Page 59 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 59

‫‪Pg: 59 - 2-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ו | נקט‪ ‬ראשו סה‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמה‬

                                                               ‫נקט‪ ‬ראשו בשאר ימי‪‬‬

‫מה‪ .‬פסול נקט‪ ‬ראשו הוא מחמת שאינו הדר‪ ,‬ולכ‪ ‬הוא פסול ג‪ ‬בשאר ימי‪‬קמח‪,‬‬
‫ועל כ‪ ‬יש ליזהר בשעה שמולי‪ ‬ומביא את הלולב בשעת הנענועי‪ ,‬שלא‬
‫יפגע בכותל וכדומה‪ ,‬שלא יקטו‪ ‬הלולב‪ ,‬וג‪ ‬יש בזה טע‪ ‬על פי סוד כשמנענע‬

                                                                          ‫בסוכה קמט‪.‬‬

                                                         ‫קטימה הנראה רק בהתבוננות‬

‫מו‪ .‬לולב שניכר קטימתו רק על ידי התבוננות היטב‪ ,‬ואינו נראה למראית עי‪‬‬
‫מיד בלא התבוננות‪ ,‬כשרקנ‪ ,‬ונהגו המורי‪‬קנא להדר לעיי‪ ‬היטב לראות שאינו‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫נראה‪ ,‬וכ‪ ‬כתב לי תלמידו מורי הגאו‪ ‬ר' יעקב‬    ‫לכ‪ ‬כתבתי שמצדדי‪ ‬להקל בזה‪ .‬אבל אי‪‬‬
‫מאיר שטער‪ ‬שליט"א ששאלתיו על הוראת‬            ‫להביא ראיה להכשיר ממה שכתבו התוס' )ד‪‬‬
‫מוח"ז זצ"ל לעני‪ ‬קטימת ראש הלולב הנראה‬        ‫כ"ט ע"ב סו‪ ‬ד"ה נקט‪ (‬שבנקט‪ ‬אחד מהתיומת‬
‫רק על ידי התבוננות‪ ,‬השיב בזה"ל‪' ,‬לא היה‬       ‫כשר‪ ,‬כי התוס' איירי לעני‪ ‬שני העלי‪‬‬
‫פוסל‪  ,‬אמנ‪ ‬דבר זה אינו שכיח טובא‪ ,‬דמה‬       ‫האמצעי‪ ‬שיש בכל לולב‪ ,‬ולא לעני‪ ‬לולב‬
‫שמצוי הוא שהקורא נקט‪ ,‬וזה ממילא כשר‪,‬‬         ‫מיוחד שמסתיי‪ ‬בשני תיומות‪ ,‬וכמו שכתבו‬
‫שאינו נחשב מעצ‪ ‬העלה‪ ,‬ולעני‪ ‬נחלקה‬            ‫הפוסקי‪ ‬ש‪ ‬דאיירי בשלשה עלי‪ ‬אמצעי‪‬‬
‫התיומת עיי‪ ‬דו"ח לרעק"א ד‪ ‬פ"ח ע"ב )בדפוס‬     ‫ועל כרח‪ ‬לא איירי שהוא נגמר בשלשה תיומת‪,‬‬
‫יש‪ (‬מש"כ א‪ ‬נראה בשימת עי‪ ‬בדיוק'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
                                              ‫)כי לולב בשני תיומות הוא חידוש וכמעט אינו בנמצא‪,‬‬
‫קנא‪ .‬הנה בפרי מגדי‪) ‬משבצ"ז ס"ק ו'( כתב‪,‬‬
‫'וצרי‪ ‬לעיי‪ ‬בעלה האמצעית לראות א‪‬‬                                            ‫וכל שכ‪ ‬בשלשה(‪.‬‬
‫לא נקט‪ ,'‬עכ"ל‪ ,‬ונראה מדבריו שצרי‪ ‬לעיי‪‬‬
‫בזה בהתבוננות‪ ,‬וכ‪ ‬נוהגי‪ ‬המורי‪ ‬באר‪‬‬         ‫קמח‪ .‬כ‪ ‬הוא בירושלמי )פרק ג' הלכה א'( 'נקט‪‬‬
‫ישראל לעיי‪ ‬היטב לעני‪ ‬לכתחילה‪ ,‬וכ‪ ‬ראיתי‬     ‫אי‪ ‬זה הדר'‪ ,‬והובא במג"א )ס"ק ו'(‪ ,‬וכ‪‬‬
‫אצל בעלי הוראה‪ ,‬ועיי‪ ‬בשו"ע התניא )סימ‪‬‬       ‫כתב רש"י )ד‪ ‬כ"ט ע"ב ד"ה נקט‪ ,(‬וכ‪ ‬פסקו‬
‫תרמ"ח סעי‪ ‬כ"ב( שכתב 'וכ‪ ‬כל שינוי מראה אינו‬  ‫האחרוני‪ ,‬שו"ע התניא )סעי‪ ‬י"ז(‪ ,‬ובמשנ"ב‬
‫פוסל אלא א‪ ‬כ‪ ‬נראה לרוב בני אד‪ ‬בהשקפה‬
‫ראשונה'‪ ,‬נראה מדבריו שסובר שלא בכל פסולי‬                                            ‫)ס"ק כ"ז(‪.‬‬
‫הדר אינו נפסל כאשר צרי‪ ‬להשי‪ ‬עיונו עליה‪‬‬
‫עד שירא‪ ,‬ואינו נראה בהשקפה ראשונה‪ ,‬אלא‬       ‫קמט‪ .‬בכורי יעקב )סימ‪ ‬תרנ"א ס"ק ל"ו( בש‪‬‬
‫דוקא לעני‪ ‬הפסולי‪ ‬הבאי‪ ‬מחמת 'שינוי‬          ‫האר"י‪ ,‬וטעמו על פי נסתר‪ ,‬והוא עצמו‬
‫מראה' כתב כ‪ ,‬ועל פי זה יש לומר שאפילו‬        ‫כתב שג‪ ‬מצד הדי‪ ‬יש ליזהר בזה‪ ,‬דבקל‬
‫שפסול נקט‪ ‬ראשו הוא מטע‪ ‬הדר‪ ,‬מכל‬             ‫יקטו‪ ‬ראשו או תחלק התיומת‪ .‬ועיי‪ ‬ביסוד‬
‫מקו‪ ‬כיו‪ ‬שאינו שינוי מראה הרי הוא נפסל‬       ‫ושורש העבודה )האיתו‪ ‬שער י"א פרק י"ד( שהזהיר‬
‫אפילו כשצרי‪ ‬להשי‪ ‬עיונו‪ ,‬והסברא בזה יש‬
‫לומר‪ ,‬שמה שאמרו שאינו הדר היינו שאינו‬             ‫על כ‪ ‬ליזהר בזה מאוד‪ ,‬בש‪ ‬האר"י ז"ל‪.‬‬

                                              ‫קנ‪ .‬כ‪ ‬ראיתי אצל רבותי תלמידי מוח"ז בעל‬
                                              ‫השבט הלוי זצ"ל שאי‪ ‬מתבונני‪ ‬היטב‬
                                              ‫בזה א‪ ‬אינו נראה למראית עי‪ ,‬ונימוק‪ ‬עמ‪,‬‬
                                              ‫דכיו‪ ‬שהוא פסול הדר‪ ,‬א‪ ‬אינו נראה לעי‪ ‬מיד‬
                                              ‫אינו פוסל‪ ,‬כי אי‪ ‬בזה הפחתה בהידור‪ ,‬כי אינו‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64