Page 133 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 133

‫‪Pg: 133 - 5-Front 21-11-17‬‬

‫גלק‬  ‫מרדכי‬  ‫תומ ירחא‬                    ‫ברכת‬

             ‫פסול ועונש קטורת שלא "כתיקנה"‬

                      ‫ְו ָנ ַתן ֶאת ַה ְּק ֹטֶרת ַעל ָה ֵאׁש ִל ְפ ֵני ה' וגו' ְוֹלא ָימּות (טז‪ ,‬יג)‬

         ‫"הא אם לא עשאה כתקנה‪ ,‬חייב מיתה" (רש"י‪ ,‬ומקורו מיומא נג‪).‬‬

‫וכבר הקשו‪ ,‬למה לי חיוב מיתה משום שחיסר מסמניה‪ ,‬תיפו"ל דאם חיסר בקטורת‬
‫הרי עשה "הבערה" ביום הכפורים שלא לצורך‪ ,‬ושוב הוא חייב כרת משום מלאכה‬
‫ביוה"כ‪ ,‬וכרת חמיר טפי ממיתה בידי שמים (עי' כס"מ פ"ד מהל' ביאת המקדש ה"ד‪ ,‬ומל"מ‬

                                ‫שם‪ ,‬אבני מילואים סי' קעד‪ ,‬ובהגהת האב"מ שם אות ב)‪.‬‬
‫ונראה פשוט‪ ,‬דהלא אילולי הפסוק שלפנינו‪ ,‬לא היינו יודעים שהדיוק ב"כתקנה"‪,‬‬
‫מעכב את עצם הכשירה‪ .‬אולי‪ ,‬נהי דהוה ידעינן‪ ,‬כי מתכונתה של הקטורת מדויקת‪ ,‬אבל‬

             ‫כאן בפסוק נתגלה לנו‪ ,‬שללא הדיוק במתכונתה‪ ,‬הרי היא פסולה ו"זרה"‪.‬‬
‫ועיין ברמב"ם (פ"ה מאסו"מ) דקטורת חסרה הרי היא "קטורת זרה"‪ .‬ונראה שהמקור‬
‫לכך הוא‪ ,‬מהמבואר כאן בפסוק‪ ,‬שאם אינה במתכונתה‪ ,‬חייבין עליה מיתה בידי שמים‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬אמנם נכון‪ ,‬שאם הקטורת פסולה‪ ,‬חייב עליה גם משום מלאכה ביוה"כ‪ .‬אבל אף‬

               ‫זאת לא ידעינן אלא לאחר שנתגלה פסולה‪ ,‬ופסול זה‪ ,‬כאן הוא מקורו‪.‬‬
‫[אלא דלכאורה צ"ע‪ ,‬מהא דביומא (נג‪ ).‬מקשינן "ותיפוק ליה משום ביאה ריקנית"‪,‬‬
‫ומשני‪ ,‬דמשכח"ל דשגג בביאה ריקנית והזיד בקטורת חסירה‪ .‬ע"ש‪ .‬ולפ"ז תיקשי‬
‫נמי‪ ,‬תיפו"ל משום מבעיר ביוה"כ‪ .‬ואי נימא כמש"כ‪ ,‬דבעינן לקרא כדי למילף את עיקר‬

                       ‫פסולה‪ ,‬אמאי לא נימא הכי נמי כלפי קושיית הגמ'‪ .‬ואכמ"ל]‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

        ‫איסור כניסה לאהל מועד בזמן עבודת כהן גדול‬

             ‫ְו ָכל ָא ָדם ֹלא ִי ְהֶיה ְּבאֹ ֶהל מֹו ֵעד ְּב ֹבאֹו ְל ַכֵּפר ַּבּ ֹק ֶדׁש ַעד ֵצאתֹו (טז‪ ,‬יז)‬

    ‫צ"ע‪ ,‬מה טעם לא מצאנו במנין המצוות‪ ,‬מצוה זו של איסור כניסה לאהל מועד‪.‬‬
‫וכמו כן צ"ב‪ ,‬לדעת הפוסקים (עי' תוי"ט יומא פ"ב מ"ב‪ ,‬ד"ה ארבע) שלא היה "פייס"‬
‫ביוה"כ‪ ,‬וכל העבודות היו נעשות על ידי הכהן הגדול לבדו‪ ,‬שלפ"ז למה לי קרא ד"וכל‬
   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138