Page 56 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 56

‫‪Pg: 56 - 2-Front 21-06-16‬‬                     ‫סב‬

‫דיני הלולב |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמה‬

‫ובמקו‪ ‬שאי‪ ‬לולבי‪ ‬מצויי‪ ,‬יכול להקל לבר‪ ‬על לולב שנקט‪ ‬ראש העלה‬
        ‫העליו‪‬קלט‪ ,‬ובפרט בני ספרד ההולכי‪ ‬לאור פסקי מר‪ ‬השלח‪ ‬ערו‪‬קמ‪.‬‬

                                                                 ‫שיעור הקטימה הפוסל‬

‫מג‪ .‬כתבו האחרוני‪ ‬ששיעור הקטימה הפוסל בלולב הוא כשנקט‪ ‬כל שהוא‬
‫מהעלה העליו‪‬קמא‪ ,‬וכ‪ ‬כאשר נקטמו רוב העלי‪ ‬העליוני‪ ‬אפילו שהעלה‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫ואשכח‪ ‬פסול במקו‪ ‬דכשר בדיעבד' עכ"ל‪,‬‬              ‫בעלה העליו‪ ,‬אבל ג‪ ‬הוא מודה לדעת השו"ע‬
‫אלא שהרמ"א שכתב להחמיר כדעת הר"‪‬‬                  ‫לפסול בקטימת רוב עלי‪ ‬העליוני‪ ,‬כ‪ ‬כתב‬
‫לפסול קטימת עלה העליו‪ ‬במשהו‪ ,‬על זה כתב‬           ‫בבכורי יעקב )ס"ק ט"ז(‪ ,‬ועל פי זה כתב ליישב‬
‫שבמקו‪ ‬שאי‪ ‬לולב אחר אפשר לסמו‪ ‬על‬                ‫קושיית הט"ז )ס"ק ו'( למה לא כתב הרמ"א ויש‬
‫שיטת הרא"ש להקל‪ ,‬א‪ ‬רוב העלי‪ ‬העליוני‪‬‬            ‫אומרי‪ ‬להורות שהוא חולק על השו"ע‪ ,‬כי באמת‬
‫לא נקטמו‪ ,‬אבל לא הקיל בנקט‪ ‬ראשו בכל‬              ‫אינו חולק על עיקר דינו‪ ,‬כי ג‪ ‬הוא מודה לפסול‬
‫אופ‪ ,‬כ‪ ‬הוא באליה רבה )ס"ק ז'( ובגדי ישע‬         ‫בנקטמו רוב עלי‪ ,‬אלא שהוסי‪ ‬להחמיר כהר"‪.‬‬
‫)ס"ק ו'( ומאמר מרדכי )ס"ק ו'(‪ ,‬והובאו בביאור‬
‫הלכה )ד"ה אבל(‪ ,‬וכ‪ ‬הסכי‪ ‬בביאור הלכה לעני‪‬‬       ‫קלט‪ .‬כ‪ ‬כתב הרמ"א בש‪ ‬המרדכי )ש‪ (‬שפסק‬
‫מעשה‪ ,‬בצירו‪ ‬דעת הראב"ד שפסול נקט‪ ‬הוא‬            ‫כ‪ ‬בש‪ ‬היראי‪) ‬ש‪ ,(‬וכתב שכ‪ ‬ה‪‬‬
‫רק כשנקט‪ ‬מהשדרה‪ ,‬ועוד כמה צירופי‪ ,‬אבל‬           ‫נוהגי‪ ‬במקומ‪ ,‬והט"ז )ס"ק ז'( חיזק את פסק‬
‫בחזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬קמ"ה אות ז'( תמה עליו על‬          ‫הרמ"א להקל כשאי‪ ‬לו אחר‪ ,‬וכ‪ ‬לעני‪ ‬לולב‬
‫שהקיל בזה‪) .‬וראיתי בהגהות תועפות רא‪ ‬על היראי‪‬‬    ‫היבש‪ ,‬והוכיח כ‪ ‬מדברי הגמרא )ד‪ ‬ל"א ע"ב(‬
                                                  ‫שבני כרכי‪) ‬כרכו‪ (‬היו מורישי‪ ‬את לולביה‪‬‬
