Page 125 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 125
Pg: 125 - 4-Front 21-11-17
מרדכי הכק רעומצ ברכת
מפורש בכתוב ["כנגע" ולא "נגע"] .מה ,איפוא ,הוסיף הטור בהשוואת הלשון "נראה
לי" שבפסוקנו ,ל"נראה לי" בדברי הנביא.
על כרחך ,דטעמא דמילתא אתא לאשמועינן ,שהוא כנראה ,מוסבר ב"השוואה"
לדברי הנביא .אך צ"ע ,מה היא סיבה זאת ,ואיך היא מבוטאת בהשוואת ה"מסורה".
עוד צ"ע ,מה כוונתו באמרו "שיקח הדבר מרחוק" ,מהו הדבר ה"נלקח" ,ומהו "מרחוק".
ואשר יראה בזה הוא על פי המבו' בגמרא (סנהדרין עא" ,).בית המנוגע לא היה ולא
עתיד להיות ,ולמה נכתב ,דרוש וקבל שכר" .ויתכן א"כ ,שזאת היא סברת אמרו "כנגע",
משום שנגע טמא לא עתיד להיות .לכן לא יהיה אלא כשואל ,לא כ"יודע".
ואולי זהו פשר המילה "נראה" ,המבטאת את פעולת ה"היראות" ,שנעשית על ידי
ה"נראה" .לכן "מרחוק ה' נראה לי" ,כלומר ,הקב"ה הוא שגרם את היראותו ,אע"פ
ש"מרחוק" הוא .וכמו כן" ,כנגע נראה לי בבית" ,דהיינו ,לאמור" ,נראה" ,אע"פ שהיראותו
של הנגע ,נדירה ביותר [לכן הוא נוקט לשון "נראה" ,שהיא לשון ספק ,כמשנ"ת].
ואע"פ שר' אליעזר בן צדוק מצא מקום שהיו בו אבנים מנוגעות ,אבל מלבד שהתורה
חייבת להתאים אליבא דכל השיטות בתושבע"פ ,מלבד זאת הרי ברור ,שגם לראב"צ,
ודאי שנגעי בתים ,נדירים הם ,והתורה היודעת מראש העתידות ,אינה יכולה להתייחס
לנגעים כדבר "ידוע" ,לכן נקטה לשון ספק ,כמשנ"ת.
ספק טומאה ברה"י -והנהגת חזקה
ְוָי ָצא ַהּ ֹכ ֵהן ִמן ַהַּבִית ֶאל ֶּפ ַתח ַהָּבִית ְו ִה ְס ִּגיר ֶאת ַהַּבִית ִׁש ְב ַעת ָי ִמים (יד ,לח)
"מנא הא מילתא דאמור רבנן אוקי מילתא אחזקיה אמר רבי שמואל בר
נחמני אמר קרא ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית
שבעת ימים דילמא אדנפיק ואתא בצר ליה שיעורא אלא לאו משום
דאמרינן אוקי אחזקיה" וכו' (חולין י):
ובתוספות שם (ד"ה ודילמא וכו') הקשו" :אין להקשות היכי מוכח מהכא דאוקי מילתא
אחזקיה דילמא הכא טמא מספק דספק טומאה ברה"י ספיקו טמא" .ותירצו" :דבכל
ענין טימא הכתוב אפילו הוי רה"ר שיש בו הרבה בני אדם ואפילו דבר שאין בו דעת
לישאל" וכו'.
