Page 125 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 125

‫‪Pg: 125 - 4-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי הכק‬  ‫רעומצ‬                       ‫ברכת‬

‫מפורש בכתוב ["כנגע" ולא "נגע"]‪ .‬מה‪ ,‬איפוא‪ ,‬הוסיף הטור בהשוואת הלשון "נראה‬
                                         ‫לי" שבפסוקנו‪ ,‬ל"נראה לי" בדברי הנביא‪.‬‬

‫על כרחך‪ ,‬דטעמא דמילתא אתא לאשמועינן‪ ,‬שהוא כנראה‪ ,‬מוסבר ב"השוואה"‬
‫לדברי הנביא‪ .‬אך צ"ע‪ ,‬מה היא סיבה זאת‪ ,‬ואיך היא מבוטאת בהשוואת ה"מסורה"‪.‬‬
‫עוד צ"ע‪ ,‬מה כוונתו באמרו "שיקח הדבר מרחוק"‪ ,‬מהו הדבר ה"נלקח"‪ ,‬ומהו "מרחוק"‪.‬‬

‫ואשר יראה בזה הוא על פי המבו' בגמרא (סנהדרין עא‪" ,).‬בית המנוגע לא היה ולא‬
‫עתיד להיות‪ ,‬ולמה נכתב‪ ,‬דרוש וקבל שכר"‪ .‬ויתכן א"כ‪ ,‬שזאת היא סברת אמרו "כנגע"‪,‬‬

           ‫משום שנגע טמא לא עתיד להיות‪ .‬לכן לא יהיה אלא כשואל‪ ,‬לא כ"יודע"‪.‬‬

‫ואולי זהו פשר המילה "נראה"‪ ,‬המבטאת את פעולת ה"היראות"‪ ,‬שנעשית על ידי‬
‫ה"נראה"‪ .‬לכן "מרחוק ה' נראה לי"‪ ,‬כלומר‪ ,‬הקב"ה הוא שגרם את היראותו‪ ,‬אע"פ‬
‫ש"מרחוק" הוא‪ .‬וכמו כן‪" ,‬כנגע נראה לי בבית"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לאמור‪" ,‬נראה"‪ ,‬אע"פ שהיראותו‬

    ‫של הנגע‪ ,‬נדירה ביותר [לכן הוא נוקט לשון "נראה"‪ ,‬שהיא לשון ספק‪ ,‬כמשנ"ת]‪.‬‬

‫ואע"פ שר' אליעזר בן צדוק מצא מקום שהיו בו אבנים מנוגעות‪ ,‬אבל מלבד שהתורה‬
‫חייבת להתאים אליבא דכל השיטות בתושבע"פ‪ ,‬מלבד זאת הרי ברור‪ ,‬שגם לראב"צ‪,‬‬
‫ודאי שנגעי בתים‪ ,‬נדירים הם‪ ,‬והתורה היודעת מראש העתידות‪ ,‬אינה יכולה להתייחס‬

                              ‫לנגעים כדבר "ידוע"‪ ,‬לכן נקטה לשון ספק‪ ,‬כמשנ"ת‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

             ‫ספק טומאה ברה"י ‪ -‬והנהגת חזקה‬

      ‫ְוָי ָצא ַהּ ֹכ ֵהן ִמן ַהַּבִית ֶאל ֶּפ ַתח ַהָּבִית ְו ִה ְס ִּגיר ֶאת ַהַּבִית ִׁש ְב ַעת ָי ִמים (יד‪ ,‬לח)‬

‫"מנא הא מילתא דאמור רבנן אוקי מילתא אחזקיה אמר רבי שמואל בר‬
‫נחמני אמר קרא ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית‬
‫שבעת ימים דילמא אדנפיק ואתא בצר ליה שיעורא אלא לאו משום‬

                                    ‫דאמרינן אוקי אחזקיה" וכו' (חולין י‪):‬‬

‫ובתוספות שם (ד"ה ודילמא וכו') הקשו‪" :‬אין להקשות היכי מוכח מהכא דאוקי מילתא‬
‫אחזקיה דילמא הכא טמא מספק דספק טומאה ברה"י ספיקו טמא"‪ .‬ותירצו‪" :‬דבכל‬
‫ענין טימא הכתוב אפילו הוי רה"ר שיש בו הרבה בני אדם ואפילו דבר שאין בו דעת‬

                                                                  ‫לישאל" וכו'‪.‬‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130