Page 46 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 46 - 2-Back 21-06-16‬‬ ‫נב‬

‫דיני הלולב |‬

‫סימ‪ ‬תרמה‬

‫הפוסקי‪ ‬להלכהפה‪ ,‬ויש שכתבופו שמצוה מ‪ ‬המובחר להדר ליקח לולב בעל‬
‫תיומת אחת‪ .‬וא‪ ‬שני התיומות מחוברי‪ ‬עדי‪ ‬ע‪ ‬ה'קורא' האדומה‪ ,‬אי‪ ‬צרי‪‬‬

‫להדר ליקח אחרפז‪.‬‬

‫ונראה שאות‪ ‬הלולבי‪ ‬שאי‪ ‬שני התיומות יוצאי‪ ‬ממקור אחד אלא שאחד‬
‫עולה למעלה מחבירו‪ ,‬הוא כשר ומהודר אפילו למהדרי‪‬פח‪ .‬ואכ‪ ‬כ‪ ‬הוא המציאות‬

‫בזמנינו ברוב הלולבי‪ ‬ע‪ ‬שני תיומת‪ ,‬אינ‪ ‬יוצאי‪ ‬משורש אחדפט‪.‬‬

‫סימ‪ ‬להבחי‪ ‬מהו העלה האמצעית‬

‫כו‪ .‬בלולב ששני העלי‪ ‬העליוני‪ ‬יוצאי‪ ‬בסמיכות מאוד צרי‪ ‬לדייק היטב‬
‫כדי להבחי‪ ‬איזה מה‪ ‬הוא העלה האמצעית ואיזה מה‪ ‬הוא העלה שעל‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫כי כ‪ ‬נראה מהפרי מגדי‪ ‬שנקט פירושו לעיקר‪,‬‬ ‫פה‪ .‬וג‪ ‬יש עוד הרבה פירושי‪ ‬בדברי הגאוני‪‬‬
‫וכ‪ ‬הביא בש‪ ‬מהרי"ל בש‪ ‬ר"מ‪ ,‬וג‪ ‬בי‪ ‬של‬ ‫שלא פרשו כפירוש הבית יוס‪ ,‬ולכ‪‬‬
‫שלמה פרק הגוזל )ב"ק ד‪ ‬צ"ו ע"א‪ ,‬פרק ט' סימ‪‬‬ ‫יש לסמו‪ ‬עליה‪ ,‬עיי‪ ‬ערו‪) ‬ער‪ ‬תיי‪ ,(‬וכ‪‬‬
‫ב'( כתב שיש לחוש לשיטת הגאוני‪ ‬ולא ליקח‬ ‫כתב בבכורי יעקב )ס"ק ט'( שאי‪ ‬לפסול כלל‪,‬‬
‫לולב ע‪ ‬שני תיומות‪ ,‬וכ‪ ‬הוא בחיי‪ ‬וברכה‬ ‫כיו‪ ‬שרוב הפוסקי‪ ‬חולקי‪ ‬על הגאוני‪,‬‬
‫וג‪ ‬השו"ע והרמ"א לא פסקו כוותייהו‪ ,‬וג‪‬‬
‫)אות ס"ו(‪.‬‬ ‫בחידושי חת‪ ‬סופר )סוכה ד‪ ‬ל"א ע"ב( הארי‪‬‬
‫בביאור דברי הגאוני‪ ,‬וכתב בש‪ ‬כפות תמרי‪‬‬
‫פז‪ .‬בכורי יעקב )ש‪.(‬‬ ‫שביאר ג‪ ‬כ‪ ‬בדעת הגאוני‪ ‬שהכונה על‬
‫פתיחת הדבר האדו‪ ‬שעל הלולב )כפירוש הב"י(‬
‫פח‪ .‬כיו‪ ‬שרוב המפרשי‪ ‬פרשו שעולי‪ ‬שני‬ ‫וסיי‪ ‬בסו‪ ‬דבריו‪ ,‬שהוא פסול רק א‪ ‬לא‬
‫העלי‪ ‬ממקו‪ ‬אחד‪ ,‬ורק להט"ז בביאור‬ ‫היה מחובר ע‪ ‬הקורה מתחילת ברייתו‪ ,‬אבל‬
‫דברי הגאוני‪ ‬איירי שה‪ ‬עולי‪ ‬זה למעלה מזו‪,‬‬ ‫א‪ ‬כבר היה מחובר אלא שנפל הקורה על‬
‫ועיקר הטע‪ ‬שכתב בבכורי יעקב שמצוה מ‪‬‬ ‫ידי נסיעה וטלטול הדר‪ ,‬כמו שהדר‪ ‬בהרבה‬
‫המובחר שלא ליקח לולב בעל שני תיומות‪ ,‬כי‬ ‫לולבי‪ ‬שנושר אותו האדו‪ ‬המתאי‪ ‬על ידי‬
‫נקטו פירוש הב"י בדברי הגאוני‪ ‬עיקר‪,‬‬ ‫טלטול הדר‪ ‬למקו‪ ‬רחוק‪ ,‬והוא כשר אפילו‬
‫ולפירושו איירי ששני העלי‪ ‬יוצאי‪ ‬משורש‬ ‫לפירוש זה‪ ,‬כי מה שנעשה אח"כ בטלטול‬
‫אחד‪ ,‬ורק לדעת הט"ז איירי שאי‪ ‬יוצאי‪‬‬ ‫הדר‪ ‬לית ל‪ ,‬וסיי‪' ,‬ולפי זה לולב שיש לו‬
‫משורש אחד‪ ,‬והפוסקי‪ ‬לא הסכימו לפירוש‬ ‫שני עלי‪ ‬אמצעי‪ ‬ושניה‪ ‬כפולי‪ ,‬הוא כשר‬
‫הט"ז לעני‪ ‬דינא‪ ,‬לכ‪ ‬נראה שבאופ‪ ‬שאי‪‬‬ ‫וישר וארי‪ ,'‬עכ"ל‪ .‬וכ‪ ‬הורה מוח"ז הגאו‪‬‬
‫העלי‪ ‬יוצאי‪ ‬משורש אחד אלא זו למעלה מזו‪,‬‬ ‫בעל שבט הלוי זצ"ל שחומרת הגאוני‪ ‬לא‬
‫אי‪ ‬צרי‪ ‬להחמיר כלל‪ ,‬כי א‪ ‬לפשטות דברי‬ ‫נתקבלה להלכה )שמעתי מתלמידו מורי הגר"ש‬

‫הב"י אינו בכלל דברי הגאוני‪.‬‬ ‫קאה‪ ‬שליט"א(‪.‬‬

‫פט‪ .‬כשמעייני‪ ‬בה‪ ‬רואי‪ ‬שאינ‪ ‬יוצאי‪‬‬ ‫פו‪ .‬כ‪ ‬כתב בבכורי יעקב )ס"ק ט'( שלכתחילה‬
‫משורש אחד‪ ,‬והוא נראה להדיא בלולבי‬ ‫יש לחוש לשיטת הגאוני‪ ‬וכפירוש הב"י‪,‬‬
‫'דערי'‪) ,‬כ‪ ‬שמעתי ממורי הגר"ש קאה‪ ‬שליט"א שהיה‬

‫מראה באצבע לראות שאינ‪ ‬שני תיומות(‪.‬‬