Page 107 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 107

‫‪Pg: 107 - 4-Back 21-11-17‬‬

‫קז‬  ‫מרדכי‬  ‫עיתזר‬                      ‫ברכת‬

                 ‫"וראה הכהן"‪" ,‬וראהו הכהן"‬

‫ְוָר ָאה ַהּכֹ ֵהן ֶאת ַהֶּנ ַגע ְּבעֹור ַהָּב ָׂשר ְו ֵׂש ָער ַּבֶּנ ַגע ָה ַפְך ָל ָבן ּו ַמְר ֵאה ַהֶּנ ַגע ָע ֹמק ֵמעֹור‬
                          ‫ְּב ָׂשרֹו ֶנ ַגע ָצַר ַעת הּוא ְוָר ָאהּו ַהּ ֹכ ֵהן ְו ִט ֵּמא ֹאתֹו (יג‪ ,‬ג)‬

‫וצ"ע‪ ,‬מדוע נכפל דין ה"ראייה" של הכהן פעמיים‪ ,‬בתחילת הפסוק "וראה"‪ ,‬ובסופו‬
                                                                 ‫שוב "וראהו"‪.‬‬

‫ויתכן‪ ,‬דהנה בתו"כ כאן‪" ,‬והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים‪ ,‬מה תלמוד‬
‫לומר הכהנים‪ ,‬לרבות כל ישראל‪ ,‬אם סופנו לרבות כל ישראל מה תלמוד לומר או אל‬
‫אחד מבניו הכהנים‪ ,‬אלא ללמד שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן‪ ,‬הא כיצד חכם‬
‫שבישראל רואה את הנגעים ואומר לכהן אע"פ שיטה אחד אמור טמא והוא אומר טמא‬

                                              ‫אמור טהור והוא אומר טהור"‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫הרי להדיא‪ ,‬שכשנאמר "או אל אחד מבניו הכהנים"‪ ,‬הכוונה היא לכל אחד מישראל‪,‬‬
‫שהוא הוא המוסמך לראות ולקבוע את מהותו של הנגע‪ ,‬אם טמא הוא או טהור‪ ,‬אלא‬
‫שהמטמא בפועל הוא הכהן‪ ,‬כדקייל"ן שאין הנגעים טמאים או טהורים אלא על פי כהן‪,‬‬

                                                      ‫הוא ודאי חייב להיות כהן‪.‬‬

‫נמצא א"כ‪ ,‬שהראיה של ה"כהן"‪ ,‬הראשון‪ ,‬קובעת את איכות הנגע‪ ,‬טומאתו או‬
‫טהרתו‪ ,‬ואילו ראיית הכהן השני‪ ,‬היא אשר קובעת את טהרת או טומאת הנגע בפועל‬
‫ממש‪ .‬והא מיהת‪ ,‬שזקוקוים לראייתם של השנים‪ ,‬של הקובע והפוסק‪ ,‬ושל המטמא‬

                                                                   ‫או המטהר‪.‬‬

‫זהו שאמר הכתוב "וראה אותו הכהן"‪ ,‬שהיא זו הראיה הראשונה‪ ,‬הקובעת ופוסקת‬
‫את טיב הנגע‪" .‬וראהו הכהן"‪ ,‬היא הראיה השניה של הכהן המטהר או המטמא‪ ,‬בפועל‬

                                      ‫ממש‪ .‬ומדוקדקים מאד דברי הכתוב בעה"י‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                       ‫סימני הצרעת‬

      ‫ְוָר ָאה ַהּכֹ ֵהן ֶאת ַהָּב ָׂשר ַה ַחי ְו ִט ְּמאֹו ַהָּב ָׂשר ַה ַחי ָט ֵמא הּוא ָצַר ַעת הּוא (יג‪ ,‬טו)‬

                              ‫וצ"ע‪ ,‬מהו כפל המילים‪" ,‬טמא הוא" ו"צרעת הוא"‪.‬‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112