Page 115 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 115

‫‪Pg: 115 - 4-Back 21-11-17‬‬

‫רעומצ מרדכי וטק‬            ‫ברכת‬

         ‫נגעי אדם ובגדים ונגעי בתים‪ ,‬במדבר ובאר"י‬

                  ‫ֹזאת ִּת ְהֶיה ּתֹוַרת ַה ְּמ ֹצָרע ְּביֹום ָט ֳהָרתֹו ְוהּו ָבא ֶאל ַהּ ֹכ ֵהן (יד‪ ,‬ב)‬

‫והקשו‪ ,‬מאי טעמא לא הסמיכה תורה את פרשת נגעי בתים‪ ,‬אל פרשיות נגעי אדם‬
‫ונגעי בגדים‪ .‬מדוע הפסיקה ביניהם בפרשת "טהרת המצורע"‪ .‬מאיזה טעם כתבה תורה‬

                       ‫פרשת נגעי אדם ונגעי בגדים לחוד‪ ,‬ופרשת נגעי בתים לחוד‪.‬‬

‫והנה להלן כתיב (יד‪ ,‬לד)‪" :‬כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי‬
‫נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם"‪ .‬הרי מפורש‪ ,‬שנגעי בתים ותורתם‪ ,‬אינם נוהגים אלא‬
‫ב"בית ארץ אחוזתכם"‪ .‬ויעויין בחינוך (מצוה קעד)‪ ,‬שכתב להדיא‪ ,‬שמצות נגעי בתים‬
‫נוהגת בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ‪ .‬ויעו' עוד ברמב"ן לעיל (יג‪ ,‬מז) שכתב להדיא‪,‬‬

            ‫שהדברים אמורים גם כלפי נגעי בגדים‪ ,‬שאינם נוהגים אלא באר"י בלבד‪.‬‬

‫אבל החינוך לא הביא זאת שאינו נוהג אלא בא"י‪ ,‬אלא בנגעי בתים‪ ,‬ואילו בשאר‬
‫נגעים (במצוה קסט ובמצוה קעד)‪ ,‬לא הזכיר זאת‪ .‬וכבר ראיתי שכתבו לדייק מזה‪ ,‬ששיטת‬
‫החינוך חולקת היא על הרמב"ן‪ .‬נמצא שנחלקו החינוך והרמב"ן‪ ,‬אם נגעי בגדים נוהגים‬

                         ‫בחו"ל‪ ,‬כשיטת החינוך‪ ,‬או שאינם נוהגים‪ ,‬כשיטת הרמב"ן‪.‬‬

‫וראיתי שרצו לומר עפ"ז‪ ,‬דמהאי טעמא הפסיקו בין נגעי אדם ובגדים לבין נגעי‬
‫בתים‪ .‬משום שנגעי בתים לא נהגו במדבר‪ ,‬ולכן הפסיקו עם קרבנות המצורע‪ ,‬לאורויי‪,‬‬
‫שנגעי אדם ובגדים וקרבנות טהרת המצורע‪ ,‬כל אלו מישך שייכי כבר במדבר‪ ,‬ואילו‬

                              ‫נגעי בתים‪ ,‬לא יהיו שייכים אלא לאחר ביאתם לארץ‪.‬‬

‫עוד הוסיפו לתרץ על פי זה‪ ,‬את הקושיא‪ ,‬מדוע לא הביאו כאן מיד עם פרשת קרבנות‬
‫טהרת המצורע‪ ,‬גם את "נסכי האשם"‪ ,‬ולא הוזכר זאת עד פרשת שלח‪ .‬וצריך טעם‪,‬‬
‫למה לא הביאו דין הנסכים יחד עם קרבנם‪ .‬ולפמש"נ‪ ,‬לא הביאו כאן אלא מה ששייך‬
‫לקיים כבר מיד עם "נתינת" הפרשה‪ ,‬אבל נסכים אכתי לא שייכי‪ ,‬משום ש"לא קרבו‬

                                                                ‫נסכים במדבר"‪.‬‬

‫אמנם יתכן עוד‪ ,‬על פי הא דקיימא לן‪ ,‬שאין נגעי בתים נוהגים אלא כשהבית בנוי‬
‫באבנים ועצים ועפר‪ ,‬שנאמר "את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית" וכו' (רמב"ם פי"ד‬
‫מטו"צ הלכה ו)‪ .‬והלא במדבר שכנו באהלים‪ ,‬שאינם בנויים מאבנים ועצים ועפר‪ .‬לכן הביא‬
‫הכתוב רק את כל מה שהיה שייך כבר במדבר‪ ,‬והמתין עם נגעי בתים עד לאחר קרבנות‬

   ‫טהרת המצורע‪ ,‬ושוב הפסיק עם נסכי הקרבן‪ ,‬שאף הם לא נהגו במדבר‪ ,‬כמשה"ת‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120