Page 57 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 57

‫‪Pg: 57 - 2-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ו | נקט‪ ‬ראשו סג‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמה‬

‫האמצעית נשארה בשלימותה‪ ,‬יש להחמיר לפסול כשנקטמו כל שהוא מכל עלה‬
‫ועלהקמב‪ ,‬אבל בשעת הדחק אפשר להקל ולבר‪ ‬על לולב שנקט‪ ‬עד רובו של‬

                          ‫העלהקמג‪ ,‬ויש מקילי‪ ‬אפילו כשנקט‪ ‬יותר מרובוקמד‪.‬‬

                                                ‫נקט‪ ‬רק כפל אחד מהעלה האמצעית‬

‫מד‪ .‬א‪ ‬נחלק העלה העליונה )התיומת( מעט‪ ,‬באופ‪ ‬שאינו נפסל‪ ,‬ונקט‪ ‬ראש‬
‫של אחד עלי הכפל והשני קיי‪ ,‬כתבו האחרוני‪‬קמה להקל בזה שאינו נחשב‬

                                                                          ‫לנקט‪ ‬קמו‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫לולב אלא ברוב‪ ,‬ולמעשה לא העלו הפוסקי‪‬‬           ‫בנקט‪ ‬במשהו‪ ,‬וכ‪ ‬כתב הגר"א בש‪ ‬המגיד‬
‫דבר ברור בזה‪ ,‬ולכתחילה יש להחמיר בנקט‪‬‬          ‫משנה )פרק ח' מהלכות לולב הלכה ג'( דמשמע‬

                     ‫אפילו משהו של כל עלה‪.‬‬                           ‫מיניה לחוש להחמיר בזה‪.‬‬
                                                ‫ובחזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬קמ"ה אות ז'( כתב להוכיח‬
‫קמג‪ .‬בשו"ע התניא )סעי‪ ‬י"ז( כתב תחילה‬           ‫שנקט‪ ‬ראשו פסול במשהו‪ ,‬שהרי אמרו‬
‫שפוסל אפילו במשהו‪ ,‬ואחר כ‪ ‬הביא‬                 ‫שנסדק כהימנק פסול‪ ,‬ועל כרח‪ ‬איירי שנסדק‬
‫דעת הפוסקי‪ ‬שאינו פוסל אלא ברובו‪ ,‬ולכ‪‬‬          ‫רק במיעוטו )כי א‪ ‬הוא ברובו הרי הוא פסול מטע‪‬‬
‫הסיק שיש להחמיר בזה‪ ,‬אבל בשעת הדחק‬              ‫נחלקה התיומת(‪ ,‬וא‪ ‬קטו‪ ‬במקצת כשר הרי‬
‫שאי אפשר למצוא לולב אחר‪ ,‬יש לסמו‪ ‬על‬            ‫מצאנו תקנה לפסול נסדק כהימנק‪ ,‬שיקטו‪ ‬את‬
‫המקילי‪ ‬ולבר‪ ‬על לולב שנקט‪ ‬מיעוט של‬            ‫החלק הסדוק כהימנק ויוכשר‪ ,‬וממה שלא כתבו‬
                                                ‫הפוסקי‪ ‬תקנה זו משמע שאפילו נקט‪‬‬
                                   ‫עלה העליו‪.‬‬  ‫במשהו פסול‪) ,‬אבל לדעת רש"י ש‪ ‬דאיירי בנסדק‬

‫קמד‪ .‬במאמר מרדכי )ס"ק ט'( ונהר שלו‪) ‬ס"ק‬        ‫בתולדה אי‪ ‬ראיה‪ ,‬כי גדל בפסול ולא יועיל לקטמו אחר‬
‫ד'( וחיי אד‪) ‬כלל קמ"ט סעי‪ ‬י"ב( נסתפקו‬
‫בשיעור הקטימה הפוסל‪ ,‬ולכ‪ ‬הסיק בשעה"צ‬           ‫כ‪ ,(‬ולכ‪ ‬הסיק שפסול נקט‪ ‬הוא אפילו‬
                                                ‫במשהו‪ ,‬ותמה על הביאור הלכה )ד"ה אבל(‬
       ‫)אות כ"ח( שבמקו‪ ‬הדחק מקילי‪ ‬בזה‪.‬‬        ‫שהקיל בזה בשעת הדחק בקטימת עלה‬

‫וכ‪ ‬לעני‪ ‬קטימת רוב העלי‪ ‬העליוני‪ ‬עכ"פ‬                                                ‫האמצעי‪.‬‬
‫בשעת הדחק בודאי אפשר להקל כאשר לא‬
‫נקטמו רוב של כל עלה ועלה‪ ,‬כיו‪ ‬שאפילו‬           ‫קמב‪ .‬משנ"ב )ס"ק כ"ו(‪ ,‬ועיי‪ ‬בביאור הלכה )ד"ה‬
‫לעני‪ ‬נקט‪ ‬העלה האמצעי נתבאר לעיל שיש‬           ‫רוב‪ ,‬בסוגר(‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬שלא נתבאר בשו"ע‬
‫מקילי‪ ‬בזה‪ ,‬וכתבו האחרוני‪ ‬שאפשר להקל‬           ‫כמה הוא שיעור הקטימה כשנקטמו רוב העלי‪,‬‬
‫בשעת הדחק‪ ,‬וכל שכ‪ ‬לעני‪ ‬זה‪ ,‬אבל א‪ ‬נקט‪‬‬        ‫אלא שבלבוש מחמיר אפילו במקצת‪ ,‬ודבריו‬
‫רובו של כל עלה ועלה‪ ,‬פסול לדעת כול‪ ,‬כי‬         ‫נובעי‪ ‬מדברי הרא"ש שכתב 'נקט‪ ‬ראשו מיירי‬
‫א‪ ‬הרמ"א לא הקיל אלא לעני‪ ‬נקט‪ ‬העלה‬            ‫בנקט‪ ‬ראש רוב העלי‪ ‬וראשו של כל עלה‬
                                                ‫ועלה'‪ ,‬אול‪ ‬בביאור הלכה ש‪ ‬צידד להקל‬
                                     ‫האמצעית‪.‬‬   ‫בזה‪ ,‬כי כשנקטמו רוב העלי‪ ‬לא שיי‪ ‬הטע‪‬‬
                                                ‫שכתב הר"‪ ‬על פסול כל שהוא בעלה האמצעית‬
‫קמה‪ .‬עיי‪ ‬שדי חמד )אספ"ד מערכת ד' מיני‪ ‬סימ‪‬‬    ‫כי 'עשו עליונו של לולב כחוטמו של אתרוג'‪,‬‬
‫ב' אות ד'( שהשואל רצה להקל בזה על‬               ‫כי בקטימת שאר העלי‪ ‬אינו תלוי בעליונו של‬
‫פי מה שכתב בב"י שא‪ ‬כלה הלולב בשני עלי‪‬‬
‫עליוני‪ ‬אינו נפסל אלא א‪ ‬נקטמו שני העלי‪‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62