Page 135 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 135
Pg: 135 - 5-Back 21-11-17
הלק מרדכי תומ ירחא ברכת
וע"כ ,דצירוף זה של הולכת השעיר במדבר בשעת רעבון ,עלול הוא שיגיעו בו לידי
מצב של "כשל כוחו" ,שהוא בעצם מחלת ה"בולמוס" ,יעו' במתניתין יומא (פג ).וברש"י
שם (ד"ה מי שאחזו בולמוס)" :חולי האוחז מחמת רעבון עיניו כהות והוא מסוכן למות"
וכו' .ע"כ.
היינו ,שהשליח בא לידי פיקוח נפש בגלל הרעבון ,ומה שמציעין לו בסוכה ,הוא מזון
ומים להשקיט רעבונו ,ולהוציאו מידי "פיקוח נפש" ,כי רעבונו יושקט על ידי "פת בסלו"
זה.
ומיושבת היטב הקושיא מהא דאין אומרין "הותר מכללו" באכילה זאת של השליח.
שכן אין אכילה זאת מותרת ,אלא בשעת ה"פיקוח נפש" .ומש"א ש"מעולם לא הוצרך
אדם לכך" ,ולא נאמר אלא משום "פת בסלו" ,הכוונה היא ,שמעולם לא הגיע השליח
לידי מצב זה ,באשר האמירה הזאת ,אשר הודיעתהו את המאכלים המוכנים לפניו
בשעת הצורך ,מונעת ממנו את עצם מחלת ה"רעבון" ,בהיות המאכל מוכן לפניו כ"פת
בסלו".
ואשר לפי זה ,אין זה שייך ל"הותר מכללו" ,שהרי האכילה בשעת פיקוח נפש ,לא
נאמר עליה האיסור מעולם ,וכשיגיע מצב זה ,אין האכילה בכלל "הותר מכללו" .ודו"ק.
טבילת כהן גדול קודם שלובש בגדיו
ְוָר ַחץ ֶאת ְּב ָׂשרֹו ַב ַּמִים ְּב ָמקֹום ָקדֹוׁש ְו ָל ַבׁש ֶאת ְּב ָג ָדיו ְוָי ָצא ְו ָע ָׂשה ֶאת ֹע ָלתֹו וגו'
(טז ,כד)
"למעלה למדנו מורחץ את בשרו ולבשם (פסוק ד) ,שכשהוא משנה מבגדי
זהב לבגדי לבן טעון טבילה ,שבאותה טבילה פשט בגדי זהב שעבד
בהן עבודת תמיד של שחר ולבש בגדי לבן לעבודת היום ,וכאן למדנו
שכשהוא משנה מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה" (רש"י)
וצ"ב טעם הדבר ,דבעי טבילה ,כאשר הוא משנה מבגדי לבן לבגדי זהב .בשלמא
כשפושט בגדי זהב ולובש בגדי לבן ,הרי הוא טעון טבילה ,משום שמשנה מקדושה
קלה [בגדי זהב] לקדושה חמורה [בגדי לבן] .אבל כשבא ללבוש בגדי זהב ,מה טעם יש
לטבילה ,לכאורה ,הלא קדושתן פחותה מבגדי לבן.
