Page 51 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 51

‫‪Pg: 51 - 2-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ה | לולב היבש נז‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמה‬

‫וא‪ ‬נתייבש רק מיעוט מהשדרה‪ ,‬ורוב העלי‪ ‬לא נתייבשו אלא ה‪ ‬לחי‪ ,‬יש‬
                                                                         ‫להכשיר קט‪.‬‬

                                                                          ‫שיעור היבשות‬

‫לד‪ .‬שיעור היבשות שיפסול בלולב‪ ,‬הוא כאשר כלה כל הלחלוחית שבו‪ ,‬שאז‬
                      ‫כלה מראה הירקות שלו‪ ,‬וישנה צבעו וילבינו פניוקי‪.‬‬

‫ובמקו‪ ‬שאי‪ ‬מצויי‪ ‬לולבי‪ ,‬מקילי‪ ‬יותר‪ ,‬כל זמ‪ ‬שלא נתייבש כל כ‪ ‬שעדיי‪‬‬
‫אינו נפר‪ ‬בציפור‪ ‬מחמת יבשותו‪ ,‬אינו נחשב ליבשקיא‪ ,‬אבל במקו‪ ‬שמצויי‪‬‬

                   ‫לולבי‪ ‬לחי‪ ‬אי‪ ‬להקל אלא לפי השיעור שנתבאר לעילקיב‪.‬‬

                                                                ‫לולב היבש בשאר ימי‪‬‬

‫לה‪ .‬לולב היבש למנהגינו בני אשכנז הוא פסול ג‪ ‬בשאר הימי‪‬קיג‪ ,‬כי טע‪‬‬
                                                  ‫הפסול בזה כי אינו הדרקיד‪.‬‬

                                                   ‫לולב שעומד להתייבש באמצע החג‬

‫לו‪ .‬לולב שבשעה שרוצה לצאת בו הוא לח כדינו‪ ,‬אבל כבר יודע שלא יחזיק‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫וחולק על הפרמ"ג‪ ,‬שאי‪ ‬משמע כדבריו בדברי‬           ‫שהראב"ד פוסל(‪ ,‬וכ‪ ‬בחיי‪ ‬וברכה )אות ק"ג( כתב‬
                                        ‫הרמ"א‪.‬‬    ‫שלכתחילה נכו‪ ‬להדר שלא יהיה יבש אפילו‬

                       ‫קי‪ .‬כ‪ ‬הוא בשו"ע כא‪.‬‬                               ‫משהו מראש התיומת‪.‬‬

‫קיא‪ .‬כ‪ ‬כתב הרמ"א כא‪ ,‬שכ‪ ‬נוהגי‪ ‬במדינות‬         ‫קט‪ .‬דהנה כבר נתבאר )הערה ק"ו( שהאחרוני‪‬‬
                    ‫שאי‪ ‬לולבי‪ ‬מצויי‪.‬‬           ‫תמהו על הרמ"א במה שהוסי‪ ‬לכתוב‬
                                                  ‫פסול בנתייבשה השדרה‪ ,‬שהרי אינו מצוי‬
‫קיב‪ .‬כי רוב הפוסקי‪ ‬לא הסכימו לדעת‬                ‫שיהיה השדרה יבשה והעלי‪ ‬לחי‪ ,‬והנה בפרי‬
‫הרמ"א כא‪ ,‬וכתבו שלא כתב כ‪ ‬אלא‬                   ‫מגדי‪) ‬א"א ס"ק ה'( יישב את דברי הרמ"א‬
‫כדי ליישב מנהג‪ ‬שהיו נוהגי‪ ‬כ‪ ,‬כי לא היה‬         ‫שלפעמי‪ ‬יש נפקא מינה בזה‪ ,‬א‪ ‬נתייבש‬
‫מצוי אצל‪ ‬לולב לח‪ ,‬אבל במקו‪ ‬שיש בנמצא‬            ‫מהשדרה מעט עד שנחסר ממנה שיעור לולב‪,‬‬
‫לולב לח‪ ,‬אי‪ ‬להקל בזה‪ ,‬כ‪ ‬כתב בט"ז )ס"ק‬           ‫והעלי‪ ‬עדיי‪ ‬לחי‪ ,‬והביאו בשעה"צ )אות כ"ד(‪,‬‬
‫ה'(‪ ,‬ועיי‪ ‬בזה בשו"ע התניא )סעי‪ ‬ט"ז( ובמשנ"ב‬     ‫ונמצא לפי זה שיש חומרא בשדרה שאפילו‬
                                                  ‫שנתייבשה רק מעט ולא רובו אלא שעל ידי זה‬
                                      ‫)ס"ק כ"ה(‪.‬‬  ‫נחסר משיעור הלולב פסול‪ ,‬אבל האחרוני‪‬‬
                                                  ‫חולקי‪ ‬על זה‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בשו"ע התניא )סעי‪‬‬
‫קיג‪ .‬אבל לדעת הרמב"‪ ‬והשו"ע )סימ‪ ‬תרמ"ט‬           ‫ט"ז( שדוקא שנתייבש רוב השדרה אז פוסל‪,‬‬
‫סעי‪ ‬ה'( אי‪ ‬פסולו רק ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬וכשר‬           ‫ולא במיעוטו‪ ,‬וכ‪ ‬העלה בע‪ ‬השדה )ס"ק י'(‪,‬‬

                                   ‫בשאר ימי‪.‬‬

            ‫קיד‪ .‬כמו שנתבאר לעיל בפתיחה‪.‬‬
   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56