקושיא למה השמיט הרמב"‪ ‬די‪‬‬ ‫הוא נגד כל הפוסקי‪ ,‬ולכ‪ ‬הסיק )בשעה"צ אות‬
‫זה‪ ,‬הוא קושיא גדולה‪ ,‬ומיהו שערי תירוצי‪ ‬לא‬ ‫ה'( שלעני‪ ‬מעשה לא נראה להורות לבר‪ ‬עליו‪,‬‬
‫ננעלו‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬שהארי‪ ‬וכתב שהרמב"‪ ‬לא‬ ‫ג‪ ‬כי רוב הפוסקי‪ ‬אי‪ ‬סוברי‪ ‬כהרמב"‪ ,‬אול‪‬‬
‫היה צרי‪ ‬לדרש זה‪ ,‬כיו‪ ‬דלא שנא משאר מצות‬ ‫בשו"ע התניא )סעי‪ ‬א'( כתב שבשעת הדחק‬
‫שבגופו שאי‪ ‬מועיל שליחות‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬והביאו‬ ‫יוצא ידי חובתו בהדס אחד קטו‪ ,‬ולא כתב א‪‬‬
‫יבר‪ ‬עליו‪ ,‬אלא שמפשטות לשונו נראה שיבר‪,‬‬
‫במשנ"ב )ס"ק ב'(‪.‬‬
‫עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫אמנ‪ ‬בעמודי אש )סימ‪ ‬ו'( הביא לשו‪ ‬האגודה‬
‫שכתב 'וסו‪ ‬פרק לולב וערבה נמי דרשינ‪‬‬ ‫יא‪ .‬כ‪ ‬מפורש בגמ' )סוכה מ"א ע"ב(‪ ,‬וכ‪ ‬פסקו‬
‫מולקחת‪ ‬שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד‪ ,‬אבל‬ ‫הפוסקי‪ ‬שצרי‪ ‬שיהיה לקיחה לכל אחד‬
‫מאותו יו‪ ‬טוב ואיל‪ ‬יכול שליח ציבור לטול‬
‫ולפטור כל הקהל'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ועיי‪ ‬בספר ע‪ ‬השדה‬ ‫ואחד‪.‬‬
‫)כא‪ ‬ס"ק א'( שהוכיח שבודאי יש ט"ס בדברי‬
‫האגודה‪ ,‬וכונתו רק לעני‪ ‬הברכה ולא לעני‪‬‬ ‫יב‪ .‬עיי‪ ‬שו"ת חת‪ ‬סופר )או"ח סימ‪ ‬קפ"ב(‬
‫הנטילה עצמו‪ ,‬שמיו‪ ‬שני ואיל‪ ‬יכול הש"‪‬‬ ‫במעשה שהיה בעיר גדולה לאלקי‪ ‬בשנת‬
‫לפטור את הקהל בברכה‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬טע‪ ‬החילוק‪.‬‬ ‫תקע"ד לפ"ק לא היה בבית הכנסת שלה‪ ‬אלא‬
‫אתרוג אחד‪ ,‬וציוה הגדול שיקח הש"‪ ‬עבור‬
‫יג‪ .‬כיו‪ ‬דקיי"ל ש'לולב אינו צרי‪ ‬אגד'‪ ,‬נמצא‬ ‫כול‪ ,‬וה‪ ‬ישמעו הברכה ויענו אמ‪ ‬ויצאו ידי‬
‫שכל מי‪ ‬עומד בפני עצמו‪ ,‬ואי‪ ‬בזה בל‬ ‫חובת‪ ‬ביו‪ ‬טוב שני‪ ,‬שיו"ט ראשו‪ ‬חל בשבת‪,‬‬
‫תוסי‪ ‬במה שיש עוד מי‪ ‬בידו‪ ,‬כ‪ ‬הוא בגמ'‬ ‫וטעמו שכיו‪ ‬שדרשה זו שצרי‪ ‬לקיחה לכל‬
‫אחד ואחד הוא ברייתא מפורשת בלא חולק‪,‬‬
‫)מנחות ד‪ ‬כ"ז ע"א‪ ,‬וסוכה ד‪ ‬ל"ג ע"א(‪.‬‬ ‫והרמב"‪ ‬לא הביא דרשה זו‪ ,‬ומתו‪ ‬כ‪ ‬למד‬
‫שדעת הרמב"‪ ‬שאי‪ ‬צרי‪ ‬לדרשה זו אלא הוא‬
‫יד‪ .‬כי כל שעושה לנאותה אינו חוצ‪ ,‬כ‪ ‬הוא‬ ‫נלמד משאול‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬וכיו‪ ‬ששאול כשר‬
‫בגמ' )ד‪ ‬ל"ז ע"א( והביאו הטור‪ ,‬והפוסקי‪‬‬ ‫בשאר ימי‪ ‬ג‪ ‬לקיחה לכל אחד ואחד אי‪ ‬צרי‪‬‬
‫בשאר ימי‪ ,‬והחת‪ ‬סופר ש‪ ‬דחה את דבריו‬
‫להלכה‪.‬‬