Page 114 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 114
Pg: 114 - 4-Back 21-11-17
מרדכי רעומצ ברכת דיק
המעשים המטהרין בכלל תורת המצורע נינהו ,ודין כולם ,אם אך בחלות שם "מטהר" או
"מעשה המטהר" הוא ,להיות ביום ולא בלילה.
וראיתי במנחת חינוך (מצוה קסט) בזה"ל" :גם נראה לי דהא דמבואר דאין רואין בלילה
זה דווקא לראות את הנגע אבל לפסוק את הדין אם ראה ביום ,אפשר דרשאי לפסוק אף
בלילה ,לומר שהוא טהור או מוסגר או מוחלט" .ע"כ.
וצ"ע ,שזה לכאורה שלא ככל השיטות ,שהרי לדידיה ,ניתן לעשות את אמירת הכהן,
המטהרת [כל מה שתלוי באמירתו בכלל] ,גם בלילה ,ולא קאי הילפותא ד"ביום" אלא
על כל "תורת המצורע" [כולל גם את ראיית הנגעים] .וזה מחודש מאד.
ויעויין בתורת כהנים פרשת תזריע (פרשתא ב פרק ב)" :בשביעי יכול בין ביום בין
בלילה תלמוד לומר ביום ולא בלילה" .ע"כ .ולכאורה ,שתי ילפותות ל"ביום ולא בלילה",
למה לי .ויתכן ,דהילפותא ד"ביום השביעי" ,היא נאמרה למעט לילה מכל האמור שם,
והאמור שם הוא ראיית ואמירת הכהן שאינה אלא ביום.
אבל הילפותא בפרשתן ,ד"זאת תורת המצורע ביום טהרתו" ,מהכא ילפינן לכל "תורת
המצורע" ,שאע"פ שכל הנעשה בתורת המצורע ,אינו מטהר [שהרי כאמור ,רק אמירתו
של הכהן היא המטהרתו] ,על זה אתא קרא ,שהכל חייב להיות "ביום ולא בלילה" .והם
הם הדברים כפירש"י ,כמשנ"ת.
וראה זה הדברים מפורשים יוצאים מפיהם וקולמוסם של ראשונים ,דיעויין בסנהדרין
(לד" ):ומה נגעים ביום אף ריבים ביום" .ובר"ן שם" :פירוש דנגעים ודאי דין תחילת הדין
בין גמר דין בעינן יום דתחילת הדין היינו ראיית הנגע וסוף הדין היינו טומאה וטהרה
שהכהן מטהר או מטמא הנגע וכתיב ולהורות ביום הטמא וביום הטהר ,אלמא נגעים
ביום בעינן לכלהו מילתא" .עיי"ש .והיינו להדיא כמש"נ ,אלא דיליף דין זה מקרא
ד"להורות".
הרי שבדברי הר"ן מבואר ,דבעינן לילפותות הן לראיית הכהן ,הן לפסק הכהן ,וכל
זה ילפינן מההיקש ריבים לנגעים וכדו' ,בפרשת תזריע .ואילו מש"כ הוא ה"ביום"
דפרשתנו ,דאכתי בעינן ליה לכל "תורת המצורע" ,כמשנ"ת.
