Page 40 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 40

‫‪Pg: 40 - 2-Front 21-06-16‬‬

‫דיני הלולב |‬                                                         ‫מו‬

                ‫סימ‪ ‬תרמה‬

‫צמודים זה על יד זה‪ ,‬ואם נחלקו‪ ,‬דהיינו שיש רווח ביניהם‪ ,‬פסול‪ ,‬וזהו‬
                                      ‫'נחלקה התיומת' הפוסל בלולבנו‪.‬‬

‫ולענין הלכה‪ ,‬פסק השו"ע כהרמב"ם‪ ,‬והרמ"א פסק כדעת רש"י‪ ,‬וכן‬
‫פסק בתרומת הדשןנז שכן הוא המנהג‪ ,‬שעיקר הקפידה הוא על חלוקת‬
‫העלה האמצעית‪ ,‬וכתב להחמיר כדעת הר"ן שהעלה האמצעית יהיה‬
‫דבוק לגמרי בלא שום פירוד‪ ,‬וכן חוששים בעלי הנפשנח‪ ,‬ויש בזה כמה‬

                                     ‫חילוקי דינים כאשר יתבאר בע"ה‪.‬‬

                                                                      ‫נחלקו רוב העלי‪‬‬

‫טז‪ .‬א‪ ‬נחלקו התיומת של רוב עלי הלולב‪ ,‬ורוב של כל עלה ועלה‪ ,‬פסולנט‪,‬‬
          ‫ואפילו שהתיומת של העלה האמצעית קיימת ולא נחלקה כללס‪.‬‬

                                                                ‫נחלקה העלה האמצעית‬

‫יז‪ .‬לולב שנחלקה העלה האמצעית לגמרי עד השדרה פסול‪ ,‬וא‪ ‬לא נחלקה‬
‫לגמרי‪ ,‬כשר מעיקר הדי‪‬סא‪ ,‬ויש מחמירי‪‬סב לפסול א‪ ‬נחלקה רוב העלה‪.‬‬

‫ויש שכתבו שמצוה מ‪ ‬המובחר ליטול לולב שלא נחלק העלה העליונה כללסג‪,‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫הרמ"א לפסול אפילו בנחלקה רק התיומת של‬         ‫נו‪ .‬כ‪ ‬מבואר בבית יוס‪ ‬בביאור החילוק בי‪‬‬
‫העלה האמצעית‪ ,‬מכל מקו‪ ‬אי‪ ‬ללמוד מזה‬          ‫פירוש הגאוני‪ ‬לפירוש היש מפרשי‪ ,‬אבל‬
‫קולא להכשיר א‪ ‬העלה האמצעית שלימה ורק‬         ‫הט"ז )ס"ק ד'( פירש באופ‪ ‬אחר‪ ,‬דלדעת‬
‫נחלקו רוב העלי‪) ‬שלדעת המחבר פסול בזה(‪ ,‬כי‬    ‫הגאוני‪ ‬איירי ששני עלי התיומת העולי‪ ‬בראש‬
‫אי‪ ‬כונת הרמ"א לומר שהעיקר תלוי בשלימות‬       ‫הלולב אינ‪ ‬יוצאי‪ ‬ממקור אחד‪ ,‬אלא שיוצאי‪‬‬
‫העלה האמצעית‪ ,‬אלא שמוסי‪ ‬חומרא על‬             ‫כל אחד מצד אחר אחד גבוה מהשני‪ ,‬אלא שה‪‬‬
‫השו"ע‪ ,‬לפסול ג‪ ‬בעלה האמצעית בלבד בלא‬         ‫מסתיימי‪ ‬למעלה בשוה‪ ,‬וה‪ ‬מחוברי‪ ,‬וא‪‬‬
‫רוב העלי‪ ,‬אבל א‪ ‬נחלקו רוב העלי‪ ‬פסול‬        ‫נחלקו שאינ‪ ‬מחוברי‪ ‬יחד‪ ,‬זהו נחלקה‬
                                              ‫התיומת לדעת הגאוני‪ ,‬אבל לדעת היש‬
                        ‫א‪ ‬לדיד‪ ,‬והוא פשוט‪.‬‬  ‫מפרשי‪ ‬איירי ששני העלי‪ ‬יוצאי‪ ‬ממקור‬
                                              ‫אחד ממש‪ ,‬כמו אחי‪ ‬תאומי‪ ‬שיוצאי‪ ‬ממקור‬
‫סא‪ .‬כ‪ ‬הוא ברמ"א כא‪ ,‬שפסק כדעת התרומת‬        ‫אחד‪ ,‬וא‪ ‬נחלקו זהו נחלקה התיומת‪ .‬וכתבו‬
                ‫הדש‪ ‬שפסק כדעת רש"י‪.‬‬
                                                           ‫ש‪ ‬בתוס' שלולב כזה אינו מצוי‪.‬‬
‫סב‪ .‬כ‪ ‬כתב בשו"ע התניא )סעי‪ ‬י'(‪ ,‬וכ‪ ‬הוא‬
  ‫דעת הגר"א‪ ,‬והביאו במשנ"ב )ס"ק ט"ז(‪.‬‬                                          ‫נז‪ .‬סימ‪ ‬צ"ו‪.‬‬

‫סג‪ .‬כ‪ ‬כתב הרמ"א‪ ,‬כדי לחוש לדעת הר"‪‬‬          ‫נח‪ .‬עיי‪ ‬בביאור הגר"א )אות י"א( בש‪ ‬הרשב"א‪.‬‬
                   ‫שמחמיר בעלה העליו‪.‬‬
                                                ‫נט‪ .‬כ‪ ‬הוא בשו"ע‪ ,‬בביאור נחלקה התיומת‪.‬‬
‫וטע‪ ‬המחמירי‪ ,‬כי על ידי הנענועי‪ ‬סופו‬
‫להיות סדוק כולו‪ ,‬על כ‪ ‬נוטלי‪ ‬לולב שסגור‬      ‫ס‪ .‬כי אפילו שאנו בני אשכנז מחמירי‪ ‬כדעת‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45