Page 222 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 222
Pg: 222 - 7-Back 21-11-17
מרדכי תיוקובח ברכת בכר
"עשאן הכתוב כאילו הן ברשותו" -במעשר שני
ְו ָכל ַמ ְע ַׂשר ָה ָאֶרץ ִמֶּזַרע ָה ָאֶרץ ִמְּפִרי ָה ֵעץ ַלה' הּוא ֹק ֶדׁש ַלה'ְ :ו ִאם ָּג ֹאל ִי ְג ַאל ִאיׁש
ִמ ַּמ ַע ְׂשרֹו ֲח ִמ ִׁשיתֹו ֹי ֵסף ָע ָליו (כז ,ל-לא)
בב"ק (סט ):איתא ,דמעשר שני לרבי מאיר ממון גבוה הוא ,ואפילו הכי לענין פדייה
אוקמיה רחמנא ברשותיה ,דמחייב ליה חומש ,דכתיב (כאן) "ואם גאל יגאל איש
ממעשרו חמשיתו יוסף עליו" ,קרייה רחמנא "מעשרו" .ע"כ.
והנה בפסחים (ו" ,):אמר רבי אלעזר ,שני דברים אינם ברשותו של אדם ועשאן הכתוב
כאילו הן ברשותו ,בור ברשות הרבים וחמץ בפסח" .וצ"ע ,אמאי לא קא חשיב נמי
"מעשר שני" ,דממון גבוה הוא ואינו שלו ,ועשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו ,להתחייב
עליו חומש בפדיונו ,וכמש"א בב"ק שם.
[והיה אפש"ל ,דרבי אלעזר בפסחים ס"ל כרבי יהודה (ב"מ צ ).דמעשר שני ממון
הדיוט הוא ,והרי הוא שלו ממש .אלא שי"ל ,מדאמר רב חסדא (סנהדרין קיב ):דמחלוקת
רק בירושלים ,אבל בגבולין לכו"ע מעשר שני ממון גבוה הוא .כיעויי"ש .והלא עיקר
פדייה בגבולין היא ,דהא בירושלים כבר "קלטוהו מחיצות" ולא מהניא פדייתו .נמצא
דלכו"ע ממון גבוה הוא ,והקושיא בדוכתא קיימא].
והנראה בעה"י ,שהחידוש ב"בור" וב"חמץ" הוא ,בכך שהאדם חייב על מה ש"אינו
חייב" .היינו ,שהבור והחמץ" ,אינם" ברשותו ,וחידשה תורה שאעפי"כ ,האדם חייב
עליהם" ,כאילו היו ברשותו".
מה שאין כן גבי ה"חומש" שבפדיון מעשר שני ,הלא סיבת החיוב קיימת משום
שהתורה "אוקמיה ברשותיה" ,כלומר ,שהתורה העמידה את ה"ממון גבוה"" ,ברשותו"
של בעל המעשרות [היינו עושה המעשרות] .והיינו ,שלענין "פדיונו" ,לא הוציאו "גבוה"
מרשותו.
נמצא ,שהפדיון ,ב"שלו" נעשה ,לא ב"ממון גבוה" ,ואין בו חידוש בעצם החיוב חומש.
שכן השתא מיהת ,בשעת הפדיון ,של בעל המעשרות הוא.
לא כלל רבי אליעזר במאמרו ,אלא את שני אלו" ,בור ברשות הרבים" ו"חמץ בפסח",
משום דדוקא בהנך ,החידוש הוא בעיקר החיוב ,שחייבה עליהם תורה אע"פ שהתורה
עצמה פוטרתם ,מחמת "אינו שלו".
מה שאין כן פדיון מעשר שני ,שאין החידוש בעיקר החיוב .שהרי המעשר שני,
