Page 236 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 236

‫‪Pg: 236 - 8-Front 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 236‬בתוך מערבולת הימים‬

‫ומאשים את כולם מלבד את עצמו׳‪ 62.‬כמי שפעל במרחב היישובי הארץ־‬
‫ישראלי בשנות השואה‪ ,‬ביטא פראגר את רחשי לבם של רבים‪ ,‬טוענת דינה‬
‫פורת‪ .‬׳מכל קצוות הקשת הפוליטית‪ ,‬כולל מתוך מפא״י‪ ,‬הופנתה אצבע‬

                                 ‫מאשימה אל חברי הנהלת הסוכנות׳‪ ,‬ואולם‬

‫הנאשם העיקרי היה גרינבוים‪ :‬כיו״ר ׳ועדת הארבעה׳ ו׳הוועדה לבירור‬
‫והטבת מצבם של יהודי אירופה׳‪ ,‬שאפילו שמה היה באותו רגע לעג‬
‫לרש‪ ,‬הוא נתפס כאחראי‪ .‬אספות שבהן היה אמור להופיע – בוטלו;‬
‫הרוויזיוניסטים הודיעו שלא יישבו לשולחן עם מי ש׳השתיק את אסון‬
‫יהודי פולין׳ [‪ ]...‬העיתונים התחרו זה בזה בהוקעתו של גרינבוים‬
‫ולחובתו נזקפה כל מילה שאמר קודם לכן‪ ,‬כמו דבריו על כך שלא ראה‬
‫דרך להצלה‪ ,‬שימת הדגש על השיקום לאחר המלחמה‪ ,‬על אי־כינוסה‬
‫של הוועדה במשך חודשים‪ ,‬על ספקנותו ובעיקר על אי־פרסומם של‬

                             ‫המברקים – הכל הועלה והוטח בפניו‪63.‬‬

‫הביקורת על גרינבוים ינקה גם ממקור רעיוני דתי‪ .‬דמותו של גרינבוים‪,‬‬
‫שנתפס כנושא הדגל החילוני הקיצוני‪ ,‬הייתה ועודנה מוקצה מחמת מיאוס‬
‫בחברה החרדית‪ ,‬שכן ׳התנהגותו הייתה עלולה להתפרש כעלבון למסורת‬
‫היהודית דווקא בשעה שעלה הכורת על חלק מנושאיה של מסורת זו [‪]...‬‬
‫גם לאחר מותו‪ ,‬ובייחוד בשנות השמונים והתשעים‪ ,‬נמשכו התקפותיהם‬
‫של חוגים חרדיים עליו ועל תפקודו בזמן השואה‪ ,‬ודמותו הפכה בעיני רבים‬
‫למעין סמל של הפניית עורף אכזרית להצלת יהודים‪ ,‬שמקורה בחילוניות‬

                                                        ‫ובציונות נוקשה׳‪64.‬‬
‫פראגר ביטא את אכזבתו מכישלונן של תכניות ההצלה של הרב וייסמנדל‬
‫עקב קוצר הראות ואטימות הלב של היישוב והמוסדות הלאומיים‪ .‬סיבת‬
‫הכישלון הייתה הקושי להפנים כי דובר ברצח שיטתי אשר חייב נקיטת אמצעים‬
‫קיצוניים‪ .‬בעוד כשל זה היה כלל־יהודי‪ ,‬זיהה פראגר מחדלים נוספים בסדר‬
‫היום החילוני‪ ,‬ש׳נעדר התחושה הכלל־ישראלית׳‪ ,‬והאשימם בנקיטת פרוגרמה‬
‫מדינית מלחמתית במקום הצלה עצמית‪ ,‬וייאוש כשניסיון זה לא צלח‪ .‬למרות‬
‫זאת הייתה ביקורתו מתונה יחסית בהשוואה לחוגים חרדיים מיליטנטיים‪,‬‬
‫ולא האשימה את התנועה הציונית או את אנשיה בהחשת השואה ובהכשלת‬

                                              ‫‪ 6	 2‬פראגר‪ ,‬׳המחדלים והכשלונות׳‪ ,‬עמ׳ ‪.6‬‬
           ‫‪ 6	 3‬פורת‪ ,‬׳יצחק גרינבוים‪ ,‬פעילותו והתבטאויותיו בתקופת השואה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.459‬‬
‫‪ 6	 4‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ .449‬עוד על יחסו של המגזר החרדי‪ ,‬ובמיוחד של ׳קבוצת שנפלד׳‪,‬‬

                      ‫לגרינבוים‪ ,‬ראו‪ :‬פרילינג‪ ,‬מי אתה ליאון ברז׳ה?‪ ,‬עמ׳ ‪.488-419‬‬
   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241