Page 128 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 128
Pg: 128 - 4-Front 21-11-17
מרדכי רעומצ ברכת חכק
כמובן שיש להדגיש ,שמה שאמרו "תן בו מארה ואל יהנה ממנו" ,אינו מהלכות
ה"טומאה" של נגעי בתים ,אלא דין נוסף ,שנאמר ב"צרעת" ,שמלבד דיני טומאתה ,עוד 4
נאמר בה ,ש"אל יהנה ממנה" .אך מובן ,שדין נוסף זה ,לא נאמר אלא דוקא כשעדיין
שולטת הצרעת באבני הבית ,וזה ודאי נוגע לטומאת הצרעת.
ולכן ,אם אך "נגמרו" ו"נעשו" מצוותיה של טומאת הצרעת ,שוב אין בה "מארה"
ואיסור .לכן ,מיד לאחר שאמרו שאבנים מנוגעות שעשאן סיד ,אולי ,עלו מטומאתן ,כי
הלא כבר נעשה מצותן ,כמש"ב בעה"י.
"דברו אל בני ישראל"
ַּדְּברּו ֶאל ְּב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל ַו ֲא ַמְר ֶּתם ֲא ֵל ֶהם ִאיׁש ִאיׁש ִּכי ִי ְהֶיה ָזב ִמְּב ָׂשרֹו זֹובֹו ָט ֵמא הּוא
(טו ,ב)
שאל מרן הגרמ"ש זצוקללה"ה ב"משך חכמה" ,מדוע בכל פרשת "מצורע" לא נאמר
"דבר אל בני ישראל" ,ואך כשהגיע לפרשת "זב" ,כאן נאמר "דברו אל בני ישראל" .הלא
דבר הוא.
ואמר מרן הגרמ"ש ,דדוקא גבי "זב" ,שייך לומר "דברו אל בני ישראל וגו' איש כי
יהיה זב מבשרו" ,שכן הזב משתלח רק משני מחנות [מחנה שכינה ומחנה לויה] ,ואילו
ממחנה ישראל אינו משתלח .לכן שייכת בזב פנייה המופנית אל "בני ישראל".
מה שאין כן גבי מצורע ,הלא משתלח הוא מכל המחנות ,גם ממחנה ישראל .ולא
שייך לפנות אל "בני ישראל" ,בדבר מקרה זיבה ,שכן הזב ,בימי צרעתו ,לא יתגורר בקרב
בני ישראל .לכן נמנעו גבי מצורע ,להתבטא אל "בני ישראל" .שכן ה"ואמרת אליהם",
לא יתכן להיות בעניני זב ,שאינו במחנה שלהם.
