Page 44 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 44 - 2-Front 21-06-16‬‬ ‫נ‬

‫דיני הלולב |‬

‫סימ‪ ‬תרמה‬

‫ובשעת הדחק 'כשאי‪ ‬לולב אחר'‪ ,‬יש לסמו‪ ‬על הפוסקי‪ ‬המקילי‪ ‬להדביק ג‪‬‬
‫בנחלק לגמריעח‪.‬‬

‫וכתבו הפוסקי‪ ‬שאי‪ ‬למוכר לולבי‪ ‬להדביק את הלולבי‪ ‬שנחלק בה‪ ‬התיומת‪,‬‬
‫כי יש בזה איסור אונאה‪ ,‬אלא א‪ ‬כ‪ ‬הוא מודיע לקוני‪ ‬שדיבק את התיומתעט‪.‬‬

‫נחלקה התיומת שנראה על ידי שימת עי‪‬‬

‫כג‪ .‬א‪ ‬נחלקה התיומת באופ‪ ‬הפוסל ואינו ניכר ונראה החלוקה בהשקפה‬
‫ראשונה כשאוחזו בידיו‪ ,‬אלא על ידי שימת עי‪ ‬היטב בלולב‪ ,‬פסולפ‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫אינו נראה כשני עלי‪ ‬יש לומר שמועיל‪ ,‬אבל‬ ‫קט‪ ‬על מקל גדול להשלימו לשיעור‪ ,‬וסיי‪ ‬ש‪,‬‬
‫בספר הליכות שלמה )פרק י' הערה ז'( שא‪ ‬כבר‬ ‫'מי שמע כזאת לקשור לולב קט‪ ‬על מקל גדול‬
‫פסול לגמרי אינו מועיל הדבק‪ ,‬דהוי כאתרוג‬ ‫להשלימו כשיעור‪ ,‬וחוכא הוא זה' עיי"ש‪ ,‬וכ‪‬‬
‫שנפל הפיט‪ ‬דלא יועיל לחזור ולהדביקו‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫בשו"ת ב‪ ‬יהודה )סימ‪ ‬ק"ד( הביא לשו‪ ‬תשובה‬
‫בספר ארבעת המיני‪ ‬השל‪) ‬עמוד שכ"ג( הביא‬ ‫ממרנא החת‪ ‬סופר זי"ע )שכתב כשלשי‪ ‬יו‪ ‬אחר‬
‫שכ‪ ‬הורו לו כמה מגדולי הוראה שאי‪ ‬להכשיר‬
‫התשובה הנ"ל‪ ,‬והוא נשלח לבעל השאלה שהובא בשו"ת‬
‫על ידי דבק‪.‬‬
‫חת"ס‪ ,‬ומסתמא עולה על התשובה הזאת(‪ ,‬וכתב ש‪‬‬
‫עט‪ .‬כמו שכתב בשערי תשובה )ס"ק ד'( לעני‪‬‬ ‫שכונתו בתשובה זו‪ ,‬שלעני‪ ‬דבק שברי לולב‬
‫צביעת הלולב‪.‬‬ ‫כיו‪ ‬שהחלק שמדבק אליו צרי‪ ‬להכשירו של‬
‫הלולב אי‪ ‬לומר בו 'האי לחודה קאי' ואינו בל‬
‫פ‪ .‬כ‪ ‬כתב הגרעק"א )דו"ח ד‪ ‬פ"ח ע"ב בדפוס יש‪,(‬‬ ‫תוסי‪ ,‬כמו שאמרו לעני‪ ‬איגוד הלולב‬
‫כי מה שכתב במג"א )סימ‪ ‬תרמ"ח ס"ק ט"ז וי"ח(‬ ‫בגימוניות של זהב )למ"ד לולב אינו צרי‪ ‬אגד(‪,‬‬
‫בש‪ ‬המבי"ט )חלק ג' סימ‪ ‬מ"ט( שפסולי הדר‬ ‫ואפילו א‪ ‬אינו ניכר הדיבוק הוא פסול‪ ,‬עיי‪‬‬
‫שאינ‪ ‬נראי‪ ‬אלא א‪ ‬אוחזי‪ ‬בידו‪ ,‬אבל א‪‬‬
‫אינו נראה אלא על ידי שימת עי‪ ‬בדיוק‪ ,‬לא‬ ‫ש‪ ‬לשונו‪.‬‬
‫נפיק מכלל הדר‪ ,‬הוא רק לעני‪ ‬פסולי הדר‪ ,‬כי‬
‫ההידור נמדד במה שנראה לעי‪ ‬בעת שאוחזו‬ ‫עח‪ .‬בדעת תורה למהרש"‪) ‬כא‪ (‬נראה שסובר‬
‫בידו‪ ,‬אבל נחלקה התיומת אינו פסול מטע‪‬‬ ‫שמועיל אפילו א‪ ‬נפסל על ידי הפרדת‬
‫הדר‪ ,‬אלא מטע‪ ‬חסר‪ ,‬יש לומר שכל שנחלקה‬ ‫התיומת‪ ,‬והביא את דברי החת"ס הנ"ל‪ ,‬וכתב‬
‫ממש ונראה בשימת עי‪ ‬בדיוק פסול‪ ,‬דלא‬ ‫ש‪ ‬להוכיח שלעני‪ ‬נסדק שיי‪ ‬דבק‪ ,‬ויש לומר‬
‫מיקרי תמה‪ ,‬אלא א‪ ‬נחלקה מעט שנרגש על‬ ‫שמועיל‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכ‪ ‬הסיק בע‪ ‬השדה )ס"ק י'(‬
‫'שיאמרו לדבק טוב בשעת הדחק כשאי‪ ‬לולב‬
‫ידי חגירת ציפור‪ ,‬אינו נפסל על ידי זה‪.‬‬ ‫אחר'‪ ,‬אפילו א‪ ‬נחלק התיומה לגמרי‪ ,‬וכ‪‬‬
‫אפילו שנסדק כהימנק‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬וג‪ ‬הגרי"י‬
‫והנה בשו"ע התניא )סעי‪ ‬י'( כתב 'וא‪ ‬הוא‬ ‫פישער זצ"ל בעל שו"ת אב‪ ‬ישראל )בהערות על‬
‫חלוק לשני‪ ‬הרי ניכר ונראה שאינו ת‪ ‬ושל‪‬‬ ‫ספר ארבעת המיני‪ ‬השל‪ (‬כתב שיועיל להדביק‬
‫במקו‪ ‬הסדק'‪ ,‬ויש שרצו לדייק בדבריו שחולק‬ ‫אפילו א‪ ‬נפסל לגמרי על ידי הפרדת התיומת‪,‬‬
‫על הגרעק"א וסובר שצרי‪ ‬שיהיו ניכר ונראה‪,‬‬ ‫וג‪ ‬בנסדק כהימנק יועיל להדביק‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪,‬‬
‫אבל באמת לא לזה היתה כונתו‪ ,‬אלא שפירש‬ ‫דכיו‪ ‬שאינו ניכר הפסול כלל כי עכשיו כבר‬
‫במתק לשונו בנחלקה התיומת למה נחשב‬