Page 113 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 113
Pg: 113 - 4-Front 21-11-17
רעומצ מרדכי גיק ברכת
צמורע
דין ה"מטהר" של המצורע ,וה"מעשים" המטהרים
ֹזאת ִּת ְהֶיה ּתֹוַרת ַה ְּמ ֹצָרע ְּביֹום ָט ֳהָרתֹו (יד ,ב)
"מלמד שאין מטהרין אותו בלילה" (רש"י)
"תורת ביום ,מלמד שטומאתו וטהרתו מפי כהן ביום ,ומנין שחיטת
ציפוריו ותגלחתו ביום ת"ל תורת ,יכול אף לקיחת צפוריו ושליחת צפוריו
וכיבוס בגדיו ורחיצתו כך יהיו צריכין ביום ת"ל זאת" וכו' (הראב"ד)
הרי ששתי ילפותות המה ,האחת מ"תורת ביום" ,וזה בא לרבות את מה שיוצא מפי
הכהן לטמא או לטהר ,שיעשו את הטומאה או הטהרה ביום ולא בלילה .וילפותא נוספת
נאמרה מ"זאת תורת ביום" ,שאף כל מעשי הטהרה ,אף הם לא יעשו אלא ביום ולא
בלילה .ועל כרחך ,ששני דינים המה ,הדין ה"מטהר" בפועל ממש ,שהוא אמירתו של
הכהן לטומאה או לטהרה .והדין השני הוא ה"מעשים" המטהרים ,שאף המה צריכים
להיות ביום ולא בלילה.
וכנראה מדעת הראב"ד ,שאמנם שתי ילפותות נפרדות הן ,האחת הוא מ"ביום
טהרתו" ,שהטהרה אינה אלא ביום ,וזה מוכיח על אמירת הכהן ,כי אמירתו היא זאת
המטהרת ממש .והילפותא האחרת ,מ"זאת תורת ...ביום" ,שכל שחלות שם מעשה
ה"מטהר" עליה ,לא יעשה אלא ביום.
ומובן היטב מה שחילק הראב"ד ,בין הילפותא למעשה ה"מטהר" בפועל ממש,
שהוא זה אמירת הכהן ,לבין שאר ה"מעשים" המטהרים ,שגם אם אינם בכלל המטהר
ממש ,אבל הם בכלל "תורת המצורע ביום" ,שצריכה להיות ביום דוקא ולא בלילה.
אבל דומה שפשטות לשון רש"י שלפנינו" ,שאין מטהרין אותו בלילה" ,נראה שכל
