Page 133 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 133
Pg: 133 - 5-Front 21-11-17
גלק מרדכי תומ ירחא ברכת
פסול ועונש קטורת שלא "כתיקנה"
ְו ָנ ַתן ֶאת ַה ְּק ֹטֶרת ַעל ָה ֵאׁש ִל ְפ ֵני ה' וגו' ְוֹלא ָימּות (טז ,יג)
"הא אם לא עשאה כתקנה ,חייב מיתה" (רש"י ,ומקורו מיומא נג).
וכבר הקשו ,למה לי חיוב מיתה משום שחיסר מסמניה ,תיפו"ל דאם חיסר בקטורת
הרי עשה "הבערה" ביום הכפורים שלא לצורך ,ושוב הוא חייב כרת משום מלאכה
ביוה"כ ,וכרת חמיר טפי ממיתה בידי שמים (עי' כס"מ פ"ד מהל' ביאת המקדש ה"ד ,ומל"מ
שם ,אבני מילואים סי' קעד ,ובהגהת האב"מ שם אות ב).
ונראה פשוט ,דהלא אילולי הפסוק שלפנינו ,לא היינו יודעים שהדיוק ב"כתקנה",
מעכב את עצם הכשירה .אולי ,נהי דהוה ידעינן ,כי מתכונתה של הקטורת מדויקת ,אבל
כאן בפסוק נתגלה לנו ,שללא הדיוק במתכונתה ,הרי היא פסולה ו"זרה".
ועיין ברמב"ם (פ"ה מאסו"מ) דקטורת חסרה הרי היא "קטורת זרה" .ונראה שהמקור
לכך הוא ,מהמבואר כאן בפסוק ,שאם אינה במתכונתה ,חייבין עליה מיתה בידי שמים.
ולכן ,אמנם נכון ,שאם הקטורת פסולה ,חייב עליה גם משום מלאכה ביוה"כ .אבל אף
זאת לא ידעינן אלא לאחר שנתגלה פסולה ,ופסול זה ,כאן הוא מקורו.
[אלא דלכאורה צ"ע ,מהא דביומא (נג ).מקשינן "ותיפוק ליה משום ביאה ריקנית",
ומשני ,דמשכח"ל דשגג בביאה ריקנית והזיד בקטורת חסירה .ע"ש .ולפ"ז תיקשי
נמי ,תיפו"ל משום מבעיר ביוה"כ .ואי נימא כמש"כ ,דבעינן לקרא כדי למילף את עיקר
פסולה ,אמאי לא נימא הכי נמי כלפי קושיית הגמ' .ואכמ"ל].
איסור כניסה לאהל מועד בזמן עבודת כהן גדול
ְו ָכל ָא ָדם ֹלא ִי ְהֶיה ְּבאֹ ֶהל מֹו ֵעד ְּב ֹבאֹו ְל ַכֵּפר ַּבּ ֹק ֶדׁש ַעד ֵצאתֹו (טז ,יז)
צ"ע ,מה טעם לא מצאנו במנין המצוות ,מצוה זו של איסור כניסה לאהל מועד.
וכמו כן צ"ב ,לדעת הפוסקים (עי' תוי"ט יומא פ"ב מ"ב ,ד"ה ארבע) שלא היה "פייס"
ביוה"כ ,וכל העבודות היו נעשות על ידי הכהן הגדול לבדו ,שלפ"ז למה לי קרא ד"וכל
