Page 121 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 121

‫‪Pg: 121 - 4-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי אכק‬  ‫רעומצ‬                       ‫ברכת‬

‫והיא היא הפלוגתא בין הרמב"ם לבין הגאונים‪ .‬דהגאונים אמנם הכי סבירא להו‪,‬‬
‫שמכיון דבכה"ת שערו לאו בכלל גופו‪ ,‬לכן גם אם שערו התרבה לחיוב טבילה‪ ,‬אין זה‬
‫אלא לענין החיוב בלבד [שהשיער טעון אף הוא טבילה כמו שאר גופו]‪ .‬אבל לענין הך‬
‫דינא דביאת מים של מקצתו תחשב ביאת מים של כולו‪ ,‬לענין זה‪ ,‬דינא כדקאי קאי‪,‬‬
‫דגופו ושערו תרי גופי נינהו‪ ,‬וביאת מים של אחד מהם‪ ,‬אינו נחשב כביאת מים של‬

                                                                        ‫זולתו‪.‬‬

‫ואילו הרמב"ם סבירא ליה‪ ,‬דלאחר שנתחדש ששערו טעון טבילה‪ ,‬אין זאת ילפותא‬
‫רק לענין החיוב ודיני הטבילה‪ ,‬אלא שבילפותא זאת התחדש‪ ,‬דלענין טבילה הוו להו‬
‫גופו ושערו כחד גופא ממש‪" ,‬דשערו כגופו לענין טבילה"‪ .‬אשר לכן‪ ,‬ודאי דהשיער הוא‬
‫בכלל הגוף גם לענין הך דינא דביאת מים על חלקו חשיב ליה כביאת מים על כולו‪ ,‬לא‬
‫שנא בא במים חלק מגופו‪ ,‬לא שנא בא במים חלק משערו‪ ,‬דלעולם נחשב כולו‪ ,‬בין גופו‬
‫בין שערו‪ ,‬בכלל "ובא במים"‪ ,‬על ידי ביאת חלק מהם‪ .‬אלו לענ"ד תו"ד של מרן הרב‬

                                ‫זצוקללה"ה כאשר הבנתים בעה"י מתוך ספרו שם‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬

‫אלא שיסודו של מרן זללה"ה צריך ביאור‪ ,‬לו יהא דנאמרה הלכה של ביאת מים‪ ,‬אבל‬
‫אכתי‪ ,‬אמאי לא נימא‪ ,‬דכיון שהחוצץ הוא דבר שאינו מקפיד עליו‪ ,‬שפיר נחשב הדבר‬
‫כביאת מים‪ ,‬גם אם החציצה היא על כולו‪ .‬הלא רש"י בסוכה שם (ו‪ ):‬פירש להדיא‪ ,‬דהא‬
‫דדבר שאינו מקפיד אינו חוצץ‪ ,‬הוא משום ד"הוה ליה כגופיה הואיל ואין סופו ליטלו‬
‫ובטיל לגביה ולא חייץ"‪ ,‬ומדוע איפוא לא יחשב הדבר גם כביאת מים‪[ .‬ויעויין בשפ"א‬
‫על אתר דכתב‪ ,‬שהך דינא דאינו מקפיד עליו‪ ,‬אינו מכלל השיעורים המיוחדים שנאמרו‬
‫ב"חציצין"‪ ,‬אלא שהוא מסברא]‪ .‬וכבר מצאתי כן להעיר ב"משנת אליהו" להגר"א‬

                                                           ‫מישקובסקי זצוק"ל‪.‬‬

‫אמנם להמבואר נראה‪ ,‬כיון דמן המיוסד בדבריו נמצא‪ ,‬דתרי דיני נינהו בטבילה‪,‬‬
‫הטבילה וביאת מים‪ .‬ואף על פי דלא סגי ללא "ביאת מים"‪ ,‬אבל "ביאת מים" של מקצתו‬

          ‫מיחשבא ביאת מים של כולו‪ .‬ואילו הטבילה‪ ,‬הלא לא סגי ללא טבילת כולו‪.‬‬

‫ומעתה נראה‪ ,‬דחלוקים המה זה מזה‪ ,‬הטבילה וביאת מים‪ ,‬ביסוד גדרם‪ .‬דלענין‬
‫הטבילה‪ ,‬אמנם סגי רק בהא שאין עליו דבר חוצץ [ובענין זה נאמרו השיעורים של‬
‫חציצין מהלכה למשה מסיני]‪ .‬אבל לענין הביאת מים‪ ,‬לא סגי בהא שאין עליו דבר חוצץ‪,‬‬

     ‫דכל זמן שאינו נוגע במים ממש‪ ,‬אינו בכלל ובא במים‪ ,‬ולאו שם ביאת מים עליה‪.‬‬

‫אשר לכן צריך לומר‪ ,‬דגם אם החוצץ הוא בכלל "אינו מקפיד"‪ ,‬והוא בטל לגופו‪,‬‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126