Page 221 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 221
Pg: 221 - 7-Front 21-11-17
אכר מרדכי תיוקובח ברכת
חילול הקדש -דרך מקח ודרך "חילול"
ְו ֶה ֱעִריְך ַהּכֹ ֵהן ֹא ָתּה ֵּבין טֹוב ּו ֵבין ָרע ְּכ ֶעְרְּכָך ַהּ ֹכ ֵהן ֵּכן ִי ְהֶיה (כז ,יב)
"לשאר כל אדם הבא לקנותה מיד הקדש" (רש"י)
הנה בב"מ (נז ).אמר שמואל" ,הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה ,מחולל ,ומ"מ
צריך לעשות לו דמים" .ופליגי שם ר' יוחנן ור"ל מאי "וצריך לעשות לו דמים" ,ר"י ס"ל
דהוא מדרבנן ,דמדאורייתא יצא לחולין אף בלא דמים ,ואילו ר"ל ס"ל שצריך לעשות לו
דמים מן התורה .ופירש"י טעמיה דר"ל ,כיון דגבי הקדשות "ערכך" כתיב בכולהו ,וקסבר
ערכך שויו ממש .ואילו ר"י ס"ל "ערכך" ,כל דמים שיערכוהו ,אם זול אם יוקר .יעו"ש.
ולכאורה דעת ר' יוחנן צ"ע ,שכן בפסוק שלפנינו משמע דבעינן הערכה של "הכהן"
דוקא ,ואיהו ס"ל דמהני חילול אף בלא הערכת הכהן.
ויעו' להתוס' ב"מ שם שהקשו קושיא דומה ,מההיא דסנהדרין (פח) ,דאפילו צינורא
של הקדש ,צריך עשרה בנ"א לפדותו .ובתמורה (כז ):תירצו ,לחלק בין בעלים לאחר .דכל
דינא דשמואל ,נאמר ,רק בבעלים הפודה הקדש שלו ,בכה"ג ,אמר שמואל ,דמחולל,
אפילו על שוה פרוטה .ואילו "גזבר המוכר הקדש ,צריך שלשה או עשרה" .וכמובן ,שזה
מיישב גם את הקושיא הנ"ל.
והנה רש"י כאן ,על "כערכך הכהן כן יהיה" ,פירש" :לשאר כל אדם הבא לקנותה
מן ההקדש" .וביאר בשפ"ח ,שכוונת רש"י היא לומר ,דבעלים הפודה ,צריך להוסיף
"חומש" [כמש"ש בפסוק הבא] .אך רש"י הדגיש" ,שאר כל אדם הבא לקנותה מן
ההקדש" .והדגשה זאת אומרת ,אולי ,שההבדל הוא ,בין חילול דרך "מקח" ,לבין חילול
דרך "חילול".
ויתכן ,דכל מאי דבעינן הערכת כהן ,היינו דוקא דרך מקח ,אבל בדרך חילול ,לא בעינן
לה ,מדאורייתא מיהת .זהו שורש הדין ד"הקדש שוה מנה שחיללו על ש"פ מחולל",
ולר"י ,גם לא בעינן "לעשות לו דמים מן התורה" ,כמשנ"ת.
