Page 212 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 212
Pg: 212 - 7-Front 21-11-17
מרדכי תיוקובח ברכת ביר
"חשבתי דרכי"
ִאם ְּב ֻחּ ֹק ַתי ֵּת ֵלכּו ְו ֶאת ִמ ְצ ֹו ַתי ִּת ְׁש ְמרּו ַו ֲע ִׂשי ֶתם ֹא ָתם (כו ,ג)
"אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה ,ועשיתם אתם ,מעלה אני
עליכם כאילו עשיתם עצמכם" (רש"י)
ונראה ,דהנה במדרש כאן" :חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך (תהילים קיט ,נט),
חשבתי מתן שכרן של מצוות והפסדן של עבירות ואשיבה רגלי אל עדותיך" .ע"כ.
ובפשט הדבר י"ל ,דהנה עיין במהרש"א (בחידושי אגדות סוף מכות) ,שביאר מאמר
הגמ' בעירובין ,שנחלקו ב"ש וב"ה ,אם "נוח לו לאדם שנברא" ,ונמנו וגמרו ,ש"נוח
לו לאדם שלא נברא משנברא ,ועכשיו שנברא ,יפשפש במעשיו" .וביאר המהרש"א,
שמצד ה"לאוין" ,הרי היה יותר נוח לאדם שלא נברא ,שהרי אז לא היה עובר על לאוין.
אבל מצד ה"עשין" ,ודאי שנוח לאדם שנברא ,דאי לאו הכי ,לא יתכנו ה"עשין" .וזאת
היתה מחלוקתם של ב"ש וב"ה.
והנה "נמנו ואמרו" ,היינו ,שעמדו למנין ,וראו שמנין הלאוין מרובה (שס"ה) מהעשין
(רמ"ח) .ולכן ,מסוכן הדבר ,שמחמת המנין המרובה של הלאוין ,תרבה המכשלה ,כי זה
יותר קרוב לסכנה ולהפסד מאשר לשכר .ולכן ,חשבון זה מחייב ,שנוח לו לאדם שלא
נברא ,אבל משנברא ,יפשפש במעשיו ,שירבה בקיום העשין והמצוות ,שהרי לתכלית
זאת הוא נברא ,שכן "לאוין" ,גם קודם שנברא ,לא היה עובר .ע"כ דברי המהרש"א.
ומעתה י"ל ,שהמדרש נתן כאן עצה טובה .שמאחר שהסכנה היא ,מחמת ריבוי
הלאוין ממ"ע ,על זה ישנה עצה .כי הגר"א כתב (ריש פאה) בשם הירושלמי ,שהמצות
עשה של תלמוד תורה ,היא מ"ע על כל תבה ותבה .וא"כ נמצא ,שישנה אפשרות של
קיום מצוות ,יותר מלאוין ,ונוח לאדם שנברא.
וזהו שאמרו במדרש" :חשבתי מתן שכרן של מצוות והפסדן של עבירות" .וא"כ ,הרי
ישנה סכנה ,כמבואר .לכן "ואשיבה רגלי אל עדותיך" .כלומר ,פניתי אל תלמוד תורה.
וז"ש הכתוב כאן ש"אם בחוקותי תלכו" ,והיינו ,תלמוד תורה ,שמקיים מ"ע כל רגע
ורגע ,יצא מכלל סכנה .וזהו "ועשיתם אתם ,כאילו עשיתם את עצמכם".
