Page 220 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 220
Pg: 220 - 7-Front 21-11-17
מרדכי תיוקובח ברכת רכ
להדגיש את ה"לדעת" ,היינו את הידיעה של תוכן המדרש חכמים ,היינו התורה שבע"פ,
כנראה פשוט ,עם ההבנה העמקות וכל ה"עיון" ,שכן זהו העמל האמיתי הנדרש בתורה
שבע"פ ,כפי דברי התנחומא.
ויעויין עוד במש"כ בעה"י לעיל (כו ,ג) בביאור יחודיותה של התורה ,שיש בה גם מה
שיש בכל המצוות ,וגם מצד עצם מהותה ,וכפי שהסביר וייסד מרן הגר"ח זצוקללה"ה,
שה"לשמה" של תורה הוא" :לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופלפול".
יסוד זה בא לידי ביטוי נשגב ,בכל תורה שבע"פ ,המורכב כולו מ"לידע" ו"להבין",
מ"להוסיף לקח" ו"פלפול" ,ובלימודו מתקיים עיקר "עמלה של תורה".
זהו הנכלל בתוספת ה"מדרש חכמים" ,כפי שהביא זאת רש"י" :להיות עמלים בתורה
ולדעת מדרש חכמים".
"ולא אקבל ברעווא"
ַו ֲה ִׁשּמֹו ִתי ֶאת ִמ ְק ְּד ֵׁשי ֶכם ְוֹלא ָאִרי ַח ְּבֵרי ַח ִני ֹח ֲח ֶכם (כו ,לא)
ובאונקלוס (ובשאר תרגומים)" :ולא אקבל ברעוא" .וצ"ע ,מהי ההדגשה על "ברעוא".
ונראה ,דהנה מפסוק זה למדו (מגילה י ).שקדושת המקדש ,קדשה לעתיד לבא" ,אע"פ
ששממו ,בקדושתם הם עומדים" .וצ"ע ,לפ"ז ,מהו הסיום ד"ולא אריח בריח ניחוחכם".
וצריך לומר ,מאחר שלפי דברי הרמב"ם ,כתוב כאן שקדושת המקדש לא בטלה,
ואפשר להקריב קרבנות ,א"כ אפשר להקב"ה להריח גם ריחות הקרבנות .ולכן ,ר"א בן
הורקנוס לשיטתו ,הסובר שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבא ,ע"כ מוכרח לסבור,
שאך לא יקבל "ברעוא" .דהיינו ,ברצון מיוחד .ודו"ק.
