Page 196 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 196
מרדכי Pg: 196 - 7-Front 21-11-17 וצק
ברכת רהב
ונמצא שכל זר נפסל לעבודה ע"י הרציעה ,והאיך רוצעין אותו ונפסל לעבודה .מאי שנא
זר בעלמא בזמן היתר הבמות ,מכהן שאינו נרצע ,משום דרשא ד"ושב אל משפחתו".
ונראה ,דהילפותא לא באה למעט רציעה אצל מי שאינו חוזר בגללה ל"משפחתו".
כלומר ,לא זה שלא יחזור ל"משפחתו" ,היא סיבת מניעת הרציעה ,אלא אך סימן על
מי שלא נאמרה בו תורת רציעה .ואמנם ,אילו היתה הילפותא עצם הסיבה למניעת
הרציעה ,היה גם כל ישראל בזמן המדבר בכלל ,שהרי הסיבה קיימת בזר כמו בכהן,
וכנ"ל .אבל כיון שאין זאת אלא "סימן" ,לכן ע"כ איירינן במי שהסימן הזה קבוע ,והוא
זה הכהן.
עוד י"ל ,שהילפותא ממעטת דין "מוחזק במשפחתו" ,שזה שייך דוקא בכהן שיש בו
דין "מוחזק" כדיני "משפחתו" ,ולא בישראל בעלמא.
"קצירך" בשמיטה ו"קציריה" ביובל
ֹלא ִתְזָרעּו ְוֹלא ִת ְק ְצרּו ֶאת ְס ִפי ֶחי ָה ְוֹלא ִת ְב ְצרּו ֶאת ְנִזֶרי ָה (כה ,יא)
עיין מש"כ לעיל (כה ,ב-ה) .ויש לומר עוד ,בטעם השינוי שבין יובל לשמיטה,
שבשמיטה נאמר "קצירך" ,והיינו טעמא ,משום שהרי הספיחים ,הם ממה שנפל בשנה
השישית ,ואז היה "קצירו" .משא"כ ב"יובל" ,שהשנה שלפניה היא שנת השמיטה,
ונמצא שלא היו ספיחים אלו "קצירך" ,לכן דייק הכתוב לומר "קציריה".
ומאי דנקיט קרא לשון "נזיריה" ,ולא "נזירך" ,דלאו בספיחים איירי ,היינו טעמא,
משום שבשמיטה ,הגידול היה בשדה שלו ,לכן כתוב "קצירך" ו"נזירך" .ואילו ביובל,
הלא השדה חוזר לבעליו ,נמצא שלא גדל בשדה שלו ,לכן נכתב "נזיריה" .ודו"ק [שו"ר
כעין זה בספר פנים יפות כאן].
פרשת "הונאה"
ְו ִכי ִת ְמְּכרּו ִמ ְמָּכר ַל ֲע ִמי ֶתָך אֹו ָק ֹנה ִמַּיד ֲע ִמי ֶתָך ַאל ּתֹונּו ִאיׁש ֶאת ָא ִחיו (כה ,יד)
וצ"ב ,מה טעם ברישא דקרא גבי מכירה ,נקט לישנא "תמכרו ממכר לעמיתך",
