Page 118 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 118

‫‪Pg: 118 - 4-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫רעומצ‬                      ‫ברכת‬  ‫חיק‬

                    ‫טומאה בבעלי חיים‬

                                           ‫ְׁש ֵּתי ִצֳּפִרים ַחּיֹות ְט ֹהרֹות (יד‪ ,‬ד)‬

                 ‫"חיות פרט לטריפות‪ ,‬טהורות פרט לעוף טמא" (רש"י)‬

‫כתב המהר"ל (גור אריה)‪" :‬יש מדקדקים על דברי רש"י‪ ,‬שמתחלה אמר חיות פרט‬
‫לטרפות [לשון רבים]‪ ,‬ואח"כ אמר טהורות פרט לעוף טמא [לשון יחיד] ולא אמר‬
‫פרט לטמאות"‪ .‬ותירץ‪ ,‬ד"אין זה דקדוק‪ ,‬שהייתי אומר ולא טמאות היינו שלא נטמאה‬
‫מטומאה‪ ,‬לכך אמר פרט לעוף טמא פירוש שהוא טמא במינו‪ ,‬ולא אמר לעופות טמאות‪,‬‬
‫כי עדיין הייתי אומר לעופות שנטמאו‪ ,‬אבל עוף טמא ליכא למטעי‪ ,‬שפירושו בודאי מן‬

 ‫עוף טמא שעל המין יאמר בלשון יחיד‪ ,‬לכך אמר בלשון יחיד פרט לעוף טמא"‪ .‬עכ"ד‪.‬‬
‫והקשו‪ ,‬מה מקום היה לומר‪ ,‬שכוונת הכתוב היא לעוף שנטמא בטומאה כל שהיא‪,‬‬

                ‫הלא בכל הש"ס לא מצאנו בעל חי מקבל טומאה בחייו [מלבד אדם]‪.‬‬
‫ונראה‪ ,‬דמשכח"ל טומאה בבעלי חיים‪ ,‬כגון "שחט בה שנים או רוב שנים" (חולין‬
‫קכא‪ ,):‬שאע"פ ש"חיה" היא‪ ,‬אבל כיון שהיא "אוכל"‪ ,‬שהרי הותרה לאחר שחיטה‪ ,‬לפיכך‬
‫מקבלת טומאה‪ .‬וא"כ‪ ,‬על זה בא המיעוט פרט ל"עוף טמא"‪ .‬אלא דצ"ע‪ ,‬אם ציפור כזאת‬

                                               ‫כשרה ל"ציפורי מצורע"‪ .‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫כמו כן משכחת לה טומאה בבע"ח‪ ,‬כשעשאה "גולל" לקבר‪ .‬ואמנם יעו' בכתבים‬
‫המיוחסים למרן הרב זצוקללה"ה (ריש פ"ב דזבחים)‪ ,‬שיתכן ש"בעל חי שעשאו גולל"‬
‫אינו אלא "מטמא" טומאת קבר‪ ,‬אבל הוא עצמו אינו טמא‪ .‬אעפ"כ יתכן‪ ,‬שאף זה נכלל‬

                                             ‫במיעוטא ד"טהורות"‪ ,‬ולא עוף טמא‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                   ‫דין ה"מטהר" בטבילה‬

                                                  ‫ְוָר ַחץ ַּב ַּמִים ְו ָט ֵהר (יד‪ ,‬ח)‬

‫שיטת הכס"מ (פ"ו מהל' אבות הטומאה הט"ז)‪ ,‬שאין הטמא נטהר בשעת טבילתו בתוך‬
                         ‫המים‪ ,‬כי אם משעה שמתחיל לעלות מתוך המקוה‪ .‬ע"ש‪.‬‬
   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123