Page 59 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 59 - 2-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ו | נקט‪ ‬ראשו סה‬

‫סימ‪ ‬תרמה‬

‫נקט‪ ‬ראשו בשאר ימי‪‬‬

‫מה‪ .‬פסול נקט‪ ‬ראשו הוא מחמת שאינו הדר‪ ,‬ולכ‪ ‬הוא פסול ג‪ ‬בשאר ימי‪‬קמח‪,‬‬
‫ועל כ‪ ‬יש ליזהר בשעה שמולי‪ ‬ומביא את הלולב בשעת הנענועי‪ ,‬שלא‬
‫יפגע בכותל וכדומה‪ ,‬שלא יקטו‪ ‬הלולב‪ ,‬וג‪ ‬יש בזה טע‪ ‬על פי סוד כשמנענע‬

‫בסוכה קמט‪.‬‬

‫קטימה הנראה רק בהתבוננות‬

‫מו‪ .‬לולב שניכר קטימתו רק על ידי התבוננות היטב‪ ,‬ואינו נראה למראית עי‪‬‬
‫מיד בלא התבוננות‪ ,‬כשרקנ‪ ,‬ונהגו המורי‪‬קנא להדר לעיי‪ ‬היטב לראות שאינו‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫נראה‪ ,‬וכ‪ ‬כתב לי תלמידו מורי הגאו‪ ‬ר' יעקב‬ ‫לכ‪ ‬כתבתי שמצדדי‪ ‬להקל בזה‪ .‬אבל אי‪‬‬
‫מאיר שטער‪ ‬שליט"א ששאלתיו על הוראת‬ ‫להביא ראיה להכשיר ממה שכתבו התוס' )ד‪‬‬
‫מוח"ז זצ"ל לעני‪ ‬קטימת ראש הלולב הנראה‬ ‫כ"ט ע"ב סו‪ ‬ד"ה נקט‪ (‬שבנקט‪ ‬אחד מהתיומת‬
‫רק על ידי התבוננות‪ ,‬השיב בזה"ל‪' ,‬לא היה‬ ‫כשר‪ ,‬כי התוס' איירי לעני‪ ‬שני העלי‪‬‬
‫פוסל‪  ,‬אמנ‪ ‬דבר זה אינו שכיח טובא‪ ,‬דמה‬ ‫האמצעי‪ ‬שיש בכל לולב‪ ,‬ולא לעני‪ ‬לולב‬
‫שמצוי הוא שהקורא נקט‪ ,‬וזה ממילא כשר‪,‬‬ ‫מיוחד שמסתיי‪ ‬בשני תיומות‪ ,‬וכמו שכתבו‬
‫שאינו נחשב מעצ‪ ‬העלה‪ ,‬ולעני‪ ‬נחלקה‬ ‫הפוסקי‪ ‬ש‪ ‬דאיירי בשלשה עלי‪ ‬אמצעי‪‬‬
‫התיומת עיי‪ ‬דו"ח לרעק"א ד‪ ‬פ"ח ע"ב )בדפוס‬ ‫ועל כרח‪ ‬לא איירי שהוא נגמר בשלשה תיומת‪,‬‬
‫יש‪ (‬מש"כ א‪ ‬נראה בשימת עי‪ ‬בדיוק'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫)כי לולב בשני תיומות הוא חידוש וכמעט אינו בנמצא‪,‬‬
‫קנא‪ .‬הנה בפרי מגדי‪) ‬משבצ"ז ס"ק ו'( כתב‪,‬‬
‫'וצרי‪ ‬לעיי‪ ‬בעלה האמצעית לראות א‪‬‬ ‫וכל שכ‪ ‬בשלשה(‪.‬‬
‫לא נקט‪ ,'‬עכ"ל‪ ,‬ונראה מדבריו שצרי‪ ‬לעיי‪‬‬
‫בזה בהתבוננות‪ ,‬וכ‪ ‬נוהגי‪ ‬המורי‪ ‬באר‪‬‬ ‫קמח‪ .‬כ‪ ‬הוא בירושלמי )פרק ג' הלכה א'( 'נקט‪‬‬
‫ישראל לעיי‪ ‬היטב לעני‪ ‬לכתחילה‪ ,‬וכ‪ ‬ראיתי‬ ‫אי‪ ‬זה הדר'‪ ,‬והובא במג"א )ס"ק ו'(‪ ,‬וכ‪‬‬
‫אצל בעלי הוראה‪ ,‬ועיי‪ ‬בשו"ע התניא )סימ‪‬‬ ‫כתב רש"י )ד‪ ‬כ"ט ע"ב ד"ה נקט‪ ,(‬וכ‪ ‬פסקו‬
‫תרמ"ח סעי‪ ‬כ"ב( שכתב 'וכ‪ ‬כל שינוי מראה אינו‬ ‫האחרוני‪ ,‬שו"ע התניא )סעי‪ ‬י"ז(‪ ,‬ובמשנ"ב‬
‫פוסל אלא א‪ ‬כ‪ ‬נראה לרוב בני אד‪ ‬בהשקפה‬
‫ראשונה'‪ ,‬נראה מדבריו שסובר שלא בכל פסולי‬ ‫)ס"ק כ"ז(‪.‬‬
‫הדר אינו נפסל כאשר צרי‪ ‬להשי‪ ‬עיונו עליה‪‬‬
‫עד שירא‪ ,‬ואינו נראה בהשקפה ראשונה‪ ,‬אלא‬ ‫קמט‪ .‬בכורי יעקב )סימ‪ ‬תרנ"א ס"ק ל"ו( בש‪‬‬
‫דוקא לעני‪ ‬הפסולי‪ ‬הבאי‪ ‬מחמת 'שינוי‬ ‫האר"י‪ ,‬וטעמו על פי נסתר‪ ,‬והוא עצמו‬
‫מראה' כתב כ‪ ,‬ועל פי זה יש לומר שאפילו‬ ‫כתב שג‪ ‬מצד הדי‪ ‬יש ליזהר בזה‪ ,‬דבקל‬
‫שפסול נקט‪ ‬ראשו הוא מטע‪ ‬הדר‪ ,‬מכל‬ ‫יקטו‪ ‬ראשו או תחלק התיומת‪ .‬ועיי‪ ‬ביסוד‬
‫מקו‪ ‬כיו‪ ‬שאינו שינוי מראה הרי הוא נפסל‬ ‫ושורש העבודה )האיתו‪ ‬שער י"א פרק י"ד( שהזהיר‬
‫אפילו כשצרי‪ ‬להשי‪ ‬עיונו‪ ,‬והסברא בזה יש‬
‫לומר‪ ,‬שמה שאמרו שאינו הדר היינו שאינו‬ ‫על כ‪ ‬ליזהר בזה מאוד‪ ,‬בש‪ ‬האר"י ז"ל‪.‬‬

‫קנ‪ .‬כ‪ ‬ראיתי אצל רבותי תלמידי מוח"ז בעל‬
‫השבט הלוי זצ"ל שאי‪ ‬מתבונני‪ ‬היטב‬
‫בזה א‪ ‬אינו נראה למראית עי‪ ,‬ונימוק‪ ‬עמ‪,‬‬
‫דכיו‪ ‬שהוא פסול הדר‪ ,‬א‪ ‬אינו נראה לעי‪ ‬מיד‬
‫אינו פוסל‪ ,‬כי אי‪ ‬בזה הפחתה בהידור‪ ,‬כי אינו‬