‫אות ט"ו‪ ,‬שהביא מה שכתב בנחלת שמעוני על דברי ר'‬    ‫לבני בניה‪ ,‬וכ‪ ‬פסק הרמב"‪ ‬ביבש‪ ,‬וכתב ש‪‬‬
                                                  ‫הרב המגיד‪ ,‬דה"ה לכל הפסולי‪ ,‬וא‪‬‬
‫טרפו‪ ‬אפילו שלשת‪ ‬קטומי‪' ‬אפילו לולב והדס וערבה‬   ‫שהראב"ד חולק ש‪ ‬וכתב שהיו מורישי‪ ‬לבני‬
                                                  ‫בניה‪ ‬רק לזכרו‪ ‬בעלמא‪ ,‬מכל מקו‪ ‬אי‪ ‬הלשו‪‬‬
‫קטומי‪ ,'‬והשיג עליו‪ ,‬שאי‪ ‬זה הכוונה אלא שאפילו‬
                                                                      ‫נראה כ‪ ,‬וכ‪ ‬כתב הרמב"‪.‬‬
‫שלשת בדי הדס קטומי‪ ,‬ואולי המרדכי והפוסקי‪ ‬נמשכו‬
                                                  ‫אבל המג"א )ס"ק ו'( השיג מאוד על דברי‬
                 ‫אחר הנחלת שמעוני בדעת היראי‪.(‬‬   ‫הרמ"א‪ ,‬וכתב שבעל המנהגי‪ ‬והרמ"א לא עיינו‬
                                                  ‫כל הצור‪ ‬בדברי היראי‪ ,‬שהוא לא הקיל אלא‬
‫קמ‪ .‬עיי‪ ‬במחזיק ברכה להחיד"א )ס"ק ב'( שכתב‬        ‫לעני‪ ‬הדס‪ ,‬שש‪ ‬דעת הרבה ראשוני‪ ‬להקל‬
‫בש‪ ‬מורו )בספרו גט מקושר( להחמיר כדעת‬             ‫בזה אפילו לכתחילה‪ ,‬אבל לא הקיל לעני‪ ‬לולב‬
‫הרמ"א בנקט‪ ‬ראשו של העלה האמצעית‪,‬‬
‫ואפילו בני ספרד שקבלו את הוראות מר‪‬‬                                     ‫שמפורש במשנה שפסול‪.‬‬
‫השו"ע טוב ליזהר לחוש להחמיר לכתחילה‬
‫לדעת המחמירי‪ ,‬אבל בשעת הדחק יש לבר‪‬‬              ‫אבל האחרוני‪ ‬כתבו לישב קושיא זו‪ ,‬שאמת‬
‫עליו כל שלא נקטמו רוב העלי‪ ‬העלי‪ ,‬כי קבלו‬        ‫הוא שהיראי‪ ‬לא איירי אלא לעני‪ ‬הדס‪ ,‬וכמו‬
‫את הוראות השו"ע‪ ,‬וסיי‪ ‬שהחושש שלא לבר‪‬‬            ‫שמפורשי‪ ‬דבריו )סימ‪ ‬תכ"ב( וזה לשונו‪' ,‬ר'‬
‫על לולב שנקט‪ ‬העלה האמצעי לחוש לסברת‬              ‫טרפו‪ ‬אומר אפילו שלשת‪ ‬קטומי‪ ‬וכו'‪ ,‬והא‬
‫הפוסלי‪ ‬אפילו בדליכא אחר‪ ,‬אי‪ ‬מזחיחי‪ ‬אותו‪.‬‬       ‫דתנ‪ ‬נקט‪ ‬ראשו פסול‪ ,‬לכתחילה קאמר‪,‬‬
                                                  ‫ויחזור אחר אחר‪ ,‬ואי ליכא אחר‪ ,‬יבר‪ ‬עליה‪,‬‬
‫קמא‪ .‬כ‪ ‬הוא דעת הר"‪) ‬ש‪ (‬כי עשו עליונו‬
‫של לולב כחוטמו של אתרוג שפוסל בו‬
   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61