Page 210 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 210

‫‪Pg: 210 - 7-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫תיוקובח‬                    ‫ברכת‬  ‫רי‬

‫לקח ופלפול"‪ .‬והלא ברור וודאי‪ ,‬שאם לא יעשה את מצות תלמוד תורה בכוונת "לשמה"‬
‫של כל המצוות‪ ,‬שהיא לשם מצות ה' יתברך‪ ,‬אינו בכלל קיום "מצות" תלמוד תורה‬

                                                                       ‫לשמה‪.‬‬

                                      ‫אבל יש לו קיום של תלמוד תורה לשמה!‬

‫וכמו כן לחילופין‪ ,‬אם ילמד ויחשוב מחשבת "לידע להבין להוסיף לקח ופלפול"‪ ,‬גם‬
‫אם חסרה לו מחשבת "לשמה" של תורה‪ ,‬אבל את "מצות תלמוד תורה" קיים מדין‬

                                                  ‫ומתורת קיומן של כל המצוות‪.‬‬

‫או‪ ,‬טול דרך משל את יסודו העצום והנודע של מרנא רבי חיים זצוקללה"ה‪ ,‬שאילו‬
‫ח"ו רגע פנוי לגמרי מן התורה‪ ,‬מיד יחזור העולם לתוהו ובוהו‪ .‬תנאי איום ונורא זה‪ ,‬במה‬

                                     ‫נאמר‪ ,‬במצות תלמוד תורה‪ ,‬או בתורה עצמה‪.‬‬

  ‫ודאי‪ ,‬שתנאי זה בקיום העולם‪ ,‬בחפצא של התורה ותלמודה נאמר‪ ,‬לא במצותה!‬

‫ולכן נראה‪ ,‬שזהו פשר יחודה של התורה ועמלה‪ ,‬הן מצד הקב"ה המתאוה לעמלה‬
                               ‫של תורה‪ ,‬הן מצד כוחה של תורה‪ ,‬הנובע ממהותה‪.‬‬

‫והיא היא סיבת ההתייחדות הנפרדת לתורה משאר כל המצוות‪ .‬שהרי כאמור‪,‬‬
‫תרווייהו איתנייהו בתורה‪ ,‬ולכן יש להכלילה בכלל כל המצוות‪ .‬אבל יש להפרידה‬
‫ולהתייחס במיוחד למהות התורה‪ ,‬על כוחה וסגולותיה‪ ,‬בפרט כשנוגע הדבר למקור‬

                        ‫ולסיבת הברכות‪ ,‬התלויות והנובעות מ"אם בחוקותי תלכו"‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

             ‫"לא ימוש" ו"תורה מה תהא עליה"‬

                                                   ‫ִאם ְּב ֻחּ ֹק ַתי ֵּת ֵלכּו (כו‪ ,‬ג)‬

‫"יכול זה קיום המצות וכו' הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו שתהיו‬
                                                   ‫עמלים בתורה" (רש"י)‬

‫במנחות (צט‪" ,):‬אמר רבי יוחנן משום רשב"י‪ ,‬אפילו לא קרא אדם אלא קריאת שמע‬
‫שחרית וערבית‪ ,‬קיים מצות לא ימוש‪ .‬ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ‪ .‬ורבא אמר‪,‬‬

                                             ‫מצוה לאומרו בפני עם הארץ"‪ .‬ע"כ‪.‬‬
   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215