Page 200 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 200
מרדכי Pg: 200 - 7-Front 21-11-17 ר
ברכת רהב
ואשר יראה בזה הוא ,דהנה פסק שם הרמב"ם" :ואין מעשיהן מועילין אלא תחזור
השדה לבעליה ביובל" .וטעמא [כמ"ש הרדב"ז על אתר והרמב"ן בספר המצוות (מצוה
רכז)] ,דקי"ל כרבא דס"ל (תמורה ד" ):כל מאי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני".
עכ"ל.
ויש לעיין" ,לא מהני" זה ,על מה הוא נאמר ,על החפצא של הקרקע ,שמשעת היובל
מפקיעה התורה את הקרקע מן הקונה ,והיא זאת ה"אפקעא דמלכתא" ,שחלות הקנין
מופקע הימנה ,להשאירה אצל המוכר .או שמא ,ה"אפקעתא דמלכא" נאמרה על עצם
מעשה המכירה ,שמכאן ואילך [מן היובל] ,הופקע מעשה המכירה מעיקרו ,והו"ל כאילו
לא נעשה מעשה המכירה אלא עד היובל [ומה שנוגע למן היובל ואילך ,התורה הפקיעה
את עצם מעשה המכירה ,אלא על "עד היובל"].
והנפקא מינה ,הלא היא ,אם לאחר שהגיע היובל ,המעשה הוא כאילו לא נעשה
מעולם ,ונמצא שלא נעשה שום מעשה איסור ,שלא היה שום "עביד" על מה שנאסר
ב"לא תעביד" ,ולא עברו על ה"לאו" מעיקרא" .אך אם ה"לא מהני" נאמר על החלות
שמזמן היובל ואילך ,שמעתה ואילך מופקעת הקרקע מן הקונה ,להחזירה ללוקח ,ודאי
דאכתי מעשה האיסור בידם ,שכן המכירה הועילה וחלה לעולם ,ושפיר היה זה מעשה,
דעבר על מימרא דרחמנא [משא"כ אילו היה ה"לא מהני" מפקיע את מעשה המכירה
המועיל למכאן ולהבא [מן היובל] ,לא שייך לחייבו ,או לומר שעבר אמימרא דרחמנא.
שכן ה"אפקעתא דמלכא" ,ביטל את עצם "מעשה" האיסור].
ומבוארים היטב דברי רש"י והרמב"ם ,כל חד כשיטתיה .דרש"י הלא ס"ל שאין המוכר
והלוקח עוברים ,משום שלאחר ה"אפקעתא דמלכא" ,שוב אין כאן אף לא "מעשה"
איסור .ואין היכי תימצי לעבירת האיסור ,שלא למכור לצמיתות ,אלא בכבישת הקרקע
לאחר היובל ,וזה כמובן שייך רק אצל הלוקח.
ואילו הרמב"ם ,כיון דס"ל שהאפקעתא דמלכא נאמרה על החפצא של הקרקע ,נמצא
דאדרבא ,מצד מעשה המכירה ,הרי הוא חל לעולם ,ואך את הקרקע עצמה הפקיעה
תורה בבוא היובל ,לכן שפיר ס"ל דשניהם ,המוכר והלוקח ,עוברים על הלאו ,כמשנ"ת.
זה לשון ה"משך חכמה" למרן הגרמ"ש הכהן מדווינסק זצוקללה"ה" :רש"י פירש שזו
אזהרה ללוקח שבבוא היובל לא יהא הלוקח כובשה ,ולפי זה קשה הא יובל אפקעתא
דמלכא ונמצא דהוי השדה של מוכר ,ותו כי כובשה הוי גזלן ועובר משום לא תגזול"
וכו' .עכ"ד.
