Page 317 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 317

‫‪Pg: 317 - 10-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי זיש‬  ‫קרח‬                          ‫ברכת‬

‫ואמר הרבי ר' העשיל זצוקללה"ה‪ ,‬עפ"ד חז"ל במדרש‪ ,‬שאמר משה להקב"ה‪,‬‬
‫רבש"ע‪ ,‬למה גזרת עלי מיתה‪ ,‬אמר לו‪ ,‬רב לך‪ ,‬הרי שש עבירות בידך‪ .‬וכך אמר לו משה‪,‬‬
‫מה שאמרת שחטאתי בשעה שאמרתי שמעו נא המורים‪ ,‬ממך למדתי‪ ,‬שאמרת לבני‬

                                                                 ‫מרי וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫וצ"ע‪ ,‬הלא נשארו ה' עבירות‪ ,‬ומה יתקן בזה‪ ,‬שהעבירה השישית איננה‪ .‬ונראה‪ ,‬ע"פ‬
‫מה שנחלקו חז"ל על הפסוק (איוב לג‪ ,‬כט) " ֶהן ָּכל ֵאֶּלה ִי ְפ ַעל ֵאל ַּפ ֲע ַמ ִים ָׁשלֹוׁש ִעם ָּג ֶבר"‪,‬‬
‫אם הכוונה היא לחמש‪ ,‬שזה צירוף של "פעמים" עם "שלש"‪ ,‬או שהפירוש הוא שלש‬

                                                                 ‫פעמים בלבד‪.‬‬

‫ונמצא‪ ,‬שלמ"ד שבחמשה חטאים מוחל הקב"ה‪ ,‬ע"ז שפיר טען משה‪ ,‬ש"המורים"‬
                                ‫אינו חטא‪ ,‬ונשארו רק חמישה‪ ,‬וע"ז ימחול הקב"ה‪.‬‬

‫והנה‪ ,‬לעיל פירש"י על הפסוק "וישמע משה ויפל על פניו"‪ ,‬שנתרשלו ידיו של משה‬
‫לבקש עליהם רחמים‪ ,‬לפי שכבר היה בידם סרחון רביעי [יעויי"ש שמנה החטאים‪ :‬עגל‪,‬‬

                                                    ‫מתאוננים‪ ,‬מרגלים‪ ,‬וקורח]‪.‬‬

‫ולכאורה קשה‪ ,‬מה בכך שהיה זה "סרחון רביעי"‪ ,‬והלא עד חמשה חטאים מוחל‬
‫הקב"ה‪ .‬וע"כ שמשה רבינו ע"ה ס"ל כאידך מ"ד‪ ,‬דדוקא עד שלש פעמים "יפעל אל"‪,‬‬

                                                         ‫ולא עד חמשה חטאים‪.‬‬

‫והשתא לפ"ז‪ ,‬אם רק עד שלשה חטאים מוחל הקב"ה‪ ,‬א"כ‪ ,‬שוב לא הועיל משה‬
‫כלום‪ ,‬במה שתירץ את "המורים"‪ ,‬שהרי עדיין נשארו בידם חמשה חטאים‪ ,‬ויותר מג'‬

                                                              ‫אין הקב"ה מוחל‪.‬‬

‫וזהו שאמר לו הקב"ה "בחוטרא דאת מחית"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬ב"רב לכם"‪ ,‬שאינו רוצה מחילה‪,‬‬
‫כיון שהיה סרחון רביעי‪ ,‬אף "את לקי"‪ .‬כלומר‪ ,‬גם אתה‪ ,‬לשיטתך זאת‪ ,‬לוקה ואינך נכנס‬

                              ‫לארץ‪ ,‬משום שעדיין חמש עבירות הן בידך‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

      ‫"לא טיפשים היו"‪ ,‬וקרח ש"פקח היה" ‪ -‬כיצד טעו?‬

                                                     ‫ַרב ָל ֶכם ְּב ֵני ֵלִוי (טז‪ ,‬ז)‬

‫"דבר גדול אמרתי לכם‪ .‬ולא טפשים היו‪ ,‬שכך התרה בהם וקבלו עליהם‬
‫לקרב‪ ,‬אלא הם חטאו על נפשותם‪ ,‬שנאמר (להלן יז‪ ,‬ג) את מחתות‬
   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322