Page 203 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 203
Pg: 203 - 7-Back 21-11-17
רהב מרדכי רג ברכת
"הקונה עבד כקונה אדון לעצמו" ו"חייך קודמין"
ְו ֵחי ָא ִחיָך ִע ָּמְך (כה ,לו)
"שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים ,אם שותין
שניהם מתים ,ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב .דרש בן פטורא ,מוטב
שישתו שניהם וימותו ,ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו .עד שבא
רבי עקיבא ולימד ,וחי אחיך עמך ,חייך קודמין לחיי חבירך" (ב"מ סב).
בקידושין (כ ).ילפינן מדכתיב גבי עבד עברי (דברים טו ,טז) "כי טוב לו עמך" ,שצריך
להיות "עמו" במאכל ובמשתה .ובתוס' (שם ד"ה כל הקונה) הביאו מירושלמי ,שאפילו
אין לו אלא כר אחד ,על כרחו צריך למוסרו לעבדו ,והיינו דאמרינן "הקונה עבד עברי
כקונה אדון לעצמו" .ע"ש .ומבואר ,דאף דכתיב "עמך" ,מ"מ אינו קודם לעבדו ,ואדרבה
חייב הוא להקדים את עבדו .וצ"ב ,מאי שנא מהכא ,דדרשינן מדכתיב "עמך" ,ד"חייך
קודמין".
והנה המנ"ח (מצוה מב ס"ק יא) עמד בדברי הרמב"ם (פ"א מהל' עבדים ה"ט) שכתב" :כל
עבד עברי או אמה העבריה חייב האדון להשוותן לו במאכל ובמשתה בכסות ובמדור,
שנאמר כי טוב לו עמך ,שלא תהא אתה אוכל פת נקי וכו' ,מכאן אמרו כל הקונה עבד
עברי כקונה אדון לעצמו" .ע"כ .ולא הזכיר הרמב"ם את דברי הירושלמי גבי "כר אחד".
וכתב המנח"ח ,שהרמב"ם ס"ל שהירושלמי סותר להבבלי הנ"ל של "חייך קודמין",
דהתם מבואר ש"עמך" משמע שאתה קודם ,ולכן אם אין לאדון אלא כר אחד ,האדון
קודם .והניח בצ"ע.
ויל"ע בדברי המנח"ח ,שהרי הרמב"ם לא הביא כלל האי דינא דרבי עקיבא גבי "שנים
שהיו מהלכין" ,דנימא דפסק כוותיה [ואמנם במק"א כתב (מצוה רצו אות כג) ,שבוודאי
הלכה כרבי עקיבא מחבירו ,אבל ברמב"ם ליתא להא] .והאחרונים האריכו בזה בדברי
הרמב"ם (יעו' קרן אורה נדרים פ :ד"ה ורמי ,ושו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קמה) ,ומנא ליה
להמנח"ח שהרמב"ם ס"ל דאיכא פלוגתא בזה.
עוד צ"ע ,לפי דבריו של המנח"ח ,כלפי מה הוסיף הרמב"ם ש"הקונה עבד עברי כקונה
אדון לעצמו" ,הלא אינו צריך להקדים את עבדו לפני עצמו ,וכקושיית התוס' בקידושין
הנ"ל.
ואשר נראה בעה"י ,פרט למש"כ במק"א (יעו' להלן בסמוך " -חייך קודמין") ,שההבדל
