Page 205 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 205

‫‪Pg: 205 - 7-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי רה‬  ‫רהב‬                         ‫ברכת‬

‫והרי בשאלת חיים וקיום ["וחי אחיך"]‪ ,‬ודאי לא שייך "כמוך"‪ ,‬שהרי ממנ"פ רק אחד‬
‫מהם ישאר קיים‪ .‬ואם יקבל חבירו את קיתון המים‪ ,‬הרי אז יחיה חבירו‪ ,‬ולא הוא‪ ,‬ואין‬
‫איפוא קיום ל"כמוך"‪ .‬לכן על כרחך‪ ,‬המשמעות היא "יחד עמך"‪ .‬למעט‪ ,‬כשרק חבירו‬

                                                                 ‫יישאר בחיים‪.‬‬

‫ואילו גבי "טוב לו" של עבד‪ ,‬אדרבא‪ ,‬שייך רק השוויון‪ ,‬ה"כמוך"‪ .‬כמו שאמרו‪" ,‬עמך‬
‫במאכל עמך במשתה"‪ .‬ובודאי שלא שייך "יחד עמך"‪ ,‬שהרי לא מדובר בשאלת "חיים"‬
‫או "קיום"‪ .‬לכן מפרשים את ה"עמך"‪ ,‬במשמעות של "כמוך"‪ ,‬שיהיה ביניכם שוויון (ע"ע‬

                                       ‫לעיל בסמוך ‪" -‬הקונה עבד כקונה אדון לעצמו")‪.‬‬

‫ואולי ישוב נוסף‪ :‬הפסוק "כי טוב לו עמך" שנאמר בעבד‪ ,‬בא קודם כל ללמדנו את‬
‫עיקר החובה כלפי העבד‪ .‬היינו‪ ,‬שמעיקר חובת הנהגתו של האדון כלפי העבד‪ ,‬הוא לתת‬
‫לעבדו את הטוב ביותר‪ ,‬ממה שיש לו לשימושו האישי‪ .‬זאת ילפינן ממשמעות המלה‬

         ‫"עמך"‪ ,‬היינו‪ ,‬שכל מה שהוא "טוב" עבורך‪ ,‬הנך מצווה לתיתו לעבדך העברי‪.‬‬

‫ולאחר שה"טוב"‪ ,‬הוא ממצות חובתו כלפי העבד‪ ,‬הלא פשיטא‪ ,‬שאם יש לו כר‬
‫אחד‪ ,‬יקדים ויתן לעבד‪ ,‬שהרי כר זה הוא כבר ממחוייבותיו לעבד‪ ,‬ואיך יקח לעצמו את‬
‫מחוייבותו שהוא חב לעבדו‪ .‬נמצא‪ ,‬שמה"טוב לו עמך" לומדים‪ ,‬כאמור‪ ,‬את עצם החיוב‪,‬‬
‫ואילו את ה"כקונה אדון לעצמו" [כאשר יש לו רק כר אחד] לא מילפותא ד"עמך" ילפינן‪,‬‬

                                                              ‫אלא מעיקר הדין‪.‬‬

‫כל זה הרי לא שייך ב"חייך קודמין"‪ ,‬שהרי המדובר שם הוא בחיוב "מסירות נפש"‪.‬‬
‫שכן לפי בן פטורא "מוטב ימותו שניהם"‪ ,‬ובא רבי עקיבא ודרש מיתורא ד"עמך"‪,‬‬

                   ‫שמכאן ילפינן שאין חיוב מסירות נפש על הצלת נפשו של חבירו‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬

‫ובגוף דברי התו"כ שהביא הרמב"ן‪ ,‬יש להסתפק‪ ,‬היאך הדין בג' אנשים שהולכים‬
‫בדרך‪ ,‬ויש ביד אחד מהם קיתון מים שהוא עצמו אינו צריך‪ ,‬וב' האנשים שעמו צריכים‬
‫כל אחד לכל הקיתון‪ ,‬ואם לאו ימותו‪ ,‬דבכה"ג לא שייכא הסברא ד"מוטב שישתו שניהם‬
‫ואל יראה אחד במות חבירו"‪ ,‬שהרי מ"מ בעל המים יראה במות שניהם‪ ,‬ואולי עדיף טפי‬
‫שיתן לאחד מהם‪ ,‬שהאחד יחיה עכ"פ‪ .‬וכמו כן דין "חייך קודמין" לא שייך כאן‪ .‬ואי נימא‬
‫שיניח ביניהם ויסתלק‪ ,‬עדיין יש להסתפק בגוונא שיושבים שניהם במעצר‪ ,‬זה בבית זה‬

               ‫וזה בבית זה ואין יכולים ליטול המים בלי שיגיש להם‪ ,‬למי יגיש קודם‪.‬‬

‫אכן מה שלענ"ד ברור‪ ,‬שה"שלישי"‪ ,‬אינו בכלל דרשתו של רבי עקיבא‪ .‬וכמו כן נראה‪,‬‬
‫שאם יעבור ויתן לאחד מהם את כל המים‪ ,‬יחול על המקבל דינו של רבי עקיבא‪ .‬גם‬
   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210