Page 237 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 237
Pg: 237 - 8-Front 21-11-21
התגבשות תודעת השואה בחברה החרדית 237
ניסיונות ההצלה במזיד .בכך נקט פראגר גישת אמצע .ייתכן שהסיבה לכך
היא שהוא היה בארץ ישראל ודיווח על הנעשה בזמן אמת .הוא גם פעל
תקופה ארוכה בעולם החילוני ,ולפיכך ׳האשמת הישוב׳ כוונה גם נגדו.
מאיר סומפולינסקי מעלה את הסברה כי יחסו המתון של פראגר למוסדות
הציוניים נבע מקרבתו לחצר חסידות גור אשר בא כוחה ,הרב יצחק מאיר
לוין ,ייצג את אגודת ישראל בוועד ההצלה ושיתף פעולה גם עם גרינבוים,
ראש הוועד 65.ייתכן כמובן שפראגר ,שהגדיר פעם את לוין כפטרונו מצעדיו
הראשונים בפעילות הציבורית ,חש אי־נוחות לתקוף את ועד ההצלה שעמו
נמנה גם לוין .זה לא מנע אותו מלבקר בחריפות את גרינבוים שעמד בראש
הוועד.
בין משה למשה :פראגר ושנפלד
אל מול ביקורתו המסויגת של פראגר עמד משה שנפלד ,ממקימי תנועת
צעירי אגודת ישראל (צא״י) ,האופוזיציונית לאגודת ישראל וממקורביו של
הרב אברהם ישעיהו קרליץ ,החזון איש .במחצית השנייה של שנות החמישים
החל שנפלד לגבש עמדה אנטי־ציונית ובתחילת שנות השישים פרסם
בגיליונות דגלנו ,הביטאון הרדיקלי של צעירי אגודת ישראל ,כתב אשמה
חריף ללא כל הסתייגות ונעדר סלחנות נגד המנהיגים הציונים תחת הכותרת
׳אני מאשים – מן המיצר׳ (רמז לספרו של וייסמנדל) .מאמריו קובצו ב־1965
בספר שכותרתו שרופי הכבשנים מאשימים66.
תפיסתו התבססה על הסברו ההיסטורי־תיאולוגי של הרב אלחנן וסרמן
לרדיפות היהודים באירופה בפוגרומים של שלהי מלחמת העולם הראשונה
וגורל היהודים בברית המועצות ,בחיבורו עקבתא דמשיחא ( .)1929הוא
ראה בהן תגובה לסטיית היהודים מהמסורת היהודית .לפי וסרמן ביקשו
המתבוללים וחברי התנועות המהפכניות לטשטש את הזהות היהודית ובכך
גם את המחיצה בין שתי החברות ,אך על כך הייתה תגובה אלימה מצד
הגויים .על טענה זו הוסיף שנפלד ,לפי ניתוחו של מנחם פרידמן,
את אשמתה הכמעט בלבדית של הציונות ,תוך שהוא מרחיב את
האשמה לאספקטים נוספים ,עד כדי הפיכתה של הציונות ל׳בעלת־
6 5סומפולינסקי ,׳המוסדות היהודיים בעולם וביישוב׳ ,עמ׳ .500
6 6מהדורות נוספות של הספר יצאו במחצית השנייה של שנות השבעים ,ראו :קפלן,
בסוד השיח החרדי ,עמ׳ .150
