Page 320 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 320

‫מרדכי‬  ‫‪Pg: 320 - 10-Front 21-11-17‬‬  ‫שכ‬

              ‫ברכת קרח‬

             ‫ואין לו ליחיד‪ ,‬בתור יחיד‪ ,‬שום חלק בקרבן‪ ,‬מלבד זאת‪ ,‬הרי כבר אוליף לו מרן הרב‬
             ‫זצוקללה"ה‪ ,‬שה"מסירה לציבור" מיחלה על הציבור‪ ,‬גם חלות שם "מביא" הקרבן‪ ,‬כך‬
             ‫שאין לו ליחיד שום "חלק" בקרבן ציבור זה‪ ,‬ומה שייך בו "לא יקובל לרצון"‪ .‬הלא אין בין‬

                          ‫היחיד והקרבן מאומה‪ ,‬העומד להתקבל לרצון‪ ,‬שכולו של ה"ציבור" הוא‪.‬‬

‫יעויין במש"כ בכתבים המיוחסים למרן זצוקללה"ה (בתמורה דף י)‪ ,‬על ההיא ד"כגון ‪10‬‬
             ‫דשוו שליח לאקדושי" עייש"ה‪ .‬וכמו כן יעויין מש"כ מרן זללה"ה במנחות (כא ע"ב) על‬
             ‫ההיא ד"הכהנים דורשים מקרא זה לעצמם" לפטור עצמם ממחצית השקל‪ ,‬באמרם‪,‬‬
             ‫שאם ישקלו יבוא העומר ושתי הלחם משקליהם‪ ,‬ויהי אסור לאכלם‪ ,‬כדין "כל מנחת‬
                                                                            ‫כהן כליל תהיה"‪.‬‬

             ‫ואמרו שם‪ ,‬דהיינו טעמא שאין טענתם של הכהנים טענה‪ ,‬משום דמיירי דמייתי‬
             ‫ומסרו לה לציבור"‪ .‬ופירשה מרן זללה"ה‪ ,‬דבכה"ג שוב לא הוי ממון כהן ואינו בכלל מנחת‬
             ‫כהן כליל תהיה‪ .‬וא"כ‪ ,‬האיך יתכן שחלקם לא יקובל לרצון‪ ,‬הלא לא שייך שיהיה ליחיד‬

                                                                          ‫חלק בקרבן ציבור‪.‬‬

             ‫והנראה בזה‪ ,‬דהנה בהוריות (ו ע"א)‪" :‬אמר רב פפא כי גמירי חטאת שמתו בעליה‬
             ‫במיתה הני מילי ביחיד אבל לא בציבור לפי שאין מיתה בציבור מנא ליה לרב פפא הא‬
             ‫וכו' אלא משעיר ראש חדש דאמר רחמנא מייתי מתרומת הלשכה והא מייתי להו‬
             ‫מישראל והנך דפיישי היכי מייתו אלא שמע מינה חטאת שמתו בעליה בציבור קרבה‪,‬‬
             ‫מי דמי שעיר ר"ח דילמא לא מייתא מציבור אבל הכא ודאי מייתו אלא טעמא דרב פפא‬

                                                                                ‫מהכא" וכו'‪.‬‬

             ‫הרי להדיא‪ ,‬שנדבתו של היחיד [מחצית השקל]‪ ,‬סגי בה להיות בכלל בעל הקרבן‪,‬‬
             ‫גם כשהקרבן "קרבן ציבור" הוא‪ .‬וכשאותו יחיד מת‪ ,‬הו"ל החטאת בכלל ההלכה למשה‬
             ‫מסיני של "חטאת שמתו בעליה למיתה אזלי"‪ .‬ולכאורה‪ ,‬הלא הקרבן בא "מציבור"‪,‬‬
             ‫וכמ"ש מרן זצוקללה"ה שהציבור הוא לא רק מקריב אלא אף "מביא" הקרבן‪ ,‬והאיך‬
             ‫חייל עלה [בגלל נדבתו של היחיד] חלות של "חטאת שמתו בעליה"‪ ,‬הלא אינו "בעליה"‪,‬‬

                                               ‫אלא ה"ציבור"‪ ,‬שהוא "מביא" ו"מקריב" הקרבן‪.‬‬

             ‫ועל כרחך‪ ,‬דכי היכי דאית ליה תורת "מקדיש" ותורת "מתכפר"‪ ,‬כך יש לו בקרבן‬
             ‫תורת בעלות על "ממונו" המושקע בקרבן‪ ,‬על ידי נדבתו הממונית‪ .‬ובעלות זאת‪ ,‬סגי בה‬

                                              ‫כדי להחל על הקרבן חלות שם של "מתו בעליה"‪.‬‬

             ‫כלומר‪ ,‬מלבד היותו מקדיש או מתכפר או "מקדיש ומתכפר"‪ ,‬עוד נאמר בו‪ ,‬שנדבתו‬
             ‫הממונית או קנינו הממוני‪ ,‬שהתגלגל אל תוך נדבתו לקרבן‪ ,‬נשארת בבעלותו בערך‬
   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325